מנהלי קהילה

פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/

אורית זאבי יוגב

מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

כמונידיכאון וחרדהאיך אני יודע אם יש לי מחלת נפש ?

איך אני יודע אם יש לי מחלת נפש ?

אינטרוול

13/04/13 16:09

17 תגובות

אושפזתי שש פעמים במהלך חיי בשל פסיכוזות שנבעו משימוש מוגזם באל אס די , אקסטזי , וקנביס , אובחנתי כלוקה במצבים פסיכוטים בשל שימוש בסמים ובאשפוז האחרון בסכיזופרניה ובמרכז יום הפסיכיאטרית אבחנה אותי במניה דיפרסיה . קשה לי לקבל את כל האבחנות האלו בגלל שהמצבים הפסיכוטים לא באו באופן טבעי אלא רק לאחר שימוש בסמים , נראה לי שכל בן אדם בריא בנפשו שיקח את כמות הסמים שאני לקחתי יגיע למצבים פסיכוטים בסופו של דבר , במרכז יום מכניסים לי לראש שיש לי מחלת התמכרות וגם מחלת נפש שאני צריך להתמודד איתם , מחלת התמכרות אני יכול לקבל כי השתמשי בסמים מגיל 16 והתמכרתי כי הגעתי לשימוש יום יומי , הגעתי לפסיכוזות זה גם בטוח ואפילו פסיכוזות קשות שבהן יצאתי לגמרי מהמציאות וחייתי במציאות דמיונית שאלהים ישמור , אולם בכל זאת קשה לי לקבל מחלת נפש , מניה דיפרסיה או סכיזופרניה , למרות שבמצבים הפסיכוטים היו הרבה סממנים של המחלות האלה , כי כשהפסקתי עם הסמים , התחלתי לחזור למציאות ועזבתי את הדימיונות ונשארתי עם דיכאון שלאחר פסיכוזה . קשה לי התדמית של חולה הנפש , לא רוצה שהבת שלי בת החמש תגדל ותכיר באבא חולה נפש , לא רוצה שההורים בגן הילדים ובבית הספר ידעו שאבא של הבת שלי חולה נפש , בכלל המושג חולה נפש מעלה בי אסוציאציות לא נעימות , אשתי כבר קבלה אותי בתור חולה נפש - אני לא קיבלתי את עצמי , האם אני חולה נפש ?

תגובות

BENO1952

13/04/13 16:24

אינטרוול.

הדרך הטובה ביותר היא להוכיח שאתה לא כזה. שאתה "נורמלי".

בדרך כלל אנו "מקבלים" את ההבחנה של אלו שאנו פונים/מופנים אליהם בתחום הרפואי.ניראה בכל זאת שיש להם ידע מסויים בנושא,[בערבון מוגבל]

בכל מקרה,חובת ההוכחה חלה עליך,,

כל טוב,,

שירי בריש מובשוביץ

13/04/13 17:28

הי,

ראשית, יכול להיות שכל המצבים הספיכוטיים שלך נובעים משימוש בסמים ושלאורך השנים, אם לא יהיו סימנים של מחלה, האבחנה תשתנה.

זה שקשה לך להכיר בהיותך חולה במחלת נפש זה משהו שאפשר מאד להבין, בין אם זה נכון או לא נכון. אני חושבת שמפגש עם אנשים חולים יעשה לך רק טוב מהבחינה הזאת. כלומר, זה שתפגוש אנשים שלמים עם מגוון מאפיינים, שאחד מהם הוא היותם מתמודדים עם מחלת נפש, יעזור לך להסיר חלק מהסטיגמה שדבקה במחלות האלו ובאופן מצער מקשה להרפות גם בימינו. תוכל לשתף אותנו אלו סטיגמות לך, באופן אישי, יש על אנשים עם מחלת נפש? זאת אומרת, מה זה אומר עליך, לדעתך, זה שאתה חולה?

(דבר נוסף - הדבר המסוכן בקושי להכיר במחלה זה שהוא גורם לאנשים לא לטפל בעצמם כמו שצריך. גם אתה יכול עוד שנה או חצי שנה להגיד לעצמך שאתה כבר מרגיש טוב ואולי לא צריך את התרופות ולמצוא את עצמך נכנס שוב לפסיכוזה. זה בסדר גמור לא לקחת את האבחנות כמובן מאליו ולעשות עבודה כדי להכיר את עצמך, אבל חשוב חשוב חשוב לא לעשות שום דבר באופן פזיז ולא לעשות נסיונות ללא ליווי מקצועי).

שירי

אורית זאבי יוגב

14/04/13 10:58

אינטרוול יקר.

אין לך מושג כמה אנשים אני רואה , שבעקבות שימוש בסמים פרצה אצלם מאניה דפרסיה.

ישנם אנשים , שמוחם רגיש לחומר בסמים וגורם לתופעות אלו ואולי הכמות הסמים המסיבית היא זו שגרמה לכך.

בין אם זה כך או כך או איך שקוראים לזה זה לא משנה. מה שחשוב הוא שכרגע יש לך מוטיבציה חזקה להיות בסדר עבור הבת שלך

ובעיקר עבור עצמך.

העבודה שלך עכשיו צריכה להיות איך להגמל מהסמים ואיך למלא את חייך בתוכן ובמשמעות.

מאוד יכול להיות, שכאשר תהיה תקופה ארוכה דיה של גמילה ועבודה על חיים לא יחזרו ההתקפים

ותהיה פטור מהאבחנה (כן, ראיתי גם מצבים כאלו).

אינטרוואל יקר אני מציעה לך לעשות הכל אבל באמת הכל בכדי להשתקם בין אם זה תרופות או המצאות בקבוצות תמיכה כאלו ואחרות

תן לגוף ולנפש שלך להחלים וקח את כל מה שעוזר למטרה זו בדרך.

ספר איך התחיל כל השימוש בסמים.

איתך.

אורית

רספוטין

14/04/13 14:33

מה יהיה?

תתמקד בעשיה ובחזרה לחיים שהיו פעם...כאשר תרגיש יותר בטחון עצמי תילחם באבחנה..

רק לאחרונה שמתי לב שהמשפחה שלי מתביישת בי..בגלל האבחנה....בעיה שלהם..זה כואב אבל חייבים להתגבר..אין מה לעשות יש הרבה בורים גם בקרב המשפחה....לא מעכלים שהאבחנה לא שינתה את האישיות שלי..היא רק עצבנה אותי ..וחבל על הזמן שאני מתעצבן...זה כמו להעיר מפלצת ממרבצה..וזה הם שיצרו את המפלצת!!!!!

רצים לאבחן אותי ..בבקשה...החוק בידים שלכם...אבל לאחר האבחנה יש לי חוק משלי...זאת הגישה.

אל תתרפס...אל תיפגע...אל תתקפל...תשתגע..תתחרפן....פוגעים בך ..תפגע חזרה..בלי חשבון ..בכל העוצמה.

אני אתן לך דוגמא:

לפעמים יש לי סידורים בבית משפט,בכניסה לבית משפט יש בקורת בטחונית..לא פעם ולא פעמיים ביקשו ממני להוריד חגורה ואני מתנגד כי לפעמים החגורה היא זאת שחזיקה לי את המכנסיים מליפול....פעם ופעמיים ביקשתי מהם לעזוב את החגורה בשקט והסברתי להם ולא עוזר.

פעם אחת נתתי לעצבים שלי לעלות ופשוט נתתי למכנסיים ליפול ונעמדתי כשרק תחתונים וחולצה עלי....מייד משכו אותי הצידה לבדיקה חחחחחחחחחחח.

עכשיו, ללא האבחנה שלי בחיים לא הייתי מרשה לעצמי לעשות את הצעד הזה.......