זה מתבטא בעיקר בהסתגרות אם עצמי כעס התקפיזעם מחשבות על מוות עולת ויורדות מחשבות על העבר הרחוק התנהגות  קיצונית מרגע לרגע  לא עובד תקופה ארוכה  אני מרגיש שאני מתחיל לאבד את השליטה על עצמי וזה מוצא אותי מדעתי כיצד אפשר להתמודד אם זה בעבר הייתי אצל פסיכיאטר והוא נתן לי כדורים אבל עכשיו זה חזר אליי בצורה יותר קשה ואני מיואש?

משה יקר. ברור לי שאתה מאוד מאוד סובל ומרגיש, שהאדמה נשמטת מתחת לרגלייך? האם זו תחושה חדשה בחיים? ממתי זה כך?, מה מצבך המשפחתי? טיפול תרופתי הינו כלי אחד מבין כלים רבים. הטיפול עם התוצאות הטובות ביותר הוא זה שמשלב טיפול תרופתי וטיפול נפשי. ביחס לתרופות: לא תמיד ישנה הצלחה עם הכדור הראשון שאתה מנסה חשוב מאוד שתהיה בקשר עם פסיכיאטר שיתאים לך טיפול תרופתי נכון ובמינון מתאים ובנוסף תרופות, שיסייעו לך בזמן התקפים קשים. אינך חייב להרגיש כך. אתה מתאר מצב מאוד קיצוני, שלא עושה לך טוב וצריך לטפל בו באופן מיידי. דבר שני: חשוב מאוד, שתהיה בטיפול נפשי ותקבל הדרכה "שיקומית" איך לבנות את חייך וללכת "קדימה" . המחשבות על המוות מגיעות כי אתה מרגיש "לכוד" ואינך יודע כיצד לפרוץ את מעגל הזעם והאימה, שבהם אתה נתון אבל כשתוכל לראות את ה"אור בקצה המנהרה" המחשבות הללו יפחתו. על מה אתה כועס על עצמך כל כך? אורית

אורית שלום תודה קודם כל .זאת לא תחושה חדשה היא מלווה אותי מגיל 13 ועד היום הזה כאשר התחלתי להסתגר בבית בלי שום סיבה אם הזמן לצערי הרב נכנסתי לדיכאון מזה והתחלתי לעסוק בעבר שלי עברתי התעללות נפשית ע"י  בן משפחה  קרוב אני כועס בעיקר על עצמי איך הגעתי למצב הזה למה דווקא לי זה קורה לא בדיוק איך להסביר א זה זה קשה כבר לחיות בתוך זה קרוב 12 שנים רק לפני שנה התחלתי טיפול מקצועי ואני לא שום שינוי ההפך התקפים הולכים ומתגברים