טוב שאת כותבת את מה שמציק לך , חייבים לפרוק ואנחנו שומעים." בסוף יהיה בסדר, אם לא בסדר אז הסוף עדיין לא הגיע"- ציטוט מתוך סרט.

פלוניטוש יקרה. אני שמחה שאת כותבת. מזמן לא שמענו ממך. קודם כל אני שמחה שעברת תקופה שהייתה טובה יחסית. בבודהיזם אומרים שיש לשים לב למחזוריות של הרגשות ולא להיבהל מהם. את כבר יודעת שלעיתים מרגישים רע אבל זה לא אומר לגבי העתיד. ממש לא נראה לי שיש לך מה לדאוג ממצבה הבריאותי של אמך. גסטריטיס היא תופעה מאוד שכיחה וניתנת לטיפול באמצעות תזונה ו/או סותרי חומצה. העובדה שאמך במעקב רק מעידה על כך שאין שום דבר אקוטי עכשיו שצריך להבהל ממנו. מי זו הבחורה העויינת מהעבודה? האם היא משפיעה על העתיד שלך בעבודה? היא בוסית שלך? מדוע את מייחסת לה כזה משקל בחייך?

שבת שלום פלוניתוש! כדי לעודד את מצב רוחך אכתוב לך על הדברים הפחות טובים אצלי בהקשר למה שכתבת.

אני עדיין עובד ב"ידיעות אחרונות" כבר שנה וחצי שלא בתחנה המרכזית אלא ליד ק. הממשלה בחיפה, בחודשים האחרונים המכירות ירדו ובעיתון לא מרוצים ויש מצב שיסגרו את נקודת המכירה, לצידי מחלקים "פוסט" ו"ישראל היום" אני לא במיוחד מסמפט את המחלק של "ישראל היום" הוא די מעצבן, בין הלקוחות יש כאלו שנותנים לי ביקורת למשל: אם יש עיתוונים חינם, למה לשלם שקל." ויש מדי פעם אנשים לא נחמדים שחולפים על פניי. לגביי משקל אני שומר על עצמי, אבל כשאני הייתי בדיכאון לי היה תיאבון מוגבר ועלייה במשקל, אצלך זה לפחות להפך. מקווה שתתעודדי אחרי שתקראי, בכל מקרה שתהיי מאושרת ושמחה.

תודה לכולם על התגובות. אני פשוט כן בסרטים, אבא של חברה שלי גם עבר בדיקות כמו אמי וגילו לו סרטן וזה מפחיד. בעבודה היא לא בוסית שלי אבל היא עובדת הרבה שנים, וזה כן מפריע לי. במקום הקודם היתה לי אוירה חברתית מאוד טובה, ואנשים מאוד נחמדים. וזה ממש חסר לי פה. פה היתרון הבולט הוא קרבה לבית