הי אסף, מצבים נפשיים בהחלט משפיעים על החשק המיני. ספר לנו מה הקשיים הנפשיים שאתה מתמודד איתם ואיזה שינוי אתה מרגיש בתחום המיניות. זה יעזור לנו גם לתת מענה לשאלה שלך וגם לכוון אותך לטיפול המתאים. שירי

שירי שלום,

ראשית כל תודה על ההתייחסות שלך

אני רוצה לציין שאיני נוטל תרופות כלשהן

הקשיים שאיתם אני מתמודד הם לא קשים אך מורכבים לי מדי ומעמיסים עלי

אני גר בבית עם ההורים ככה שאין לי פרטיות משלי זה בטוח

דבר שני אבא שלי בן אדם לא קל הוא נכה 100% וכל היום הוא נמצא בבית ומעבר לזה הוא לא רגוע וכל הזמן מחפש מה לעשות

מעבר למצב הקיים הזה שכבר התרגלתי אליו נוצר משהו חדש לאחרונה , אחי ואבי רבו וכרגע אחי לא מוכן שהילדים שלו יבואו לסבא וזה יוצר נתק מוחלט בינהם  זה מעכיר אצלי את האווירה כי כל היום אני שומע את אבי מדבר על זה שפגעו לו בכבוד בזמן שהוא פגע לא פחות ואני מנסה לגשר על הפערים ולא ממש מצליח.

אני נמצא כעת בצומת דרכים, סיימתי תואר במשפטים ואני מתחיל התמחות בספטמבר מה שעד לאחרונה גם לא היה ברור.

אני מרגיש כל הזמן לא מסופק מעצמי, אני רואה איך אחרים חיים וזה משגע אותי שאני תקוע לי בפינה שלי ואנשים נהנים, אני רוצה טיול לחול אני רוצה את הפינה שלי וכל אחד אומר לי משהו אחר, אבי כל הזמן לוחץ עלי תחסוך תחסוך וככה הוא בעצמו עם הכסף שלו הוא לא מביא לאף אחד ולא מעניין אותו שימותו.

אני מרגיש שאם כל הזמן אחסוך לעתיד אני לא חי את ההווה ואני מפסיד את השנים שלי כצעיר מתבגר.

לא יודע מה לעשות עם זה ואיך לשנות את זה כי אין לי מי שיעמוד מאחורי אם אפול אני יודע שאבי יגיד לי בפנים שאני יאכל את החרא שלי לבד והוא לא יעזור לי בכלל.

בעבר הומלץ לי טיפול פסיכולוגי אבל אינני יודע לאיזה סוג פסיכולוג אני צריך ללכת ואני לא יודע מה הטיפול שאני זקוק לו.

עוד משהו שעובר עלי ועכשיו פשוט נזכרתי זה שבעבר הרחוק לפני שש שנים בערך קצת פחות היה לי קשר של שלוש שנים במהלך הצבא שבסופו של דבר הסתיים בגלל סיבות לא טובות והרבה ב"זכות" המשפחה שלי שגרמה לי כל הזמן לחשוב שהבת זוג לא בסדר ואז שכבר עשיתי את זה ונפרדתי ממנה והייתי כולי שבור וחיפשתי תמיכה כולם הפנו לי את הגב.

גם היום אחרי שיש לי קשר מאוד טוב ואני מאורס אני לא מצליח לסלוח לעצמי על זה ויש בי כעס מאוד גדול על הטעות הזו.

איני יודע איך אני יכול להגיע למצב שאני סולח לעצמי??

מאז ועד היום אני מאוד חסום לרגשות ואני גם לא מצליח להביע אותם בדרך הכי טובה לא יודע למה זה 

הרבה פעמים שאני לא יודע איך להגיד את מה שיש לי או שאני רוצה להפגין רגש אני פשוט צוחק כמו מפגר ומחפש סיבה שזה יראה נורמלי

כמובן שבת הזוג כבר הבינה שיש לי בעיה והיא תומכת בי ללא ספק אבל בא לי מאוד לפתור את הבעיה הזאת.

בא לי להרגיש איך זה לאהוב באמת ואת הרגש שעומד מאחורי זה ובא לי גם להרגיש את הפרפרים בבטן שיש לכולם

בקיצור בא לי להרגיש רגש והרבה כי אין לי את זה אני חסום לגמרי!!

אודה על תשובה עניינית ועצה לאיזה טיפול עלי ללכת.

אסף, יש פער גדול בין היכולת שלך לספר על הקשיים שלך בצורה רגישה ומגייסת ובין איך שאתה מתאר את עצמך, כאדם שלא יודע להביע רגשות. אני משערת שזה נובע מכך שיש בך פוטנציאל כן להיות פתוח לטווח רחב של רגשות. אני אגיד לך מילה על איך אדם מתפתח לידי הכרות עם עצמו. בתחילת החיים אנחנו מוצפים בשלל רגשות וחוויות בלי לדעת שעכשיו אנחנו חווים רעב או תסכול או פחד או לחילופין התרגשות, שמחה וכו'. מי שאחראי לעזור לנו בזה אלו ההורים שלנו, שבאופן טבעי מהדהדים לתינוק את מה שהוא מרגיש. הורה שבעצמו אינו פתוח לרגשות מסויימים לא יכול לעזור לילד שלו לזהות את אותם רגשות ואז זה יכול להוביל למה שאתה מתאר, לאיזו חסימה כאילו יש רגשות שהם מחוץ לתחום החוויה שלך. מתוך התיאור שלך עולה מאד חזק שלא היתה לך דמות מיטיבה להזדהות איתה, ללמוד ממנה והיום אתה משווע לקשר שייתן לך את זה וייתן לך גב ללכת ולנסות לחיות את החיים שלך גם אם תחווה כשלונות. זה חלק מלהתפתח ולגדול וכשהבית שלך כל כך שיפוטי, זה יכול מאד לסרס. אני מאד ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. אתה יכול להיעזר בחברים מהקהילה להמלצות על מטפלים באיזור המגורים שלך. ברב קופות החולים יש סבסוד מסויים על טיפולים, אז תבדוק גם את זה. נשמח להמשיך לראות אותך פעיל ומשתף בפורום וכמובן תעדכן אותנו אם אתה זקוק לעזרה נוספת. שירי