מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהלחיות לרצות לנסות

לחיות לרצות לנסות

12 תגובות

לפני שנתיים וחצי מצאתי את אהובי תלוי וזה הגיע ממש בהפתעה בלי שום הודעה מוקדמת ומאז החיים שלי די התהפכו להם בצורה רעה מאד הקושי הגדול היה ששנה וחצי אחרי ההתאבדות של הבן זוג שלי מצאתי גם את אחיו תלוי אחרי שחיפשתי אחריו כמה ימים וזה נתן לי את המכה הקשה מאד שאני לא מצליח להתגבר עליה אין ספור נפילות ואפס עליות



אני חוזר בשאלה ככה שאין לי משפחה והילדות שלי הייתה לא קלה בלשון המעטה וגם בגלל השינוי במצבי רוח שלי אז אין באמת אנשים סביבי אני די לבד מתמודד עם הכל ואין לי למי לשפוך עם מי לבכות ואין מי שיבין אותי



ניסיתי טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי טיפול אלטרנטיבי טיפות באך וכל מה שרק הציעו לי ועם כל זה אני פשוט לא מצליח להרים את עצמי



התקפי חרדה חוזרים ונשנים חוסר רצון חוסר מטיבציה חוסר חיים דכאונות שלא נגמרים ימים ארוכים שאני יושב לי בבית ולא יוצא וזה ממש אסון אני לא יודע מה לעשות עם עצמי איך אני מצליח להתגבר לחיות לשרוד



אולי יש כאן למישהו פיתרון כל שהוא שיתן לי קצת רצון/מוטיבציה/חשק/יכולת או לא יודע מה



אני הייתי מתאבד אם זה לא היה גורם לאחרים לרוע ולקושי כמו שרק לי אז אני חי ואולי יש בי עוד את ניצוץ החיים אז לפחות שאמצא איך לחיות אותם ולהנות מהם



אשמח מאד לקבל מכם תגובות רעיונות או כל דבר שהוא



תגובות

shayush
28/02/14 20:18

שבת שלום לך! אתה יכול לשתף כאן בפורום הרגשותיך ותחושותיך, ואנחנו עוזרים לכולם וזה בחינם, ולדעתי יותר טוב מפסיכולוגים ופסיכיאטרים. כל פעם שמאוד קשה לך ואתה חושב על מוות תכתוב כאן ותבקש עזרה ואפילו בדף הפייסבוק של "כמוני". אנחנו נעזור ככל שתוכל אבל בשום אופן על תחשוב על התאבדות וכשאתה חושב על זה תכתוב כאן מיד ותבקש עזרה!

עצוב שמח יקר. הזדעזעתי לקרוא את מה שכתבת. עברת טראומה נוראית. אין פלא שאתה מרגיש נורא. מאידך, אסור שתשאר במקום הזה. אני חושבת, שמעבר לכל טיפול אתה צריך סדר יום ובנייה של משמעות חדשה לחיים. נתחיל עם עבודה. ספר לי במה אתה יכול לעבוד? האם עבדת קודם? האם יש לך חברים שאפשר לבלות איתם?

אני מנסה לעבוד בכל מיני עבודות אבל זה לא מחזיק מעמד אני נשבר מהר וזה מסתיים לצערי בדרך כלל כשאני מועף מהמקום עבודה 

לפני כן עבדתי והייתי מחזיק מעמד יחסית הרבה זמן בעבודות אבל הפכתי להיות בן אדם עצבני לא רגוע והרבה פעמים זה יוצא משליטה בלי שארצה בכך לצערי הרב זה חלק מהחיים שלי וזה לא אמור להיות כי אני לא באמת ככה במציאות של מי שאני 

כרגע אני די נטול חברים אין הרבה אנשים שרוצים להיות איתי אני לא יודע למה כל כך מתרחקים ממני אולי כי אני משדר כלפי חוץ מצוקה או לא יודע מה אבל בפועל די מעביר את שעותי עם עצמי בבית

אפי-גיל
05/03/14 14:43

עצוב שמח יקר

האם ניסית לפנות לעמותת הלל? עמותה זו מסייעת ליוצאים בשאלה ואולי תוכל למצוא שם תמיכה חברתית מחוזרים בשאלה כמוך, בנוסף, פורסם היום כי חברת הכנסת עדי קול מנסה לגייס סיוע ממשרדי הממשלה להכשרה מקצועית של יוצאים בשאלה, תוכל לפנות גם אליה לסיוע

מצורפים קישורים רלוונטיים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4495405,00.html

http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=891

 

עצוב שמח יקר. התגובות האלו שלך הנן נורמאליות לטראומה שעברת וצריך לטפל בהן כמה שיותר מהר. התגובות במקום העבודה נובעות מאי שקט פנימי קשה וסף תסכול נמוך כתוצאה מסבל רגשי. הדבר החשוב ביותר עכשיו זה שתהיה בטיפול. לא כתבת בן כמה אתה? אני חושבת, שההצעה של אפי גיל לפנות לעמותת הלל מצויינת. מעבר לכך כדאי לפנות ללשכת הרווחה ולבחון גם שם סיוע בהכשרה מקצועית. לפני שכל זה קרה במה רצית לעסוק?

רונצוק
06/03/14 13:39

היי לדעתי אתה פשוט צריך חברים אשמח להיות חבר שלך ספר לי קצת על עצמך ודרים להתקשרות.

אני בן 28

ניסיתי לפנות לאגודת הלל אבל הם לא באמת עוזרים לחוזרים בשאלה בדברים שצריך עזרה לצערי היא האגודה היחידה שקיימת אבל היא לא נותנת מענה לאין ספור דברים 

אני לא כל כך יודע איך לפנות ללשכת הרווחה ניסיתי דרך הביטוח לאומי אבל הם התישו אותי ואין לי כוח להתמודד איתם 

 

שרון-76
07/03/14 4:48

עצוב שמח הי,

אין לי מילים ממש אבל הרגשתי צורך לכתוב לך. קשה מאוד ונעצבתי מאוד לקרוא את מה שכתבת ועל החוויות שלך וגם את ההתשה שאתה חווה מהמוסדות, כאילו שהכאב הפרטי שלך לא מספיק כבר. 

אני מבינה מאוד גם את עניין העבודות והקושי. גם אני בדר"כ מועפת ממקומות עבודה ארוכת טווח מאותן סיבות. היום אני אפילו קצת מפחדת לקחת עבודה ממש "של גדולים" כדי שלא אפשל ושוב יעיפו אותי ושוב אחווה תחושה נוראה וחוזר חלילה. אני בת 38. הדכאון שלי הוא מטראומות אחרות משלך.

בבקשה אל תתאבד ותכתוב פה במקום. אני ממש מבינה את התחושה האיומה ועדיין בפנים יש לי הרגשה שיש לנו פה משמעות עד כמה שזה נשמע מופרך ברגעי השחור, וגם אם אנחנו לא יודעים מהי.

הלוואי והייתי יכולה לחבק אותך עכשיו. ממש עושה לי הלם הסיפור שסיפרת

אין לי משהו טוב לומר. אני מרגיש שעברת חתיכת טרואמה מטורפת. אני ממש לא אדם מקצועי אבל לא מזמן ראיתי פה בפורום לינק להרצאה על טיפול לי היה חד לפוסט טראומה נקרא pe חשיפה ממושכת. אם יוצא לך תקליק באיטרנט. ההרצאה ממש דיברה אלי ככלי למי שעבר טראומה. אני הכי לא יודעת מה מי מו כי לא עברתי את זה בעצמי אבל אולי שווה לקרוא ולבחון.

ממש מקווה בשבילך לאור וחום ובריאות

שרון

 

עצוב שמח יקר. צריכה להיות לשכת רווחה השייכת לאזור שבו אתה גר. נסה לשאול בעירייה או לברר דרך האינטרנט....

עצוב - שמח יקר. מה קורה איתך?, נעלמת לנו? אנא ספר לנו מה קורה איתך?

נעלמתי קצת בעיקר בגלל שפשוט לא היה לי כוח לפתוח את המחשב 

הלוואי והיה מישהו שהיה מבין אותי קצת והיה לי סיבה לחיות בגללו אבל אין טעם לשרוד את החיים איך שהוא זה צריך לעצור אני לא יודע איך הלוואי ואדע בקרוב

או יקר. עצוב לי שאתה מרגיש כך. אנחנו יותר מבינים ממה שאתה יכול לשער. רובנו כאן חווינו כאבי לב תופתיים. אנא תן לאנשים הזדמנות לגעת בך. האם היית רוצה להיות בקשר עם מישהו מכאן?