מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ייאוש

26/06/14 20:12
6 תגובות

שלום, אני חדשה באתר.



הגעתי לכאן מהחיפוש והצורך לפרוק.הגעתי למסקנה שאני צריכה פסיכולוג, אך לצערי כרגע אני לא יכולה להרשות לעצמי, והצורך לפרוק ולטפל בעצמי כבר חונק אותי. היום יום חונק אותי. אני לא יודעת עד כמה זה יעזור לי, אבל הרעיון שייש איפה לפרוק, לרוקן את הנפש...זה כבר מקל.



אני סטודנטית,בשנות העשרים. ואני בן אדם חלש. וזה כלכך מורכב..יש לי המון בעיות בבית, גדלתי במקום לא תומך ולא חם, אני לא בקשר עם אבי למרות המגורים באותו הבית, אני סטודנטית, בעלת לקויות למידה וערך עצמי נמוך. וכרגע סיימתי קשר זוגי.



יש לי הרבה סיטואציות בחיים ותהליכים שאני עוברת, חלקם קשים חלקם פחות. אך כולם מביאים אותי לסף ייאוש ,למחשבות אובדניות , למחשבה שאני לא יכולה, אני מרגישה שבשביל כל דבר בחיים האלה אני נלחמת, הנפש שלי נלחמת אני נלחמת בעצמי. אני עייפה. כלום לא בא לי בקלות.. אני מנסה לשנות את עצמי להיות חיובית... וההפך הוא הנכון. אני לא ישנה בלילות, לא ישנה מעבר לשש שעות וקמה כל שעה לערך. אני במתח תמידי, אני משתגעת. אני רמרגישה לא יציבה, חסרת ביטחון, לא מצליחה להתפקס על החיים שלי או למצוא את עצמיץ ויותר מהכל אני בודדה. אני לא מצליחה להתחבר חברתית, אני מאבדת בדרך הרבה חברים, וגם הקשר האחרון שלי בין היתר נהרס בגלל הקשיים שלי, הצורך בצומת לב, הנטייה שלי להשבר כל פעם, האימפולסיביות שלי. אני מרגישה שאני בהרס עצמי. אפילו למשפחה אין לי איך לפנות.הצילו!!! 



אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם היום יום הזה, כל פעולה נעשית לי קשה, פוגעת ... איך אני מחזקת אאת עצמי, את הביטחון, מפסיקה להיות תלותית, משפרת את הקשרים שלי , ולא נותנת לכל דבר לערער אותי



אני מרגישה שאם אני אמשיך ככה, אני לא אשרודד.



אני לא מצליחה להתנתק מהאקס אפילו רק בגלל הקושי להיות לבדד, הבית ריק איןעם מי לדבר, הוא היה פינה חמה. לא היה לי טוב אבל הרצון לא להיות לבד כלכך חזק שאני נופלת שוב ושוב ולא טוב לי. אני לא מצליחה לצאת מהמעגל הזה.



 



תגובות

רוזיטה
27/06/14 15:11

טוב מאוד שאת כותבת!! אנחנו מקשיבים!! והדף סובלני. בקשר לטיפול פסיכולוגי- יש בכל האוניברסיטאות פסיכולוגים שמטפלים בעד סכום קטן מאוד- בבר אילן טלפון 0548278541.

לולי יקרה. נשמע שאת מאוד מאוד סובלת. אכן, לא קל להיות לבד כשמרגישים ייאוש ומצוקה. מאידך, הרעיון לפנות למי שהיה לך רע איתו בכדי להפיג את הבדידות יוצר בעיות בפני עצמו ואינו טווה מסלול של הבראה (כוונתי לאקס). אינך צריכה להיות מוטרדת מן העובדה שהמישבות נודדות אליו שוב ושוב...לא נראה שזה מאהבה אליו אלא ותר מן הקשי לחוות לבד את מה שאת עוברת כעת. אני מניחה שהמחשבות עליו יחלשו כשתרגישי טוב יותר..... הדבר הראשון שאני קוראת ושאותו צריך לשפר מייד אלו קשיי השינה שלך. שינה משפיעה בצורה חריפה מאוד על מצב הרוח : חוסר שינה מביא לעצבנות, דיכאון, סף תסכול נמוך ולכל הרגשות שצינת והקשיים בתפקוד היומיומי עקב רגשות אלו פוגעים ביכולת לישון אחר כך וכך נוצר מעגל קסמים. נשמע שיש בך המון רצון להשתפר ולחיות אחרת. אנא כתבי לי איך היית רוצה להיות ומה היית רוצה שיקרה איתך ? החלומות שלך יובילו אותך קדימה. אנא ממך, הפסיקי לשפוט את עצמך ולרדת עלייך. נראה שאת השופטת האכזרית ביותר של עצמך!!!!!!!!!!!!!. לא מספיק שאת סובלת את גם מלאה רגשות אשם בנוגע לסבל הזה. כרגע, הדבר הכי חשוב הוא להפסיק לרדת על עצמך, מאחר ואינך יכולה להשתלט על המצוקה שבה את נתונה לבד. אני מצטרפת לרעיון של רוזיטה. בכל מוסד אקדמי קיימים שרותי יעוץ לסטודנט. פני לטיפול. יכול להיות שלטיפול פסיכולוגי תהיה השפעה מיטיבה מיידית עלייך ויתכן גם שיהיה מקום להעזר בטיפול תרופתי על מנת להרגיע אותך בצורה מהירה יותר ולאפשר לך להפיק יותר מטיפול בשלבים הראשונים. כמה זמן את כך? מה גרם להתפרצות המצוקה האחרון?

shayush
28/06/14 6:23

שבת שלום לולי! אני לא סטודנט ולא חושב על לימודים, אבל שאר הדברים שכתבת אני מדהה איתך מחיי האישיים, חלק לפני כמה שנים וחלק גם היום. כאן יקשיבו לך ויעזרו לך והעולם החחברתי שלך יכול להתפתח כאן, ואפילו אולי תיזמי פגישות אחרי שתכירי יותר דרך התכתבות, גם לי אין מספיק בטחון עצמי אם כי יותר מלפני כמה שנים ואפשר לעבוד על זה.

לולי13
30/06/14 19:22

תודה לכולכםץ וגם לאלה שפנו אליי בפרטי.

כמה שזה עוזר לפרוק. פשוט לכתוב. ועוד פי כמה וכמה לראות תגובות שכאלו לראות שייש עוד כמוני, שאנשים מכירים את זה ולא מסתכלים עליי בעין של מה עובר עליה? מה היא נסחפת עם כל דבר.

רק הקריאה של התגובותשלכם עודדה אותי וגרמה לי להרגיש קצת פחות לבד. 

לגביי שירותים פסיכולוגיים דרך המכללה, זה ההמקום היחיד שעוד לא ביררתיואני אכן אפנה אליהם בבירורים. 

אממ אורית, זה הצטברות מה שגרם להתפרצות. סבי נפטר בפתאומיות לאחרונה, התתחלתי תקופת מבחנים, נפרדתי מהחבר אחרי, רבתי עם חברה, והשלמתי. אבל בעיקר הפרידה, הרגשתי שעיקר הפרידה היא מהקושי שלו להבין אותי. שאני עושה טעויות, ולא מקטינה ראש שאני כן תמימה. שאני שכחנית. שאני לא מסבירה את עצמי נכון. אנשים בסביבה ואפילו ההורים שלי והבן זוג לא מבינים את הראש הזה וחושבים שאני עושה דווקא כל הזמן. זה גרם לי להרגיש שאין לי תקנה, שאני מרחיקה אנשים בלי להתכוון כאילו תוכננתי לכך. אני מנסה להשתלט על הקשיים שלי , האימפולסיביות ההפרעות עצבים, ההתפרצויות, הרגשיות .. אבל אני נופלת לשם שוב ושוב.

לולי יקרה. עברת דברים קשים ולפעמים נדרש זמן לעבד אותם. האם אי פעם בדקת הפרעת קשב וריכוז? ישנה סיבה , שאולי איננה רק פסיכולוגית לאימפולסיביות הזאת שאת מתארת. כשתהיי בתוך טיפול - חשוב מאוד שהמטפל/ת שלך יפגשו עם המשפחה ויסבירו לה את הקשיים שלך , נראה שהתגובות שלהם רק מחריפות את המצוקה הרגשית שלך ואת ההתפרצויות מהצד השני. את בעיקר זקוקה עכשיו להבנה ואהבה ולא להטפות מוסר....

לולי13
06/07/14 11:05

כן, אכן יש לי הפרעות קשב וריכוז.

אני יודעת שהבעיות שלי נועות משם. לצערי אני לא מטפלת בזה, לא באמצעות טיפול עם מישהי בכל אופן.

אבל לכן התיסכול הגדול, נראה שהלקות משתלטת לי על החיים.

והבנה זה הדבר האחרון שייש סביבי