כמה דברים שעלי לפתוח בהם כי הם נורא חיוניים להמשך הסיפור ,הם שאנחנו זוג לסביות ולא רק זו אלא שהיא יוצאת בשאלה וגם יוצאת מהארון בד בבד.
היא קורבן להטרדות מיניות וגם יש לה רקע עשיר בכל נושא הדיכאון למינהו עוד מגיל צעיר בעקבות יחסים מורכבים עם ההורים שלה.

אני אחרי שלושה ניסיונות התאבדות,חרדתית ודכאונית כאחת, עם יחסי אב ובת מאד מורכבים.
גם אני כמותה,קורבן להטרדה מינית.
כיום אני מטופלת בכדורים אנטי חרדתיים ודכאוניים ויש לציין שחלה השתפרות פלאים באורח חיי.
כיום אני מנהלת סדר יום תקין ובריא, למעט עניין היפוכנדרי קטן וחרדות שצצות פה ושם אבל באופן מזערי ביחס לפעם ולא באותה אינטנסיביות של התופעה.

מזה כמה שבועות שהיא נוטלת כדורים לאחר שהצלחתי לשכנעה לגשת לפסיכיאטר.
אני מרגישה שחל שיפור במידה מה אך הרצון שלה אינו מספיק עז בכדי לעשות שינוי של ממש.
היא ציינה בפני כמה פעמים שהיא חושבת שאין לה מה לעשות כאן,והיא אומרת זאת בקור רוח ולא מתוך סערת רגשות.
היום היא הוסיפה ואמרה שהיהדות זה הדבר היחיד שמנע ומונע ממנה להתאבד ולאחר אמרה שאני ואחייניה זו סיבה נוספת.

אני חשה תסכול עמוק וכאב לאין שיעור מהסיבה שאני הייתי שם ואני יודעת עד כמה זה קשה
מה גם שאני יודעת שאפשר לצאת מזה אבל ניכר שהיא לא בשלב שהיא חפצה בזה.
יותר מכך,אני עצמי לא כזו מאוזנת ועדיין אני נושאת את כאבה ומייעצת לה בכל עת ומנסה לדחוף אותה לנקיטת צעדים שיטיבו עימה.

משהו שחשוב לציין,שבכל התקופה הזו אין לה תמיכה משפחתית,היא עוברת את התהליך שיקום הזה לבד פרט אלי כמובן ולחברתה הטובה.

אני אשמח לעצות או לכל דבר..