מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהשלום , הכרתי בחור לפני שנתיים .רדף אחרי כמעט 8 חודשים בכדי שאני אתאהב בו כמו שהוא בי מהיום שראה אותי. שיגע אותי טלפונים והודעות ובעקבות התעקשותו ואהבתו הצלחתי להתאהב בו קשות והמשכנו כך עד היום מזה שנתיים מדי פעם היה נתקף בהתקפי חרדה ומתרחק וחוזר בעוצ

שלום , הכרתי בחור לפני שנתיים .רדף אחרי כמעט 8 חודשים בכדי שאני אתאהב בו כמו שהוא בי מהיום שראה אותי. שיגע אותי טלפונים והודעות ובעקבות התעקשותו ואהבתו הצלחתי להתאהב בו קשות והמשכנו כך עד היום מזה שנתיים מדי פעם היה נתקף בהתקפי חרדה ומתרחק וחוזר בעוצ

06/07/13 23:38
15 תגובות


תגובות

הי מאיה יקרה.

אני מבינה, שאת לא מבינה מה עובר על החבר שלך...הרי הוא כבר השיג אותך,מה הקטע שלו?

מה את מרגישה לגבי התקפי החרדה שלו?

במה מתבטאת החרדה שלו?

ולעצם העניין, יכול להיות, שחברך סבל מהתקפי חרדה גם לפני שפגש אותך וחרדה היא תופעה המוכרת לו אך מ"תלבשת" בכל פעם על נושא אחר...

יתכן והוא סובל מאיזשהיא חרדת נטישה שיש לה מקורות בהסטוריה שלו ומשהו בקשר בינכם "דורך" על היבלת הזאת.

האם את יכולה לספר קצת על חברך: בן כמה הוא?, מה הוא עושה?, מה הוא חושב על התקפי החרדה?.

האם דיברת איתו על הנושא?, האם הוא מעוניין לטפל בו? אם כן ישנו מגוון של אפשרויות להתמודד עם החרדה.

עני לי על השאלות ואוכל לדייק יותר.

בנוסף, כשתהיה לנו תמונה יותר שלמה אני בטוחה שגם לגולשים יהיה מה להציע ולתרום לעניין...

אורית

maya6
07/07/13 12:28

הי אורית יקרתי.

 

שלחתי לך תגובה בלשונית הוספת תגובה לא שמתי לב שאפשר בכתוב תגובה האם קיבלת??

maya6
07/07/13 18:10

היי שוב ...אני אכתוב את ההודעה מחדש כי חוששת שלא הגיעה.

 

אני וחבר שלי כבר שנתיים יחד. הוא בן 38 אלמן +2 ילדה בת 13 וילד בן 10 .יש לו עסק פרטי משגשג. לפני 8 שנים איבד את אשתו בתאונה מחרידה . ברגע שהודיעו לו על הטרגדיה הוא חשב שכל המשפחה נספתה  , למזלו הילדים יצאו ללא פגע . אך כנראה שהשוק הפתאומי הביא אותו למצב הכרוני שהוא סובל ממנו. אחרי 3 שנים מאז התאונה חזר לחיים נורמטיבים למעט זוגיות וזה כמובן לאחר טיפולים ותרופות . כך המשיך . אחרי שש שנים מהתאונה הכיר אותי והתאהב בי ממש מההתחלה . שיגע אותי במשך 8 חודשים עד שהצליח להשיג אותי והתאהבתי בו קשות. התחלנו מערכת יחסים רצינית עם הצעת נשואים ותכנונים. מדי פעם היה נתקף בחרדה והיה הופך לאדיש ולא הייתי מבינה למה. אך אף פעם לא וויתר על האהבה ותמיד נאחז בה בשיניים ונלחם אך מזה חודש הוא מאוד מוזר. הוא טוען שהוא לא מרגיש אותי והוא קפוא ואין לו מושג למה . הוא ממש בדיכאון . לוקח כדורי שינה כדי לישון ופשוט התנתק ממני ורק בכוח עד שהוא עונה . הדבר המוזר יותר שלא הייתה לו אישה מאז הטרגדיה ועד שהכיר אותי. וגם עכשיו המצב שלא מובן. אני חסרת אונים וממש כואבת...מה עושים?

הי מאיה יקרה.

אני מאוד מבינה את המצב שלך. להיות בזוגיות שיש בה חלקים שהם אוהבים טובים. מפרגנים ופתאום ללא כל הכנה הבן אדם נעלם לך. איננו בתוך הקשר ולא ברור לך כלל היכן הוא. האם אכן כך את חווה את הדברים?

נראה לי , שגם בן זוגך נעלם בתקופות האלו לעצמו. התופעות שאת מתארת, מתאימות להפרעה פוסט טראומטית. זה לא באמת שרגשותיו כלפייך השתנו או שאת עשית משהו אלא שפתאום משהוא מתעוות בראיית המציאות שלו.

בדרך כלל התופעות האלו מופיעות בתקופות של לחץ. האם קיים לחץ מיוחד כעת?, האם מועד הנישואים שלך קרב או אירוע משמעותי אחר.

ישנו מצב הקורה אצל אנשים במצבי לחץ קשים הנקרא : "דהפרסונליזציה" שבו האדם לא מרגיש את עצמו - נראה לו כאילו החיים חולפים מולו כסרט, שהוא רק סטטיסט בו ולא חלק ממנו.

מה לעשות?, האם בעלך מטופל כעת? אם כן כדאי ורצוי (בהסכמתו כמובן), שתטלי חלק פעיל בטיפול , דווחי למטפל מה את מרגישה ומה קורה איתו.

בנוסף, נראה שאת עצמך זקוקה לקבל סיוע טיפולי והדרכתי, שכן נראה, שרכבת האימים שבה הוא נתון לא הולכת להיעלם בזמן הקרוב ואת צריכה לדעת כייצד להתמודד עם המצבים הללו לא רק בשבילו אלא גם ובעיקר כייצד להגן על עצמך מפני הטלטלות הקשות הללו.

מה את חושבת ומרגישה לגבי ההצעה הזאת?

אורית

 

הי מאיה יקרה. כתבתי לך תשובה ארוכה שמשום מה לא עלתה כרגע נבדקת אפשרות של תקלה טכנית. במידה ולא יעלה אכתוב שוב.... אורית

maya6
08/07/13 21:52

הי אורית יקרה .

 

קלעת בול בתופעות שתיארת . הוא ממש מתנהג ככה. הוא אכן בלחץ , היינו אמורים לקבוע כבר תאריך לחתונה וכל פעם שזה מתקרב הוא נבהל . וגם יש לחצים מהמשפחה שלו וגם בעבודה. כרגע הוא לא מטופל ,אך שכנעתי אותו לא בקלות ללכת לפסיכאטר ויום חמישי הזה יש לו תור . יש בי חשש גדול שיגיע הרגע יתקפל ולא ילך. האמת את צודקת מאוד קשה לי ולא יודעת מה לעשות. אני בדילמות ובפחדים . מצד אחד אוהבת אותו ורוצה לתמוך ולעזור ומצד שני מפחדת שזה יחמיר או שיחזור לעצמו וכששוב יהיו התקוות והציפיות . אני אקלע מחדש לרכבת האימים הזו. אני באמת צריכה עזרה , אובדת עצות וגם סובלת רגשית..האם זה הגיוני שהפסיק לאהוב אותי?? הוא אומר לי עכשיו " תסלחי לי אבל אני לא יודע מה יש לי אני לא מרגיש שאני אוהב אותך" זה כאב לי וכואב לי מאוד...המוזר שלא הייתה לו אישה בחייו שש שנים ולא קיים יחסי מין כל התקופה הזו..האם זה הגיוני??? מה קורה??

מאיה יקרה. לא, זה הגיוני שהוא הפסיק לאהוב אותך. זה קשקוש בגרוש ואני מוכנה לחתום על זה מקצועית. הוא פשוט מבוהל עד מוות וכנראה אם תבדקי טוב לא מרגיש כלום לגבי כלום. אני מאמינה, שרעיון החתונה נקשר אצלו במודע ובעיקר שלא במודע לתחושות מאוד קשות. אולי של בגידה באשתו המנוחה?, אולי של פחד שאם הוא יתחתן יקרה לו שוב משהוא קשה?, אולי הוא מפחד מהקמת משפחה שוב ומרגיש שזה גדול עליו? אלו הם באמת סתם ניחושים כדי להדגים לך מה יכול לעבור בראש שלו ולחסום אותו רגשית. החסימה הזאת באה כצורך להגן עליו מפני פחד מרגשות קשים. את צריכה ללכת איתו לטיפול והוא צריך להבין שאם הוא לא יטפל בעצמו וכנראה שהטיפול צריך להיות ממושך וללוות את שניכם בשנים הקרובות. את תעזבי. את צריכה לאסוף כוחות ואולי אפילו לעזוב את הבית ליומיומיים. אני בטוחה, שהוא לא ירצה לאבד אותך אבל הוא צריך לדעת שאת רצינית ואם הוא לא יעבוד על עצמו את לא תהיי שם עבורו כי לא מגיע לך היחס הזה בשום מקרה ואופן. הוא צריך ללמוד להתמודד עם הפחדים שלו ואת עם הטלטלות שהוא גורם לך. אני אמשיך מאוחר יותר... כתבי לי מה את חושבת? אורית

maya6
09/07/13 8:13

אורית יקרתי..האם יש סיכוי שתרופות פסיכאטריות יעזרו לו...? ואם למראית עין יצא מזה ואחרי הנשואים זה יחזור לו , האם יש אפשרות אז לתמוך בו כי אהיה קרובה אליו פיזית יותר. כרגע אנחנו לא יחד באותו בית וזה יהיה רק אחרי החתונה ...מפחיד אותי לאבד אותו ומצד שני לאבד את עצמי . אני עברתי בחיים טלטלות קשות ותמכתי הרבה בבן זוג שלי לשעבר ועכשיו שוב זה קורה כאילו נגזר עליי לעזור ולטפל..אני מוכנה לזה רק מפחיד אותי שזה יהיה לשווא...רק רוצה לקבל את האור בקצה המנהרה ...כרגע הוא בקושי עונה להודעות ממני או לטלפונים וכשמצליחה להשיג אותו הוא טוען שהמצפון שלו כואב לו שפגע בי ובוכה המון ומבקש להיות לבד כדי לנוח...אני מפחדת שיעשה משהו לעצמו אפילו אחותו בלחץ וכל היום מתקשרת אליו הוא רוב הזמן מחפש לישון ולהיות בחדר לבד..

maya6
12/07/13 0:38

היי יקרתי אורית,

 

אני מרגישה לבד. היום לקחתי את החבר שלי לפסיכאטר והוא נתן לו תרופות לנטילה . הבעיה שהוא היה מאוד אדיש אליי ורק הודה לי על העזרה כאילו אנחנו זרים. ונפרדו דרכינו לאחר שחזרנו מהפסיכאטר . כל היום ציפתי להודעה ממנו ,לפחות מתוך נימוס על מה שאני מנסה בשבילו, אך לא הגיע כלום. ולא יודעת מה לעשות בנתיים...להניח לו? לעזוב? להשאר דואגת ושואלת לשלומו? איך בדיוק להתנהג ...אני עייפהההה

maya6
14/07/13 0:19

אורית יקרה.

 

נעלמת לי . אך מבינה שבטוח את מוצפת . בכל זאת רוצה לשתף אותך , לא ידעתי איך להתנהג ומה לעשות .חיכיתי לעזרה ממך. אך אחרי כאב , התלבטיות ומחשבות רבות. החלטתי להניח לו. נפרדתי ממנו עם בקשה שיקח את התרופות שהפסיכאטר נתן לו ושישמור על עצמו והילדים . ושיגיע להחלטות בזמן שיהיה יציב והכי חשוב שההחלטה תהיה קודם נכונה בשבילו. אמרתי לו שלא ידאג לי כי אהיה בסדר וכי אני לא כועסת עליו כי יודעת שבמצב שהוא נתון זה לא בשליטתו. אך איני יכולה להיות במצב הזה כי הוא לא רוצה אותי לידו וטוען שכבד לו הקשר כי מרגיש שהוא פוגע בי בחוסר רגש שלו. לכן ראיתי לנכון להתנתק. וביקשתי כאשר ירגיש נוח ליידע אותי שהוא בסדר אשמח. הוא אמר בסדר. אני כבר 30 שעות בלעדיו וללא שמיעת קולו . ממש כואב לי אך מצד שני מבינה אותו..אך השאלה האם נהגתי נכון??? ואיך מתגברת על זה??

טליה2
14/07/13 13:07

ממש במקרה נקלעתי לשרשור הזה.

 

נהגת נכון מאוד. וכפי שציינה המומחית, חיים לצד גבר כזה הם כמו רכבת הרים רגשית. הם עלולים לגרום נזק לרגשותיך. את חייבת לחשוב קודם כל ובראש ובראשונה על  עצמך. המחיר הנפשי הכרוך בחיים לצד  גבר כזה המתקרב ומתרחק כאקורדיון (ושלא מגלה נכונות לטפל בעצמו, אני גם די ספקנית במידת ההצלחה של הטיפול לנפגע פוסט טרואמה) הוא כבד עד כדי ערעור יציבותך. (נפגע פוסט טרואמה משני) לחיות  לאורך זמן עם אדם שחסר שליטה על רגשותיו הורס גם את הביטחון העצמי ואת ההערכה העצמית.......אני מתרשמת שאת אישה מצפונית ורגישה, וכי היית מוכנה לעשות למענו הכל, ואני מתרשמת שגם עשית.......להכניס מראש, ראש בריא במיטה חולה הוא לא ערובה לזוגיות טובה ...אם את מתקשה להתגבר על הפרידה ממנו בכוחות עצמך, פני לטיפול.......למען עצמך.   חייבת לציין שאני כותבת מתוך נסיוני ויתכן ואני משליכה ממני עליך, וכי המקרה שלך שונה.  חייתי שנים רבות עם נפגע פוסט טראומה, גם אני וגם ילדי יצאו ניזוקים.

מאיה מתוקה. הייתי בחו"ל. אני דווקא ממש לא מהנוטשים. בגלל זה כתבתי את כל ההודעה למעלה..... עשית נכון יקרה. אני יודעת שזה כואב. כואב - מילה זעירה על בור עצום. אבל את לא חכולה לחיות איתו כך. הוא מושך אותך לבור שלו ואז סוגר עלייך את המכסה מלמעלה. אני לא בטוחה, שעם חלוף הזמן הוא לא יצור איתך קשר שוב. הוא חייב!!! אבל חיב לעבוד על עצמו. לא רק לגבייך, קודם כל בשביל עצמו , בשביל ילדיו....אין לי ספק שעשית נכון. פעלת ממקום בריא. אנחנו כאן בשבילך. אורית

הי מאיה, טוב שאת חוזרת וכותבת, אני בטוחה שאורית תרצה לדעת מה קורה איתך. היא כרגע בכנס בחו"ל ואני אנסה למלא את מקומה אצלך... את אשה מאד חזקה, חכמה וחזקה. קראתי את כל מה שכתבת בעבר, אני בטוחה שהפרידה מבן זוגך מלווה בקושי רב. אני יכולה להבין את רגשות האשם שלך, אבל עולה אצלי שאלה איפה הכעס עליו. הכעס על חוסר הרגישות כלפיך ועל כמה שהוא לא רואה אותך בתוך הקשר שלכם. הקשר שיצרתם הוא קשר בו את המטפלת והדואגת ולא בטוח שיש מי שדואג לך בחזרה. האם זה משהו שאת מכירה בעצמך? האם יש מישהו אחר שתומך בך רגשית? אני חושבת שההתרחקות ממנו היא צעד חשוב בשבילך באיזון שבין ההתכווננות אליו לבין ההסתכלות שלך על עצמך. היית כ"כ מסורה לו כ"כ הרבה זמן וזה נכון לעצור ולשאול את עצמך האם זה מתאים לך. זה דורש אומץ רב, אנחנו כאן כדי לחזק אותך להמשיך ולשאול את השאלות ולא לפחד מהן. יכול להיות שבסופו של תהליך תחליטו לחזור להיות ביחד ויכול להיות שתחליטו להיפרד. בכל מקרה, חשוב שזה יהיה אחרי שאת תשאלי את עצמך שאלות אמיצות בנוגע לקשר איתו. את כבר עושה את זה היום וזה מעורר הרבה הערכה. אנחנו כאן בשבילך לתקופה הזאת ובכלל. שירי

maya6
14/07/13 23:45

היי טליה , אורית ושירי יקרות,

 

מודה לכן ,נשים מקסימות ,על היחס והאכפתיות , המילים החמות והעידוד , אני באמת צריכה את התמיכה הזו. כמו שאמרתי לכן נפרדתי ממנו ועד עכשיו לא יצרתי קשר איתו למרות הכאב , הגעגוע והדאגה.  אך הבנתי שאין דרך אחרת . הגעתי איתו עד המקום שבו הוא כבר צריך לטפל בעצמו , כי את התרופות קיבל ביד ואת ההכוון , הוא רק צריך לנטול אותם ולדאוג להיות במעקב ואת זה לא אוכל לעשות במקומו . מה גם שהבנתי שהנוכחות שלי מלחיצה אותו ועוד יותר מכניסה אותו לחרדות. השאלה שלי , האם יש מצב שיוכל לנהל חיים תקינים בעתיד? אין לי בעיה שייחיה  עם תרופה כל חייו , כי בימינו זה הרע במיעוטו   ,השאלה האם זה מספיק בכדי שלא יפגע בי או בעצמו...אם יחזור לאהוב אותי וירצה לחדש קשר , איך לשמור על עצמי ? מה לעשות? ממה יש לי לשים לב?

טליה2
15/07/13 8:05

כשיש ספק אין ספק. אם יש לך ספק לגבי המסוכנות שלו לגבי עצמו, לגביך, אין ספק שאת לא צריכה להיות אתו בקשר.