עבודה יכולה להיות גורם מטריד ומייאש אך גם מקור לעניין ולמשמעות בחיים, מעניין אם אתה מצליח למצוא גם תחומי עניין בעבודתך, אפילו רגעים בודדים כאלו או חלקים אחרים מעבר לעבודה אשר מהם אתה מסופק כגון סביבה חברתית נימה, מקור לשכר שיכול להעניק לך אפשרות להנות מרגעים חופשיים... נסה לחשוב מה היתרונות בעבודתך ומה בכל זאת אתה מפיק ממנה...

שלום גיל... אין עניין או משמעות בחיים בשנים האחרונות. לא הייתי מסופק משום דבר המון זמן אפילו לא לכמה רגעים. או שאולי הייתי מסופק ואני לא יודע את זה..? אפילו הדברים הטעימים שאני אוהב לאכול לא מספקים אותי, תמיד אני רוצה עוד. יתרון בעבודה זה שכר קצת גבוה אבל משום מה זה לא גורם לי להרגיש יותר טוב. גם אם הייתי מרוויח 30 בחודש לא הייתי מרגיש יותר טוב. אפילו 500 אלף בחודש. חוץ מזה לא רואה עוד יתרונות. המשרה נחשבת למשרה טובה אבל מרגיש שמיציתי את התחום. וגם אם זה היה מעניין, עדיין קשה לקום בבוקר, למרות שתמיד זה קורה כמו רובוט. כל רגע שאני נמצא בעבודה כלשהי, אני רק רוצה לחזור הביתה, זה הדחף היצרי שאני מרגיש בכל רגע.

יוני שלום

נראה שאתה במלחמה מתמדת בין התשוקה לחזור לבית ולמיטה לצורך הקיומי שבו אתה מחוייב לעבוד לפרנסתך, כל הכבוד על היכולת שלא להכנע לדחף ובכל זאת לעשות ת המעשה שמנוגד לתחושותיך ולעבוד. המציאות מחייבת אותנו לפעמים לוותר על תשוקותינו ולעשות דברים המנוגדים לחוויה הרגשית. כדאי להכניס לחייך תחומי עניין נוספים, דברים שיגרמו לך הנאה, זה יכול להיות ספרים, מוסיקה, חברים, ספורט  או כל דבר אחר שגורם לך להרגיש נעים יותר. נסה להזכר מה גרם לך בעבר הנאה והפסקת לעשות אותו ואולי זה הזמן לחזור לזה, ההתחלה תמיד נראית מלאכותית וקשה אך עם הזמן זה יהפוך להרגל ואולי ההנאה תחזור גם כן...

בהצלחה 

יוני יקר. כשאוהבים את העבודה שבה נמצאים לא מרגישים כך. למעשה, הרבה אנשים מעדיפים לעבוד מאשר להיות בבית. כנראה משהו במקום עבודתך עושה לך לא טוב או שאולי אתה שחוק?, ספר מה קורה לך בעבודה....

גיל,

אין לי חובה קיומית לעבוד, ההורים עוזרים. אבל אם אתחיל להיכנע לעצמי זה רק יתדרדר... מעדיף שלא ללכת בנתיב הזה, שכן זה מדרון תלול וחלקלק.

אין ספק שבחיים צריך לעשות דברים שלא אוהבים, רק חבל לי שאצלי זה מרגיש הרבה יותר קשה ממה שזה נדמה עבור אחרים. אין לי משהו שנותן לי הנאה במיוחד... חוץ מלהירגע במחשב בבית, סתם לראות איזו סידרה... אבל אין בזה תועלת גשמית. ואת זה אני עושה עד 3 שעות ביום, בגלל כל העיסוקים שיש לי, ולפעמים גם קצת יותר על חשבון שעות השינה...

אורית,

אם יש עבודה שאני יכול לאהוב, זה האחת שאני עושה עכשיו. פעם אהבתי את זה הרבה יותר, עם הזמן, אולי השחיקה עשתה את שלה, וגם הלחץ שבעבודה, עד שאין לי ממש רצון לעשות עבודה בכלל. הבוס, מציק ומעצבן, בחיים לא נתקלתי בבוס כזה. יחסי העבודה איתו מרגישים מוזרים, כאילו אני סוחר בשוק שהוא מתמקח איתו על סחורה. אין לו מושג בתחום הניהולי והמקצועי, והוא יותר מידי בטוח בעצמו, שזה פשוט פוגע בעבודה. אבל גם אם היה בוס נורמלי, לא כל כך רואה את המצב משתנה מי יודע מה. עדיין הייתי צריך לעבוד הרבה שעות. מעדיף פחות, כמו בחו"ל. שינוי מקום עבודה לא אפשרי כרגע.

יוני יקר. אתה נשמע לי שחוק ועייף. אני נזהרת לאמר אבל ישנה אפילו הרגשה של סוג של דיכאון: העייפות, הרצון להתקפל בשמיכה... האם קרו דברים נוספים בחייך (או שמא דברים שלא קרו...) שאולי תרמו למצב הזה? יכול להיות שהמשאבים שהעבודה לוקחת ממך עולים בהרבה על אלו שיש לך - זאת בדיוק ההרגשה של שחיקה. לא בריא להשאר במצב הזה ללא תמיכה ודרך להתמלא בכוחות. מדוע אתה מרגיש שאתה חייב להשאר במקום זה שמכלה את כוחותייך?