שלום מיכל מחיפה,,

אם את גרה אצל ההורים עכשיו אזי בעיה אחת נפתרה,,את לא חוזרת לדירה "ריקה",,,

בתקופה זו,אם יש בדעתך לחזור ולגור לבד,,תתחילי למלא את הזמן הפנוי שלך בפעילויות,,

נתחיל בקצת ספורט,,אם לא עשית עד היום,מומלץ מאד להתחיל,,ללכת,,מוזיקה באוזניים,,,,

את יכולה להרשם גם למכון כושר,ארובי,וכ"ו,,גם תפגשי אנשים,גם "ימלא" את הזמן,,,

תחביבים כל שהם??תנסי לעשות דברים שלא יכולת אולי בעבר,,מעין "ריפוי בעיסוק",,,חוגים כל שהם?לימודים?

אט אט תכנסי "לשיגרת דברים שאת עושה" לא יהיה לך זמן להיות "בודדה",,פתאום תגלי "שאין לך מספיק זמן"

עבודה?? זו בעיה,,אם את לא קמה בבוקר עם חיוך במחשבה שאת הולכת לעבודה,,מומלץ מאד לחפש מקום אחר,!!!

סיפוק בעבודה זה מרכיב מאד חשוב "בהרגשה הכללית שלך" בכלל ובמיוחד בחוסר שביעות הרצון שלך ממצבך כרגע,,

תפרטי אולי קצת יותר מה "הצית" פתאום את הרגשתך,,??

כל טוב,,,,,,,,,, 

לשים מוזיקה ולמלא בה את הבית. להדליק רדיו. מסכימה עם בנו - ככל שהחיים בחוץ יהיו יותר מלאים ומספקים, הבית יהיה מקום מבצר , שיהיה אפשר להתגעגע לשקט שלו. לעבוד על עצמך באמצעות דמיון מדרך, שכשאת נכנסת למקום שלך (לבית) את מתמלאת בנועם ובאינטימיות...את אוהבת את המקום הזה והוא מזין אותך...כשאת מחברת את הבית לבדידות את יוצרת הקשר של מתח ואימה. חברי את הבית לרגשות אחרים... 2. לגבי השעמום, ספרי מה את אוהבת לעשות?, מה אהבת כשהיית קטנה?, במה היית רוצה לעבוד?, מה מעניין אותך?....ואחר כך נמשיך...

תודה לכם, חברים. בהמשך למה שכבר אמרתי, חשוב שאציין בעיה נוספת שנתקלתי בה בחודשים האחרונים. פתאום אני מרגישה שכשיש לי זמן פנוי (ויש לי הרבה ממנו), אין לי מושג מה לעשות בו. אני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי ושאין לי איך למלא את הזמן שלי. אף פעם לא הרגשתי ככה קודם. גם בתקופות שבהן הייתי מובטלת (למשל, עד לפני כמה חודשים) תמיד מילאתי בהצלחה את הזמן ונהניתי מכל רגע. הזמן עבר לי מהר ופתאום היום נראה לי ארוך מדי ואין לי מה לעשות בו. איך דבר כזה קורה פתאום? בכלל, לא ברור לי למה השתניתי בבת אחת ולמה השינוי הזה מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן. אני רוצה לחזור לעצמי. זה פשוט מתסכל.

"תמיד מילאתי בהצלחה את הזמן ונהניתי מכל רגע. הזמן עבר לי מהר ",,,,,,

תנסי עכשיו לעשות דברים שצויינו או ש"תשחזרי" מה עשית אז ,,

אני "פיתחתי" גינה,,, במקום הספורט שאני לא יכול לעשות,,

כל טוב,,

הי יקרה. זה קשור לחווית הדיכאון והחרדה. כשהראש מלא בצבע אפור - שחור, קשה לחוות צבעוניות. האפרפרות הרגשית "בולעת" הכל. כל דבר נראה מיותר לעשייה, משעמם, חסר משמעות או גדול עלייך. השעמום הוא חלק מהדיכאון הזה. מה עושים? מכריחים את עצמך. קמים בכוח מהמיטה ועושים - בלי חשק ובלי טעם את מה שאת זוכרת שבעבר הסב לך הנאה. לא מוותרים!!!!!!!!!!!!. כי כששופכים עוד ועוד צבע על האפור - שחור המבעית הזה. בסוף גם הוא נצבע....