אני כל הזמן מוצא את עצמי בסיטואציות שאני רוצה לענות דברים שנשמעים לא טוב, דברים שיכולים לפגוע. בעצם הדבר הראשון שאני חושב עליו זה המשפט שגורם לאחר להרגיש לא טוב, יכול להיות משהו מביך או שיראה שלא אכפת לי ממה שהאדם השני אומר, לא משנה אם זה בן או בת.
ובכל זאת אני מתאמץ לחשוב על תגובה הגיונית ונחמדה אבל לא מצליח בדרך כלל.
וכל הזמן רוצים לדבר איתי ואני מת לנפנף אותם כי אין לי כח לכל השיחות הסתמיות האלה שלא עושות כלום. כאילו כל האנשים מנסים שלא לעבוד. ואני רק רוצה לסיים את העבודה שלי כמה שיותר מהר אבל הם חופרים בלי סוף וכל הזמן... תמיד באים אנשים...

גם לא מצליח לחשוב על תשובות שמתאימות לשאלה ששואלים אותי. כל הזמן נאבק בזה.

סתם דוגמא אם בעבודה באה מישהי חדשה מבוגרת שלא הכרתי, ואני צריך להגיד לה שלום וכל הדברים האלה, אז לא מצליח לחשוב על הדברים הרגילים מטעמי הנימוס שאומרים בשיחה כזו, והיא גם לא באמת מעניינת אותי, כל הזמן אני חושב מתי היא תלך ושלא תחזור...
פעם לא הייתי כזה...

אני רואה אנשים בעבודה שמדברים עם אחרים וצוחקים איתם ולא מבין על מה ולמה? מה יכול להיות כל כך מצחיק או מעניין בשיחות כאלה? ואני מקשיב לשיחות כאלה לפעמים אבל אף פעם לא הצלחתי להגיע לרמת התוכן שיש בשיחות של אחרים. פשוט כי אין לי מה לומר...

מה הקטע עם כל זה???