מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדה חוסר חשק וחוסר תפקוד

חוסר חשק וחוסר תפקוד

18/08/13 15:53
3 תגובות


אני בדיכאון, מטופלת נכון מבחינת תרופות. בתקופה האחרונה איבדתי את הרצון לחיות,  אין לי  כבר כוח  להתמודד עם החיים.  לא שלא  עבדתי  על כל הנושא הזה של הסבל ושל הביטחון העצמי,  אבל משהו בתוכי נשבר. 



יחד עם זה, מה שקשה לי מאוד הוא התפקוד. אני לא מסוגלת לעשות פעולות יומיומיות בבית או לצאת מהבית. אני חיה לבד והמצב הזה הוא בלתי נסבל.  יש עצה? 



בתודה.    



  



תגובות

להתנדב. לעשות הכל בשביל לצאת מהבית. להשכיר חדר בתוך הבית לסטודנט תפרן, לשמור על כלב בתשלום. כל רעיון ואפילו ההזוי ביותר עדיף על מצב של קיפאון. יצירת תנועה ואפילו באופן מלאכותי תביא לתנועות אחרות. בדיוק כמו, שהגוף מפשיר מקיפאון על ידי תזוזה כך גם את הנפש צריך להעיר . מה את מרגישה שאת רוצה/יכולה לעשות? כתבי לנו. נ.ב. הנה, כבר עשית משהו בזה שכתבת. כל הכבוד.

נועה-5
18/08/13 17:29

אורית, להתנדב הוא לא רעיון מעשי עבורי כמישהי שבקושי יכולה לצאת לבית המרקחת להוציא תרופות או לשטוף את הכלים בכיור.  חוסר התפקוד הוא בעיה גדולה.  

תודה על הרצון הטוב. 

הי נועה, נשמע שאת מתמודדת עם הדכאון כבר הרבה שנים וזה מצב מאד קשה, על אחת כמה וכמה אם אין לך חיה לבד ללא תמיכה. אני מבינה שעד לאחרונה הצלחת לתפקד בצורה טובה יותר? כמו שכתבה לך אורית, הדבר החשוב ביותר בדיכאון הוא למצוא תעסוקה, כל דבר שיגרום לך להיות פעילה. זה כנראה משהו שהצלחת לעשות רוב השנים והשפיע בצורה טובה גם על מצב הרוח שלך. את יכולה לחשוב מה השתנה לאחרונה שהביא לנסיגה בתפקוד ובמצב רוח? אם השתנה משהו אצלך, יכול להיות שהטיפול התרופתי שאת מקבלת כבר לא מספק, גם אם בעבר הוא היה נכון בשבילך. האם יש רופא שמכיר אותך ומלווה אותך? כדאי מאד שתיפגשי איתו ותתייעצי לגבי שינוי תרופתי או שינוי במינון. איך זה נשמע לך? שירי