מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדה טרום גיל המעבר

טרום גיל המעבר

18/06/13 14:25
11 תגובות


אף אחד לא הכין אותי לאחת השנים הקשות בחיי, אני בת 48, נפרדתי מבן זוג לפני כשמונה חודשים, מצאתי את עצמי בשנה של חרדות ודיכאונות,



חוסר יכולת לישון שגורם לעוד דיכאון ורצון לגמור כבר עם הכל, החיים כל כך נעשו תפלים, אני מרגישה כמו עכבר בכלוב, מנסה לצאת ולא מצליחה, כל הזמן נהדפת, רוצה לעזוב עבודה שלא אוהבת, אבל אני מפרנסת יחידה? מה יהיה, מוצאת את עצמי מתרוצצת אצל כל מיני מקומות, כמו רבנים , מקובלים , פסיכאטרים, גינקולוגים, אפילו עשיתי בדיקת רוק, ההורמונים במצב לא טוב, לקחתי הורמונים, התנפחתי, אף אחד לא מדבר על זה,



נשים מתלוננות רק על גלי חום, מה קורה כאן, אני לבד?



 



תגובות

aya1
16/09/14 17:57

היי ארי.

אני מבינה מאוד מה את מרגישה, אמנם עבר די הרבה זמן מאז שכתבת את ההודעה, הגעתי לכאן במקרה, רק מקווה שאת עכשיו כבר בטוב, שהתופעות עברו להן ושמצאת שקט ומרגוע. 

חשוב לי שאם מישהי עם בעיות דומות כמו שלך תקרא כאן מתישהו שתדע שיש טיפול טבעי לתופעות האלה שהן נורמליות לחלוטין (כן גם הדיכאון) . אפשר לשנות את הרגלי האכילה, ויש תוספים טבעיים מצויינים פמארל לדוגמא. 

שיהיה בהצלחה. 

ארי
16/09/14 20:10

תודה למי שמזדהה, כבר יצאתי מהדיכאון והתקפי החרדה הקשים, עשיתי שנת שיקום, עשיתי שנויים בחיים, אבל בעיית השינה לא נפתרה, לצערי, לוקחת ריבוטריל שזה קלונקס בטיפות, חומר קשה וממכר אבל הוא היחיד אחרי המון המון נסיונות של צמחים וכדורים שונים ומשונים, רק זה מפיל אותי ואסור לי לקחת אותו לאורך זמן, אבל אין לי ברירה, בלילות שאני לא ישנה , אני קמה מדוכאת ובוכה המון, נמאס להלחם כל כך הרבה זמן על משהו שצריך לקבל באופן טבעי

, תודה לך , שיניתי אגב הרגלי אכילה , אני לוקחת חומצות אמינו שקשורות לסרוטנין במח, כלום, לא עוזר, התחלתי טיפול הומונלי לגיל המעבר, לא יודעת עוד מה לנסות, התחלתי יוגה, משתדלת לעשות מדיטציה, נרדמת רוב הזמן אבל קמה בארבע לפנות בוקר והולכת לעבוד מרוסקת, אשמח אם תצרי איתי קשר לגבי התייעצות, את אשה טובה, תודה 0544844141 אריאלה

אפי-גיל
17/09/14 16:21

ארי שלום

האם נבדקת במעבדת שינה? לעיתים קשיי השינה קשורים לבעייה פיזיולוגית ממשית כגון חנק בזמן השינה והדבר יכול להפתר ע"י אבחון במעבדת שינה, לעיתים קשיי שינה נגרמים גם בעקבות הגיינת שינה לא נכונה, דפוסי התנהגות שפוגמים בשינה כגון אכילה ושתיית קפה לפני השינה, ניסיונות חוזרים ונשנים להרדם שמעוררים דווקא תגובת לחץ ועוררות ועוד. תרגול יוגה ומדיטציה לפני השינה אמור לסייע לדפוסי השינה האם את מצליחה להעזר בכך?

 

ארי
17/09/14 17:49

תודה, יודעת את כל התשובות, גירשו אותי ממעבדת שינה , כון שסבלתי מחרדות והם טענו שזה לא המקרה לבדיקה, עכשיו החרדות פחתו מאד באופן משמעותי, ועדיין יש לי יקיצות מוקדמות שמתישות אותי במהלך היום, לאחרונה התחלתי לתרגל יוגה ומנסה מדיטציה, נראה מה יהיה, תודה אפי על ההתייחסות והאכפתיות..:)

 

ארי יקרה. דיכאון בגיל המעבר הוא נושא מאוד ידוע ומדובר. מאוד יכול להיות שאת צריכה להיעזר עכשיו בהורמונים, האם ניסית?, בנוסף, יכול להיות שלפני השינה את צריכה להתיש את עצמך בפעילויות ולהגיע למיטה ממש עייפה. האם הבעיה נובעת לדעתך מהחרדה?

ארי
19/09/14 13:27

מאד לא מדובר אורית היקרה, כל הנשים שאני מדברת איתן, כולל אחיות שלי, מדברות רק על גלי חום,התחלתי החודש הורמונים, ונרשמתי למכון כושר, כולל הסבה מקצועית לגן ילדים, מה יותר מתיש מזה, אני לא יודעת, שמתי לב שאני קמה מדוכאת במיוחד אחרי לילה של שינה עכורה, שזה אומר להירדם ולהקיץ בשעה ארבע לפנות בוקר, והמח חופר עד הבוקר, פשוט סיוט,אין לי כבר ממש חרדה, עברתי משבר לפנ שנתיים, של פרידה כואבת ביוזמתי מבן זוג משמעותי ובו זמנית גם עברתי הוצאת ציסטות מהשחלות, ניתוח שלא ציפיתי שהתוצאות שלו יהיו קשות כל כך, זאת אומרת כאבי תופת פיזיים, כולל כאבי פרידה ברמה הנפשית, החיים נראו לי מפחידים מכדי להתמודד איתם, ונכנסתי לדיכאון עמוק וממושך כולל חרדות בפעם הראשונה, מאז אני לא ישנה, הדיכאון נשאר ממש מעט, אני מתפקדת ובבסיסי אשה חיובית ועם שמחת חיים, עכשיו יותר כבויה, אני יודעת שיש לזה קשר ישיר לשינה, כשאנ ישנה טוב, אני קמה עם רוח לחימה ומצב רוח טוב, תודה על ההתייחסות, לא מובן מאליו

 

ארי יקרה. אני באמת לא יודעת למה האספקטים האחרים של גיל המעבר פחות מדוברים. אולי בגלל שאני ב"תחום", נראה לי שהרוב מודע אליהן. מה שאת מתארת מוכר לצערי מאוד ותוקף נשים רבות. אני חושבת שבחייך מעבר לגיל המעבר עברת שינויים קשים . לא פשוט לפרק זוגיות ארוכה ומשפחה...זה לבדו מוציא מאיזון. מעבר להכל את נשמעת אישה מאוד מאוד חזקה. למרות החוויה הקשה את ממשיכה להיאבק וללכת הלאה. אני מאמינה בכל ליבי שהדברים ילכו וישתפרו עבורך, למעשה כבר עכשיו הם יותר טובים. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ולראות מה את יכולה לקחת בכדי לשפר את השינה...יש דברים. האם עדיין החיים נראים לך מפחידים מכדי להתמודד איתם?, איך ילדייך בתמונה?, מה דעתך על הקמת קבוצה לנשים הנמצאות במצב הזה?, נראה לי שיש לך הרבה מה לתרום...

ארי
19/09/14 21:56

הי אורית היקרה, פעם ניסיתי לפתוח כאן קבוצה לנשים בגיל המעבר ולא היתה היענות, עברתי חיים הישרדותיים הרבה שנים, פירנסתי ועדיין מפרנסת ילד , היום בן 22, לבד ובלי מזונות רוב חיי, לא מתלוננת, אבל הייתי שאפתנית ועבדתי קשה, היו לי חיים די סוערים, החלפתי בני זוג לא מעט, ניסיתי לפתוח עסק, לא צלח, ונפלתי למשבר הראשון בגיל 38, אחר כך מסע בין פסיכיאטרים שונים, אחד מהם שליווה אותי שנים , מיכר אותי לקלונקס נוזלי (ריבוטריל), חומר שאמור להילקח לתקופה קצרה בלבד, ולקחתי אותו שנים על מנת לישון, בחסות הפסיכיאטר, אחר כך ניסיתי להיגמל ולקחתי כל מיני כדורים משרי שינה, שעשו לי תופעות לוואי והייתי קמה מנומנמת, למרות שהפחתתי מינונים, בקיצור נסיון רע עם כדורי שינה, הקלונקס בעיקרון נגד חרדות (שכבר אין לי כל כך) , אבל משרה שינה חזק, אני ממש נלחמת לא לקחת אותו כל יום, וכל לילה זה לצאת למבצע שנה חדש, הבן שלי לא ממש בתמונה, עסוק בחייו , אין לי דרשות ממנו , התקשורת ביננו סבירה,לא מי יודע מה, בשנים האחרונות ירדה לי רמת הפרוגסטרון מאד, והמחזור משחק, אני חושבת שאני סובלת מדיכאון סמוי, ירידה בחשק המיני באופן דראסטי, מאד מלחיץ אותי מול גברים, כיון שאני זקוקה לבן זוג בפאן הריגשי יותר מהפאן הפיזי,מחוזרת, ונרתעת, בקיצור לא ממש פשוט, החיים מפחידים בגלים, ישנם ימים שאני עובדת חזק על חשיבה חיובית ומזכירה לעצמי שעכשיו לא טוב, אבל ברגע הבא עשוי להשתנות, וככה חיי מתנהלים...אני אשמח להקמת קבוצה כזו של תמיכה, תרצי לעזור? אשמח בכיף, ושוב תודה אשה יקרה על אוזן קשבת, שתהיה לך שנה טובה ומבורכת

דורית-עמיר
20/09/14 9:24

ארי שלום. גם אני מגיל 48 עם תופעות של גיל המעבר. לא היו לי גלי חום אלא חרדות ודכאון. אחרי ברורים ובדיקות רבות הסתבר שהדכאון היה כתוצאה של בעיות באחת מבלוטות הסידן ואחרי הוצאת הבלוטה הדכאון חלף. במקביל התחלתי לקחת הורמונים ופרוזק לחרדות. הייתי מאוזנת כל אותן שנים. לפני כחודשיים חוויתי באמצע שיעור פילטיס וורטיגו. מאז כל נושא החרדות צף חזרה. אני שוב לוקחת תרופה אנטי חרדתית בתוספת קלונקס כשהמצב בלתי נסבל. אני גם בטיפול פסיכולוגי ולומדת לעשות מדיטציה. אין לי ספק שהדברים בסוף יסתדרו לכולנו. זה כמו כדור צמר שיש בו הרבה קשרים ובעבודה וסבלנות אנחנו מתירים אותם לאט לאט. דורית

ארי יקרה. אכן עברת חתיכת דרך מרכבת עם הרבה מהמורות. אני מסכימה איתך שאת "סוחבת סוג של דיכאון, מאידך, מאוד מרשים אותי עד כמה את נאבקת ולא נכנעת וזה בסיסי מצויין . יכול להיות שהורמונאלית ניתן להעלות רק את רמת הפרוגסטרון.ביחס לגברים אני חושבת שכמעט בכל גיל אנו זקוקות להם גם בפן הרגשי.... אשמח לעזור אם תקום קבוצה כזו. כמנהלת קהילה אינני יכולה לפתוח קבוצה אבל אם אחד הגולשים מקים אני יכולה להצטרף ולכתוב בה וגם להפנות נשים אילה. ראי את הקבוצה שנפתחה ע"י רז על ניתוחים בריאטריים. קבוצה חזקה ומלאה באנשים שגם נפגשים מחוץ למחשב....

לדורית היקרה. זה מאוד מעניין מה שאת כותבת. איך גילו את הבעיה בבלוטת הסידן?, יכול להיות שמה שקרה לך יכול להציל עוד נשים רבות אם הן רק היו יודעות איפה לחפש....שתפי אותנו. תודה