היי גולן, 

קודם כל אני רוצה לחזק אותך, שאתה לא לבד בתחושות הקשות שלך. הלואיי שהייתה דרך קסם להקלה. 

אצלי המצב לא אותו דבר בדיוק אבל סוג של דומה, מלווה אותי תחושת חנק, ומחשבות גם על חס וחלילה אישפוז, כשאני ממש מרגישה במצוקה ולא יודעת מה לעשות. זה בהחלט נורא מפחיד, להרגיש שאין לך אוויר, ואף אחד לא יכול באמת להבין מה עובר עליך. 

אני כרגע בהתחלה של טיפול תרופתי, והתופעות לוואיי משגעות אותי, אני מנסה להחזיק מעמד ומשתדלת כמה שאפשר להישאר אופטימית, לעבור כל יום לאט לאט, למרות שלפעמים בא לי פשוט להעיף את הכדורים, ולקוות לנס !

בכל אופן, מאחלת לך שיפור במצב, ואתה מוזמן לכתוב לי. 

היי ליטל הבעיה שגם טיפול תרופתי לא עוזר לי ואני עדין נושם לא טוב אמנם אין לי התקפים אבל עדין נושם עמוק בתדירות גבוהה רק שעל ציפרילקס זה מלחיץ אותי פחות מה שאומר שזה עדין לא פותר לי את הבעיה רק יוצר לי פחות חרדדה ממנה זה הכל .בנוגע לתופעות לוואי הכל בסדר ליטלי תוך חודש זה עובר ואז את כמו חדש ציפרילקס זה כדור קסם אבל בישביל שיעבוד צריך סבלנות בינתים אני ממליץ לך על אלפרליד או לוריבן להקלה בטופעות לוואי..... לאחרונה ערכתי מחקר באנתרנט על התופעות שאני חווה אבל מה שמצאתי זה באמת יתר לחץ דם ריאתי או שזאת באמת הפרעת חרדה קשה שלאף פסיכיאטר והיתי אצל שלושה אין תשובות קונקרטיות עבורי לצערי אני מותש ואני כבר לא יודע אם לשים קץ לחיי או פשוט להתאשפז ולהיות כלכך מסומם שלא יהיה איכפת לי מכלום אבל זה אומר לחיות ללא עתיד וללא פיתרון לנושא שוב אני מזכיר למי שקורא את זה אנשים מקצוע או אנשים שהצליחו לנצח את זה צרו איתי קשר דחוף תודה גולן 

היי גולן, אני באמת מקווה שאני אחזיק מעמד עם התחושות, ואתחיל להרגיש השפעה לטובה של הפאקסט, לא ציפרלקס, נתנו לי פאקסט בגלל שבעבר עזר לי. יש לי לוריוון למקרי "חירום", לפעמים אני לא לגמריי יודעת להגיד לעצמי מהו מצב חירום, בגלל שהתחושות באות והולכות כמו גלים מתי שמתחשק להן. 

לגביך, קודם כל, אני חושבת שאתה חייב מישהו שתוכל לפנות אליו בכל רגע נתון, אתה רושם פה דברים לא פשוטים, אני מבינה מאיפה זה מגיע, זה הייאוש, גם לי יש רגעים שחושבת על אישפוז, העיקר שיתנו לי משהו שאני כבר לא ארגיש כלום. אני יודעת שמפחיד לפגוש את התחושות האלה פנים מול פנים, ואין באמת לאן לברוח. והאינסטינקט רוצה לברוח. 

תשתדל לקבל את עצמך עם כל התחושות, תגיד לעצמך שזה בסדר, שזה בסך הכל הגוף שמבקש ממך התייחסות, שמציף דברים קשים כדי שתנהג איתו ועם עצמך ביתר חמלה ואהבה. אני יודעת שלא קל לבצע.

תבטיח לי שתשתף בעל מקצע לגבי המחשבות של מה שרשמת בסוף, אני אפילו לא אכתוב את המילה הזאת, אני בטוחה שאתה נורא רוצה לצאת מהמצב הזה, והזעקה לעזרה היא כי כן יש בך רצון ענק לחיות !!!

גם אם זה יהיה כרוך באישפוז, העיקר שתרגיש שאתה תחת השגחה מסויימת, שאתה לא באוויר, חוסר הוודאות משגע, אני יודעת. 

מקווה שהצלחתי קצת לעודד, מאחלת לך, כמו לי, ישועות ובשורות טובות !!! תהיה חזק, ואל תפחד, תשתף את כל מי שאתה יכול, עד שבע"ה תקבל מענה. 

מקווה ומאמינה בשבילך. 

גולן יקר. ראשית אם נבדקת בוולפסון ולא נמצאו ממצאים חריגים בריאותייך. הגיע הזמן להרגע!!!!!. התופעה הזאת, שאתה מתאר לגבי הנשימה ידועה ואם אני מבינה את מה שאתה מתאר נכון, היא תגובה ללחץ פנימי גדול. אינך ממציא את ההרגשה, אכן לעיתים, הנשימה מתבלבלת כמו היפרוונטילציה. ישנו טיפול ממקד בבעיה זו בבית חולים תל השומר. שם עובדים איתך פסיכולוגיים ואחרים על שינוי צורת הנשימה.פנה לשם - מחלקת ריאות ובדוק לגבי טיפול. שנית, כנראה, שהתאונה , הציתה דברים רבים , שהיו חבויים. האם אתה מטופל פסיכולוגית?, דמיון מדרך, היפנוזה, ספורט (כשתרגיש טוב יותר) טיפול קבוצתי, טיפול התנהגותי - כל אלו יש בכוחם לשנות את הרגשותייך מן הקצה לקצה. לא ארחיב. למרות, שהעלית הרבה דברים והייתי שמחה לכתוב לך עלייהם אבל מאחר, שנראה לי שהבעיה המרכזית היא הנשימה. דע לך, שהבעיה מוכרת, יש לה שם, היא איננה מסוכנת לחלוטין ויש לה פתרון. נדמה לי אפילו, שהרופא שמאבחן הוא ד"ר בן דוב בתל השומר. הפתרון איננו מיידי אבל הוא קיים. לגבי התרופות הפסיכיאטריות, כנראה שיש לך קשי עם משפחת האס אס אר אי - נוגדי הדיכאון החדשים. נסה לשאול פסיכיאטר לגבי התנסות עם תרופות ממשפחה אחרת לגמרי. איך אתה מרגיש עם כל מה, שנכתב? אורית

אורית יקירתי עוד לא עשיתי בדיקת אקו לב אבל אני משער שאם אני מצליח ללכת וגם לרוץ בלי להתעלף אז אולי אפשר לשלול יתר לחץ דם ריאתי כי כל מה שאני מרגיש זה שאני זקוק לנשימה עמוקה על מנת לשחרר איזה לחץ מסויים שמכביד עלי בבית החזה ויכול מאוד להיות שזה סטרס אבל עדין שום טיפול תרופתי לא עזר לי עם בעית הנשימה אלה רק עזר לי לא להכנס להתקפים בעיקבות הבעיה אך הסימפטום נשאר לצערי . ויש המון מין האמת בדבריך עד התאונה היתי מעט חרדתי ועברו עלי המון טראומות התאונה פשוט היתה התריגר להתקפי חרדה סדירים ונשנים ממש ללא סיבה נודעת מראש. ולגבי שאלתך לא עדין לא פניתי לטיפול מכל סוג שהוא אשר הזכרת אלה רק לטיפול תרופתי מאחר וכל הטיפולים שהזכרת יקרים . אני מוכר בביטוח לאומי כנחה וחיי על קצבת נכות קשה לי מאוד לעבוד וחיי ממש תקועים על סרטון מזה שנים רבות אין לי מי שיממן לי את הטיפולים ואני לא יודע אם קות החולים תוכל לעזור לי בזה אבל ברצון רב אלך להיבדק אצל ד'ר בן דב בתל השומר . אם יש לך עוד כיוונים עבורי יותר מאשמח לשמוע על כך . ותודה תודה תודה תודה על תגובתך ! 

הי גולן. טיפול תרופתי לא עוזר לסימפטומים שציינת. בהנחה (ואני מאמינה שאני כן בכיוון הנכון), שמדובר בסוג הפרעה של היפרוונטילציה - אין טיפול תרופתי ולכן הטיפולים התרופתיים שלקחת לא סייעו. הטיפול מתבסס (עד כמה שאני מבינה) על תרגול נשימתי אחר. צריך סבלנות, אני יודעת, שהסבל קשה אבל בסוף עם עבודה זה עובר. לגבי טיפול - אני אחשוב ואני מקווה, שהגולשים יצטרפו לחשיבה משותפת איך אפשר להיעזר... בינתיים אני מציעה לך לפנות כאן באתר ל"זכויות רפואיות" ולשאול לגבי טיפול נפשי למי שמוכר, כנכה של ביטוח לאומי. אולי אני מתיימרת כאן מדי אבל תחושת הבטן שלי אומרת שעם טיפול תרופתי ונפשי נכון יסודי ומעמיק , הנכות מאוד תצטמצם עד תעלם....מגיע לך ידידי לחיות חיים טובים ומלאים. אשמח, נשמח אם תספר על אצמך יותר. אורית

אספר בכייף אבל זה מאוד ארוך אבל אומר שבגדול נזרקתי מהבית בגיל צעיר ולאחר שאמא שלי חזרה בתשובה היא התחילה מסכת של לזרוק מהבית את כל מי שנישאר חילוני זה התחיל באחותי עבר אלי ואז אבא עזב . אני לא אספר כאן את כל המסכת י היא רבויה הרס אבל בגדול הדרך של אמא לי להעיף אותי מהבית זה על ידי משטרה ועם תלונות כוזבות ולאחר כל תלונה שלה היה תקופת צינון יחסים וזאת אומרת צו הרחקה של 20 יום שבהם היתי ברחובות אם זה בחורף אם זה בקיץ. ובמשך תקופה היא עשתה לי את זה איך שהיתי חוזר הביתה אם היתי שומע מוזיקה או מביא חבר לבית או מנגן גיטרה או אם סתם היתי חצוף . אז שוב 20 יום ברחוב שם למדתי לשרוד לגנוב ולעשן מריחוואנה . עד שלבסוף התיק גיע לבית המשפט ואמא שלי דרשה הגנה ממני כי יש לי שתי אחיות קטנות היא סיפב בבית המשפט שאני מחזיק בחומר פורנוגרפי סמים ואמצעי לחימה כי אני למדתי קונג פו באותם ימים .בית המשפט גזר עעלי תוך שלושים יום  לעזוב ולא לחזור לשם .. שלושים ימים שבהם היא הרעיבה אותי ולא נתנה לי להכנס וישנתי בחצר . לאחר השלושים ימים יצאתי לרחוב וגרתי בבית נטוש עם נרקומנים שם גם רבתי איתם אחד מבם דקר אותי עם סכין .באתי לבית של אמא שתיכח אותי לבית חולים אבל היא גירשה אותי וקראה לי עברין אתה לא הבן שלי . לבסוף פתחתי את הכסכונות שהיו לי בבנק והשכרתי דירה ואז עברתי את התאונה חבר שלי נהג שיכור איבד שליטה על הרכב והתנגשנו בעמוד אני לא היתי חגור ובזמן שאוטו איבד שליטה השלמתי עם המוות שלי . אבל יצאתי בחיים היתי בשוק ואת ההתקף הרציני הראשון שלי קיבלתי 24 שעות אחרה ומאז אני ככה עברתי עוד המון דברים והתמודדתי עם המון אבל זה על קצה המזלג עד שלבסוף מצאתי את עצמי גר עם אבא שלי ביפו הוא נתן לי כאן מחסן שיפצתי ומאז אני כאן אבל אחרי שמצאתי את הפינה שלי ואת השקט ההתפים לא עזרו והפסקתי לצאת מהבית . אבא שלי היה מביא לי אוכל והתחברתי קצת עם השכנים שלבסוף השכן שלי מוראד נכנס לבית ניסה להעיר אותי אבל כבר היתי רדום מאוד מהלוריוון הוא הזמין אמבולנס כי חשב שאני מת עברתי שטיפת כיבה ופסיכיאטר של בית החולים חקר אותי ושאל אותי אם ניסתי להתאבד ועובדת סוציאלית חפרה לי שם ולבסוף בעזרתו של אבא שלי הוחלט שאני אהיה מטופל אצל פסיכיאטר ועבדתי על קצבאת נכות כללית שלבסוף אישרו לי 75 % יציבה עם זכויות של 100 . ומאז ככה אני חיי פעם למטה פעם למעלה מחליף פסיכיאטרים כי הם לא עוזרים לבעית הנשימה הם אומרים כך כדורים וזה יעבור וזה לא עובר מתנפצות לי התקוות היאוש חזק ואין מוצא. לאחרונה יש לי חברה שאני מאוד אוהב אני לא לוקח כדורים בינתים כי אני מפחד לאבד את הרגש אליה כמו שקרה לי כבר בעבר . אנחנו זוג עקשן ורבים המון והיא לא תורמת למצב הלחץ הכללי שאני נמצא בוא אבל אני אוהב אותה ורוצה להקים משפחה איתה היא באה ממעמד גבוה ואני בכלל צריך להגיד תודה שהיא בחרה בי כבן זוגה כי אני בכללי סוג של אפס מאופס חיי בחור ללא עתיד ללא בריאות נפשית . ואני מרגיש בר מזל שיש לי אותה אבל אני גם יודע שיום אחד היא תבין שאין מה לעשות איתי וליבי ישבר שוב  כמו בעבר . בינתים כל מה שאני רוצה זה לחזור לחיים לנשום נכון ללא התקפים על מנת שאוכל לעבוד (אני מתחום המחשבים) ולהראות לה שאני יודע לעשות לבייתי בינתים היא קנתה לנו כרטיסים ליוון ל26 לחודש על חשבונ וזה בכלל נותן לי להרגיש מאוד לא טוב ולא גברי שהיא מממנת את זה אבל היא רוצה שיהיה לי טוב והיא רוצה חופשה והיא רוצה שאני אהיה שם איתה . אני פתחתי בפניה הכל עלי והיא עדין אוהבת אותי אז אין לי סודות ממנה . היא מאוד רוצה לעזור אבל עדין אני לא חושב שהיא יכולה זה רק עבוןדה ורצון שלי וללכת לקבל את הטיפול הדרוש . אבל היאוש שלי מביא אותי לעצלנות ואני פשוט יושב ומרחם על עצמי וגם אין לי כסף לטיפולים האלה. כרגע אני מרגיש שבמצב הקיים אם היא עוזבת אותי אין טעם לחיי גם ככה אין לי דברים טובים בחיי והכל הרוס ואני כבר מאוד מבוגר ועייף מהתמודדיות מה אומר לך אורית היקרה המצב הוא ביש תודה על תשומת הלב את מרגשת אותי מאוד  תודה גולן 

" ואני מרגיש בר מזל שיש לי אותה אבל אני גם יודע שיום אחד היא תבין שאין מה לעשות איתי וליבי ישבר שוב  כמו בעבר ." 

הנה משהו שכדאי בשבילו לעשות כל מאמץ בכדי שתוכיח את כוונותיך הרציניות כלפיה,,

ואם תשב ותרחם על עצמך אז כל מה שאתה מתאר אכן יכול לקרות,,

קום,,שנס מתניים ,,ו תעשה מעשים שיראו לה שאתה רציני בתחושותיך כלפיה וכן שאתה אכן מטפל בבעיות שיש לך על מנת למצוא להן פיתרון.

כל טוב,,ובהצלחה,,!!

דרך אגב,,אין מה "לפחד" מבדיקת אקו,,זו בדיקת "אולטרה סאונד" ללב.ותוציא לך מהראש כהקדמה שיש בעיה.אחרי שתקבל תוצאות תדע אם יש לך מה לדאוג/לטפל,, או לא.

היי גולן, לילה טוב! קראתי את כל התגובות שלך וחיפשתי תשובה לשאלה אחת ויחידה: האם קיבלת טיפול ממוקד טראומה שלך, או שלא? ומסתבר שלא. ממה שהבנתי (בשעה מאוחרת זו) שטרם היית בטיפול פסיכולוגי-שיחתי. מעבר לכך, נושא ה״טראומה״ נדחק לאי-שם ובמקומו אתה מנסה להתמודד עם סימטומי חרדה. וכי מה למחט בערימת שחת? הרקע של טראומה מעלה אותך לדרגה אחרת לגמרי, ומה השייכות פה לחרדה מכל סוג אחר? (מלבד סימפטומים דומים אך חריפים יותר). בטיפול CBT (לא כל סי.בי.טי., אלא ככזה שממוקד בטראומה) לומדים לאזן את הנשימה תוך התייחסות לזכרונות הכואבים, מתייחסים לכל חוויה ככל קשה שתהיה. אחרת קשה לצפות לשינוי אמיתי ומה הפלא שאתה עומד היכן שאתה.

גולן, כל מה, שנשאר לעשות אחרי, שקוראים מה שכתבת זה לבכות. אכן, טראומה על טראומה ודחייה של אמא זו חוייה נוראית, שפוגעת בקרקע הכי בסיסית של הקיום. ובכל זאת אתה בר מזל. יש בך הדבר הזה, שגורם לאנשים לאהוב אותך ולהאמין בך. כן...עכשיו נותר רק לשכנע אותך ביכולת הזאת, להשיל את איימי העבר ולגלות את עצמך מחדש. ספר לי אייך היית כילד?, מה רצית לעשות?, מה אתה אוהב?, לאן היית רוצה להתפתח וננסה ללכת לכיוון העתיד. מה הרגשתך בנושא? אורית

אז ככה אני חושב שמההתחלה אצלי הכל היה בעייתי ילד היפראקטיבי שד משחת בגן עשיתי הרבה צרות היתי ילדותי מאוד ושובב ממש דני שובבני תמיד חושב על התכסיס הבא  ואז כשעליתי לכיתה א' זה היה מאוד טראומתי עבורי כי אין יותר משחקים ואין יותר לצעוק ולשחק עם חברים מתי שבא לך אין לגו ולא מכוניות וטנקים ופלסטלינה . יש מחברות עיפרון ומשמעת ואני היתי ילדותי מידי בישביל להסתגל לזה . לא רציתי ללמוד בכלל וכל הזמן בורח מהכיתה ומסתובב בחצר בית הספר ובשלב מסויים אמא שלי היתה באה לבית הספר לשבת איתי בכיתה כדי שאלמד אבל כמה כבר היא יכלה להיות שם ? לסיכום כיתה אלף פשוט לא למדתי קרוא וכתוב עדין וכעסתי על כולם שככה הרסו לי את הכיף שהיה לי בגן ואז עשיתי משהו שניראה דיי הזוי במושגים שי ילד בן שש פשוט הגעתי הביתה ושרפתי עם גפרורים את התעודה שלי .

בכיתה ב' העבירו אותי לכיתה טיפולית עשו לי איבחונים וקבעו שאני שיש לי הפרעות קשב והיפראקטיבי בקיציור ADHD
על הריטלין אתה זומבי אתה יושב כמו רובוט מסטול אין לך תאבון ואתה פשוט לא יכול שלא ללמוד משהו אז למדתי לאט לאט לקרוא ולכתוב היה לנו חדר כיף שזה מקום שאפשר לשחק בו וזה עזר לי להסתגל אבל בכיתה טיפולית של שנות השמונים היו בעיקר ילדים נכים מאוד עם בעיותץ קוגנטיביות קשות ופיגור שכלי וכל מיני וממש הרגשתי שאני משתתף בניסוי והיתי אולי הכי נורמל בכיתה

בכיתה גימל שאני כבר קורא וכותב איבחנו אצלי בניצן דיסלקציה קלה ודיסקלקוליה . נעלב מהר שובר את הכלים מהר ומיתיאש מהר  לא היתי מכין שיעורי בית והיתי המון בעונשים בבית בעקבות זה ופשוט הרגשתי שלא מבינים אותי אבל גם אני לא הבנתי את עצמי היתי מטופל פסיכולוגית וגם זה לא עזר

היו פעם חוברות לימוד שנקראת צעד צעד . קנינו את הסידרה כי לימדו את זה בכיתה הטיפולית ואני בעונשים שלי ישבתי וסיימתי את כל הסידרה בשבוע ככה לבד בבית . מה שלוקח בכיתה טיפולית לסיים שנה שלמה . שוב איבחונים ואז קבעו שאני בכלל מחונן בעל יכולת הבנת הנקרא גבוהה ובעל זכרון מעל הנורמה  ותפיסה מהירה .

ככה העברתי את השנים בכיתה טיפולית עם ריטלין אבל עדין התנהגות קצת שובבה ועדין עקשן ושובר את הכלים תכופות ומסתובב בחצר בית הספר ועל הגגות ואפילו מצליח לצאת לגמרי מבית הספר דרך הגדר

בכיתה ו' לא רציתי יותר בית ספר רציתי פנימיה והתעודות שלי לא איפשרו לי להתקבל למקום טוב כמו בן שמן אז שמו אותי ברמת הדסה פנימיה טיפולית שם יש ילדים שבאים ממשפחות הרוסות משפחות סמים עולים חדשים בעיתיים ועוד אנשים עם הפרעות התנהגות ואלימות . ואני בכלל חנון שובב בן 12 הכי קטן בפנימיה והתעללו בי הכו אותי ולא רציתי ללמוד  והיתי בוכה כל לילה ליפני השינה אבל אז הצטרפתי  וקבוצת נבחרת התעמלות קרקע של הפנימיה והיתי הכי טובה שם גלגלונים פילקפלקים ועמידת ידיים לא היה חדש לי 

כאן יש תפנית רצינית בסיפור כי בחנוכה של אותה שנה העלנו מופע של התעמלות קרקע עם הנבחרת מול כל הפנמיה והיה ממש יפה והתלהבו מהיכולות שלי והרגשתי כמו כוכב . אבל ערב לאחר המופע הרגשתי שכפות רגלי נרדמות כמו נמלים כאלה וזה פשוט לא עובר הלכתי לאחות הפנימיה ואמרה זה כלום . במהלך השבוע זה התחיל לעלות לכיוון השוקיים והרגשתי שרגלי עייפות ואני כבר לא הולך כמו בעבר וכולם שמו לב אבל חשבו שאני עושה הצגות מדריכים לא האמינו לי  בסוף השבוע כשרגלי דיי מנוונות שלחו אותנו הביתה באוטובוסים כמובן ואני ממש חצי נכה עם תיק כביסה כבד על הגב בקושי עולה לאוטובוס הגעתי לראשון תחנה מרכזית ואמא שלי אספה אותי צעקה עלי מספיק עם ההצגות שלך גם היא לא מאמינה לי

ביום ראשון הלכנו לאורטופד שיבדוק לי את הרגלים הוא קבע שאין לי קלום ואז החזירו אותי לפנימיה . במהלך השבוע המצב החמיר בקושי הלכתי בקושי הצלחתי להתלבש לבד מזל שהיה לי שם חבר טוב לחדר ששמו אלון קוסנובסקי שהיה עוזר לי להתלבש ותמיד היתי צמודים הוא היחידי שהאמין לי. אבל בשבוע השני בפנימיה כבר לא ממש הצלחתי להחזיק פיפי להרבה זמן והיה לי קשה להביא את המזלג לפה ולאכול וגם להתקלח היה לי קשה אלון היה מקלח מלביש אותי ומאכיל אותי והיו צוחקים עלינו ואומרים עלינו הומואים אפילו פעם אחת כל ילדי הביתן פרצו את חדר האמבטיה וראו שאני יושב על כיסע ואלון חופף לי את השיער בעודינו ערומים הם בנים ובנות עמדו שם צחקו עלינו וזרקו עלינו דברים כולל מגב .

כאן המדריכה שלי אמרה נשבר לי ממך אתה נוסע הביתה 

חציגוף משותקשוב סוחב תיק כביסה ענק ממש בזחילה בתחנה מרכזית של חיפה לכיוון תל אביב מגיע לראשון בקושני מצליח להגיע להיכן שאמא שלי חונה . במהלך כל סוף השבוע הזה לא יצאתי מהמיטה הקאתי הרבה והיו צריכים ממש להאכיל אותי ולקחת אותי לשירתים . ביום ראשון אצל הנאורולוג הוא דוקר אותי עם מחת בכפות הרגלים ואני לא מרגיש דבר גם בשוקיים ואני לא מרגיש דבר . הוא אומר לאמא שלי נחרצות למה אתם באים בשלב כלכך מאוחר השיתוק שלו כבר במותניים ומשדר לידיים והפציר באימי שבכתה להבהיל אותי לבית החולים מהר . לבדיקצ מח עצם ושאר בדיקות שעושים לניוון שרירים בדקו אותי דקרו אותי בעודי עירום מול כולם . ואז קשרו אותי כמו כדור ודחפו לי מחת הרוכה לתוך עמוד השידרה ללא הרדמה וללא ההורים שלי ...בדיקת מח העצם יצאה נקיה ואין לי את המחלה הידוע כניוון שרירים בדיקות דם לא הראו על בעיה והמסכנה היתה שזה משהו וויראלי נדיר . לאחר כמה חודשים שבם לא ידוע מה יש לי ואני על כיסא גלגלים הוחלט לחשמל לי את הצורה שאני שוכב שם ערום תקעו בי מחטים בכל הגוף שחוברים למכונה סטודנטים וסטודנטיות עומדים עם קלסרים אני ממש נבוח ובוכה ומשמאלי חלון עם וילון ואז בזזזזזזזז חישמלו אותי ואני מתעוות מרגיש כאילו מבשלים אותי ובין סשן לסשן אני צועק לאבא ואמא שאני לא רוצה יותר והם לא עושים דבר הרופא משנה את מיקום המחטים וזה כואב ואז שוב מחשמל אותי בשלב הזה שברתי עם המרפק שלי את החלון שהיה לשמאלי ורק אז הוא הפסיק הלבישו אותי שמו אותי חזרה בכיסא גלגלים שלי והחזירו אותי למיטה . כאן פשוט בא הפרופסור ואמר מה שהיה לגולן בגןף עשה את הנזק ועבר גולן צריך ללמוד הכל מההתחלה אז ....פיזיוטרפיה וללמוד ללכת מההתחלה לאמן את שריר רצפת האגן וכל מה שנלווה לזה . אחרי שלושה חודשים אני כבר הולך לבד אוכל לבד וחוזר לעצמי לאט לאט והספקתי לחזור לפנימיה להתאמן לקראת המופע של טקס סיום הלימודים . אף אחד לא האמין שגולן שהיה נכה על כיסא גלגלים קם ונתן שם הופעה אפילו יותר טובה מבחנוכה והמדריכים שם התרגשו ובכו והיו המון מכיאות כפיים ואז לאחר חצי שנה עזבתי סופית את הפנימיה ההורים שלי עשו לי את הבר מצווה הכי מפוארת בארץ לכבוד זה שהבראתי  

ואו גולן, נראה שלא הייתה פינה של סבל בעולם שלא חווית מקרוב, ועוד כילד! מזעזע ומדהים כאחת.

מזעזע מה עובר על ילד ובאילו תנאים. מדהימה העמידות שלך, ששרדת את כל זה ואינך מאושפז ארוכות במצב קטטוני כלשהו ללא מוצא.

יכולת שלך להכיל מדהימה. אולי תחלוק עלי לגבי המושג ״להכיל״, אבל אני כבר רואה אותך עומד על הבמה ומשתף בחוויות שלך מאות בני נוער עם רקע זהה (ADHD)! זה המקום שלך, ולשם עוד תגיע!

גולן, אין לי מילים. טבל אתה אדם חזק מאוד, מיוחד עם הרבה טוב ויכולת לפרגן ושוב ושוב אתה מנצח את השדים באופן שלא יאמן ואני חושבת, שצריך לשים את היכולות שלך תחת מראה מגדיל ע נ ק ית ולהעצים אותן.

תודה אורית תודה אברהם אני שמח שריגשתי אותכם ותודה על התמיכה והחיזוקים לצערי זה רק תחילותו של הסיפור יש עוד המון דברים והרס עצום שעוד לא סיפרתי אז אל תתלהב ממה שאני יכול להכיל ליפני ששמעת את כל הסיפור אם תרצו אמשיך את סיפור חיי 

את האמת כתבתי את האוטוביוגרפיה שלי ליפני שנה בערך ועצרתי . אני לא מוצא מצב רוח להמשיך ולכתוב מה קרה לי בשנה האחרונה  אבל יש לי זיכרון טוב אז אני זוכר כל פרט אז אני לא דואג אני ישלים את זה . 

אורית שאלה לי אליך. אם אשלח לך את הסיפור האוטוביוגרפי שלי והוא מאוד מאוד מפורט ! 
תוכלי לעשות לי פסיכואנאליזה . ולדעת מה הטיפול שהכי מתאים לי ? 
אם זה כרוך בתשלום אז ב28 יהיה לי קצת כסף מהקצבת נכות 

ממתין לתשובה תודה 

עוד משהו קטן שרציתי לספר על עצמי אני לא אדם מלומד בית הספר ואני לא ממש הינו חברים אבל כשאני רוצה ללמוד משהו ואם יש משהו שמענין אותי אני משקיע בו את מרצי . למשל אני נורא אוהב לנגן גיטרה ולמרות שיש לי בעיה במוטוריקה עדינה אני מצליח לנגן יפה הלחנתי כמה וכמה שירים ואני גם שר . בין היתר אני כתבתי ספר שירה קצת אפור ועצוב כי המון מהאשראה שלי שם זה מהחיים שלי וממה שאני עובר והמטאפורות שם קשות אך עדין שומר שם על שפה גבוה קראתי הרבה ביאליק וחיים גורי בכדי לקבל השראה לסגנון כתיבה וללמוד מילים גבוהות ושילבתי את זה בסגנון שלי . למדתי לבד טכנאות מחשבים ואני מתקן מחשבים לאנשים תמורת סכומים קטנים ואפילו בונה מחשבים מא' ועד ת' . במחירים טובים כי את כל החלקים אני קונה מיבואן חלקים זול וכך אם מישהו רוצה מחשב טוב וזול אני בונה לו וגם עושה רווח קטן. למדתי לבד בבית לעצב בפוטושופ תוכנה לעיצוב תמונות ולפעמים אם חבר שהוא בעל עסק רוצה שלט או איזה פלאייר אני מעצב לו תמורת סכום סמלי אבל נדיר מאוד שיש ביקוש ממני לדבר הזה וכמו כן לעבודות מחשבים זה מתי ומזדמן פעם ב.....אז עושה כמה שקלים . אני גם עושה מוזיקה אלקטרונית על ידי תוכנה ליצירת ועריכת צלילים מיקצועית שהורדתי באינתרנט ועושה מוזיקה אלקטרונית לסוגיה כמו צ'יאאווט טראנס האוס ודאנס . וכל מיני תופים שאני יוצר ומנגן ביחד איתך גיטרה . אני מאוד אוהב מוזקת רוק ! ואני חקיין לא קטן של אלביס . יש לי חוש הומור מאוד בריא יחסית לאדם שעבר הרבה בחיים שלו אבל כמו שבא לי מצב רוח ככה הוא הולך לצערי בגלל הפרעת החרדה וחוסק יציבות נפשית ודימוי עצמי נמוך 

הרשו לי לשתף אותכם בשיר שכתבתי והלחנתי והקלטתי לבד בבית מצטער על האיכות הירודה מראש מקווה שתהנו .

מילים

מה שנישבר לא ניתן להדביק

השלמות שהיתה מעוטרת סדקים

איפור היום היום על צלקות האתמול 

נשטף בסבון מלוכלך וברעש של חול 

פיזמון.

אז נסיר את המסיכה נסתכל בעיניים

דמויות שהינו דמויות שעדין 

אפילו מי אני קשה לי להחליט

לוחץ על אלט קונטרול דליט (מושג לפעולה במחשב על מנת לבטל תוכנית)  alt ctrl +delete

שבילים שלמים של משמעות מדומה 

פרצוף סינטטי מולי במראה

מבעד למסך דמויות בלי פנים 

כולם משחקים שם תפקיד

כי כולם שחקנים 

פיזמון .

אז נסיר את המסיכה 

נסתכל בעיניים

דמויות שהינו דמויות שעדין

אפילו מי אני קשה לי להחליט 

לוחץ על אלט קונטרול דליט

אני סוחר הקסמים של העולם הגדול 

מוכר לכם פנים סדוקות בלי שמות ......

http://www.youtube.com/watch?v=mLATneXjAKg

והנה עוד אחד קצר 

מילים.

את אומרת שצלקות הפכו סדקים

את אומרת שהכל משחק של החיים

את מקווה מיללת בין חלונות פתוחים 

מקווה מתפללת מתי יבואו ימים טובים 

אני שוב מתחנן מבקש 

תיהי חזקה שם בישבילי 

מבקשת אותי לדעת שהכל אמיתי 

כאן ביחד..... אני ואת.... כאן ביחד ..חבק אותי שלא ארעד ...

צלקות הפכו סדקים 

http://www.youtube.com/watch?v=HmMpxXQw-9w

את כל התחביבים שלי וכל מה שאני יודע לעשות כולל לדבר אנגלית שותף כולל לקרוא ולכתוב. למדתי לבדי ואת הרוב באינתרנט  בזמן שנסגרתי בבית שנתיים ושבע חודשים בגלל אגרופוביה חמורה שהיתה לי באותה תקופה לא היה לי אף אחד זה בדיוק אחרי תקופה ארוכה ברחובות ואחרי שהפרתי צו הרחקה היתי עצור עד שאבא שלי שחרר אותי בערבות הוא הביא אותי ליפו לבית הנטוש שהיה בבלותם של סבי וסבתי ז'ל. שיפצתי כאן ממש לבדי מחסן קטן ומאז אני גר כאן  הכרתי בשכונה כאן ילד ערבי ששמו מוראד שאימו כל הזמן בעבודה ואביו לא היה כי ההורים גרושים יש לו אחות גדולה מעצבת אופנה שעזבה את הארץ אחרי כמה שנים ושני אחים עבריינים שנכנסים ויוצאים מהכלא כל הזמן. והם היו מכים אותו .ולא היה לו פרטיות או אישיות 

אימצתי אותו ורוב הזמן הוא היה איתי לימדתי אותו לצחצח שיניים כי הוא לא ידע ושרוך נעלים כי לא ידע 

לימדתי אותו מחשבים ועזרתי לו בלימודים היתי מגיע לאסיפות הורים שלו למרות שהיה לי קשה לצאת מהבית ..

והבטחתי לו מחשב חדש כל פעם שהוא מביא תעודה טובה . היום הוא בן 20 עם בגרות מלאה מדבר כותב וקורא אנגלית יותר טוב ממני 

נתנתי לו ערכים טובים של אהבת הארץ ובן אדם לחברו והוא אדם מקסים מקסים מקסים ורוב החברים שלו יהודים כי ביקשתי מאימו להעביר אותו לבית ספר של יהודים ושם רכש ידע וחינוך ברמה גבוהה . הוא הציל את חיי כמה וכמה פעמים והיתי בהתקפים הכי חזקים שלי וברגעים הכי קשים של חיי אפשר להגיד שהוא כמו הבן שלי וכשהוא רב עם אמא שלו היא מתקשרת אלי הבן שלך משגע אותי חחחח 
חברים שלו מאוד מעריכים ואוהבים אותי למרות מצבי הרוח שלי ומתיעצים איתי המון . הוא עובד כפקיד קבלה במלון תיירים בתל אביב בגלל האנגלית הטובה שלו ובגלל שהוא אינטילגנטי מאוד אין לא מבטא ערבי בכלל . והוא מרוויח יפה מאוד מאוד !  הוא איש הסוד שלי ואני שלו מספרים הכל אחד לשני ואני גאאה בו מאוד 

הי גולן, אני רוצה להציע לך לפתוח בלוג בקהילה. נראה שיש לך הרבה לשתף ושאתה מוצא כאן תמיכה מתגובות של אנשים אליך. תוכל לכתוב בו גם חלקים מהאוטוביוגרפיה שהתחלת. לגבי שאלתך לאורית, אפשר לפעמים להעלות השערות לגבי קשיים של בן אדם לפי קורות החיים שלו, אבל זה לא מה שייתן לך את התשובות שאתה מחפש וזה לא מקצועי לדבר עם בן אדם על דברים שהם בגדר השערות. אבל אם תכתוב בלוג ותהיה לנו אפשרות להכיר אותך יותר, אולי נוכל לפעמים לעזור לך לקבל תשובות על שאלות שיש לך לגבי עצמך. מה אתה אומר? שירי

שמעי אני נהנה לשתף כאן כי זה יכול לתת המון חיזוקים למי שצריך וגם לי זה עושה טוב. כמו המשפט באתי לחזק יצאתי מחוזק. וללא ספק שכולנו כאן לא רק קשובים אחד לשני אלא גם מחליפים עצות וידע וזה כייף  לדעת שיש אנשים אחרים שמרגישים כמוך .

אני אמנם סיפור חיים כבד ויכול להיות שלא היה מנוס מזה שאצא שבר כלי עם המון בעיות . חרדות וטראומות 

ואני רוצה לתקן ואני רוצה לסדר את מה שנהרס לחיות חיים נורמטיבים . מזל שיש לי חברה כלכך מדהימה שעוזרת לי 

תומכת בי ומנסה לבנות איתי עתיד טוב יותר ואני מרגיש ממש בר מזל שיש לי אותה . אבל ברור לי שללא עזרה מיקצועית לא אוכל

בנוגע לבלוג אני לא בטוח אני צריך לחשוב על זה כי בינתים כייף לי ככה  

תודה רבה ליאת העיה שאני מיואש מהמערכת לכולם יש עצות שאני לא יכול להשתמש בהם בכדי לעזור לעצמי הכל כרוך בכסף שאין לי אני על כדורים ואז יורד מהם ואז שוב חוזר ומתמודד עם התופעות לוואי מחדש וחוזר חלילה אבל פיתרון אמיתי ממשי לבעיה עדין אין לי לא שיחות לא טיפול ולא רפואה משלימה אני פקעת של פחדים חרדות ותחושות קשות  . נושם עמוק כל פחות מחצי דקה ומרגיש חנוק תמידית כבר שנתיים . וזאת התמודדות מייסרת בשישי האחרון היתה לי מיגרנה מאוד חזקה שעד עכשיו אני מרגיש מאוד מנותק בראש מכל הסובב אותי כאילו עברתי מין ארוע מוחי מרגיש כאילו אני לא מצליח למקד את העיניים שלי כזה לא יודע תחושה מוזרה ומלחיצה מאוד . בנוסף לזה יש לי ענינים עם האוטו שלי ששמתי אותו במוסך בלוד אצל ערבים שעושים לי את המוות וקיבלתי איומים על חיי ועדין לא ראיתי את האוטו שלי כל זה מכניס אותי למעגל לחץ רציני שאין לי מושג כבר כמה כוח צריך.או כמה נותר לי. אבל מזל שחברה שלי מרכחת לי את זה עם הטוב שלה וההבנה שלה ואני גאה בה מאוד 

בברכה ותקווה שיהיה טוב גולן 

גולן יקר. אתה יכול ללכת לפסיכיאטר בקופה ולבקש ממנו תרופות מדור אחר (לא מאס אס אר אי), שלעיתים מגיבים אליהם נפלא ובלי כל התופעות שאתה מתאר. לגבי טיפול. אני אגיד לך כבר עכשיו מה אתה צריך?, מישהו, שתהיה לך איתו כימיה מצויינת ושידע להעצים אותך כי יש בך המון. השירים שלך מעולים. ראויים לפרסום. אתה אדם מאוד מאוד מאוד מכשר. אני בטוחה, שאין לך מחלה פרט לפצעי נפש, שכרגע מאוד מדממים. יש מקום, שבו נותנים טיפולים בהתנדבות...אני אנסה לברר לך. האם אתה נוהג?, יכול להגיע למקום מרוחק יותר? אורית

אני מאוד היתי מעונין להתחיל CBT בשילוב של ביופידבק שמעתי שזה בדיוק מה שאני צריך . וכמובן שאני צריך מישהו שהחיבור ביננו יהיה טוב וזה הכרחי להצלחת הטיפול!

וכן אורית אני יכול להגיע לאן שתרצי אני יעשה הכל על מנת שתיהיה לי היכולת לקבל טיפול טוב שמתאים לי

כמובן  תודה רבה על המחמאות !
ובנוגע לתרופות מדור אחר אני לא חושב שאני מודע לקיומן אשמח אם תאירי את עיניי כי הפסיכיאטר שמטפל בי ד'ר אנדרי מרום שהוא פסיכיאטר מומחה ואיש יקר וכמו כן הוא דרך הקופת חולים .תמיד רושם לי או ציפרילקס שממש גומר אותי בתופעות לוואי שלו והורס לי את חיי המין ואת הרגשות בכללי. וכרגע אני מסתגל לפריזמה שהוא רשם לי ליפני שבוע שזה קצת יותר קל אבל עדין תופעות לוואי לא נעימות בעליל ! .אשמח לדעת על אלטרנטיבה אפקטיבית אחרת
בתודה גולן ! 

הפסק לעשן, זה מסוכן מאד ולא בריא. אתה כבר מרגיש רע מזה. חשוב מחשבות נעימות ויפות על דברים שאתה אוהב. אכול בעיקר דברים טבעיים ובריאים ולא דברים שמנים ומתוקים. אהוב את עצמך ואת חייך כי הם חשובים מאד, ודאג תמיד להיטיב לעצמך.

תודה רבה בן דוד הבעיה שאני כרגע בשלב של כמה התמודדיות בו זמנית הלחץ גדול החרדה קורעת מבפנים לאף אחד אין תשובות ואני בעצמי מנסה להבין מה עובר עלי ואני שוב רוצה להודות לחברה המדהימה שלי שבלעדיה כנראה ולא היתי שורד אני לא מבין איך היא סובלת אותי בכלל כשאני כל הזמן לא מרגיש טוב מסוחרר ומנותק אני אוהב אותה כלכך אני רק מקווה כשהתופעות לוואי יעברו אני ירגיש טוב יותר 

לכוד בתוך עולם של אש נגד קרח ,השעון רץ והזמן בורח,מחפש תשובה לשגעון האין סופי של המציאות בין אהבה שנאה פחד ובדידות, 

לא אדע עד מתי נמשיך לשרוף את הרגשות הצבעים מתבלבלים לא שומעים את הצעקות. אנשים נפגעים ממשלות קורסות מחפשים אשמים על טיפשות של אחרים, ואני לא הקורבן האחרון אני רק עוד מסמר אחד לארון. עד מתי אמשיך לצוד חלל אבוד אני רוצה לצאת מזה אני מרגיש לכוד ! 

גולן אורון 

הי גולן. סורי. אני עצמי הייתי קצת חולה....ישנם כדורים נוגדי דיכאון, שאינם מקבוצת אס אס אר אי. משום מה פסיכיאטרים אינם נוטים לתת אותם. תסתכל כאן בצד ימין ב"הכל על דיכאון". ישנו שם מדריך עם פירוט כל סוגי קבוצות התרופות. ישנם אנשים, שמגיבים הרבה יותר טוב לתרופות מהסוג השני (קבוצת מאו ) אני לא יכולה להמליץ על תרופה ספציפית אבל מצא לך פסיכיאטר טוב ותתעקש, שיחשוב בשבילך על פיתרון יותר אינטיליגנטי מהחלפת תרופות מאותה קבוצה.... מקווה, שהצלחתי לענות יותר טוב ושוב סורי על ההשהיה... אורית

הבנתי ...עכשיו ביקשת ממני ליקרוא את הכתבה הכל על דיכאון וקראתי שם על הטיפול התרופתי ולפי מה שאני מבין מבין האלטרנטיבה היחידה לSSRI זה רמוטיב האם אני צודק ? האם זאת התרופה שאני צריך לבקש מהפסיכיאטר שלי ? 

 החברים מהצוות המיקצועי. בבקשה תסבירו לי דבר אחד למה בתקופת ההסתגלות בעית הנשימה שלי והרגשת הצורך לנשום עמוק כל הזמן נעלמה ועכשיו אחרי שאני כבר הסתגלתי ל15 מ'ג ציפרילקס אז שוב חזרה לי תחושת המחנק הזאת ואני שוב נושם עמוק כול הזמן ? מה לא יהיה לזה פיתרון ??  דיי נימאס לי מזה !