שלום LUB:

באמת כשמרגישים מבפנים כ"כ רע קשה לגייס אנרגיות לחייך וזה באמת מרגיש מזויף ומאולץ.

לצד זאת לעשות דברים שאתה אוהב, לצבור חוויות חיוביות, להתעקש לעשות לעשות לעצמך טוב ולאהוב את עצמך יכול להעלות חיוך באופן טבעי על פניך.

תוכל לשתף מה מקור החרדה, מה אתה מרגיש?

האם התחושה שלך קשורה למשבר שחווית? האם טיפלת בה באיזשהו אופן כמו פניה לגורם מקצועי?

היי ורד

מקור החרדה בעייתי ,על קצה המזלג אני חי עם מישהי בעייתית נשוי לה 

יש לנו 2 ילדים מדהימים

היא דכאונית ועשתה דברים לילדים מילדות שסיכנו אותם (כולל להשאיר בקניון ולעשות קניות והם יצאו לחפשה וקראו לה בכריזה וכו)  אין לה סבלנות אליהם ומתעצבנת עליהם ומורידה את כולנו

אחרי העבודה היא הולכת לחברות ואני מגדל אותם ומנסה לספק את צרכיהם

החיים איתה והדאגה לילדים הורידו אותי על 4 ואני כבר שנים בהשרדות

 במהלך השנים ניסיתי המון כדורים וטיפולים מכל הסוגים

בשנים האחרונות אני לוקח 2 קלונקס ביום 

אני יוצא מהבית לתקופות די קצרות ולמקומות שהם לא הומי אדם

בשל הסחרור דופק מהיר חולשה קוצר נשימה וכו

אני מטופל בפסיכוטרפיה וטיפול בתנועה באופן ציבורי אין לי כסף לפרטי ,מצבי הכספי לא טוב כי אני נלחם גם בחברת ביטוח זמן רב וכיום אני שוקל ללכת לביטוח לאומי אני חושש שילקח לי רשיון הנהיגה כי אני מגדל 2 ילדים 

**נשמע כמו אופרת סבון אה?

שלום לך:

נשמע באמת מצב לא פשוט, מאידך נשמע שאתה גם מנסה לקבל סיוע וזה חשוב.

ניסית לשתף את אשתך גם בטיפול, לקבל איזשהו יעוץ שגם היא תשתתף?

לגבי ביטוח לאומי לא שוללים את הרישיון אוטומטי לכל אדם שפונה אליהם, אלא רק אם הבעיה או הטיפול התרופתי יכול להשפיע על הנהיגה. והגורם המחליט הנו משרד הרישוי ולא ביטוח לאומי.

הי ורד

אשתי אין לה עיניין בי או בילדים לצערי

היא מזניחה עצמה והורסת כל דבר טוב בחייה

הרס עצמי

היא צריכה סיוע אך הוריה לא מעניין אותם יותר קל לתת כסף שלא חסר להם מאשר לטפל והתחיל לחנך ,אם את מבינה אותי

ומגבים אותה למרות מעשיה ,זה עובר שם מדור לדור הטירוף וגם אני מרכז העולם

סיפור אכן מורכב

בנוגע לביטוח לאומי אני די חושש לגשת לשם לבד בלי מישהו שמבין בזה