מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדה חרדה ודיכאון

חרדה ודיכאון

19 תגובות

שלום לכולם , זאת הפעם הראשונה שלי אספר קצת על עצמי , אני בת 25 והכל התחיל לפני שנתיים , חשוב לציין שלפני זה היה לי חיים מדהימים מבחינת חוויות הנאות של החיים כלכלית בכוחות עצמי שאיפות מטרות וכמובן רוגע שלווה זוגיות מדהימה עסק עצמאי , הרגשתי שאני על גג העולם ושום דבר  לא יכול לעצור אותי , טסתי לחול ואז פתאום בבום בלי ידיעה מוקדם זה קרה לי בנסיעה , לחצים בחזה רעידות בכל הגוף קושי לנשום הייתי בטוחה שאני מקבלת התקף לב ושזה הזמן שלי להיפרד , פחד אימים הלכתי למיון בדקו אותי לחץ דם וכו׳ לא כל כך הבנתי מה יש לי הייתי בטוחה שלילה לפני ביליתי במועדון ושמו לי משהו במשקה , לא יכלתי להעלות לטיסה הייתי בטוחה שהיא הולכת להתרסק , הרופא שם מתן לי כדורים לטיסה ועדיין פחדתי פחד מוות , עברתי את הטיסה בשלום ועדיין לא הבנתי מה יש לי חזרתי לאת בדיוק במלחמת עמוד ענן ואני מהדרום , עוד פעם הלחצים והתקפים חזרו אין יום שלא עבר בסיורים ובשיגעון לדעת מה יש לי הייתי בטוחה שאני משתגעת , איך בנאדם יציב כמוני חולה שליטה , פתאום אני עצמי בוגדת בעצמי , לא קיבלתי את זה שיש לי חרדה , אחרי מחשבות לאורך כל היום במשך 3 חודשים התחלתי סידרת בדיקות , דם , סיטי , אולטר(לב) כל מה שאפשר כדי למצוא אם יש לי בעיה פיזית , ברוך השם הכל יצא תקין , אבל הגוף עדיין בוגד בי , הרופא אמר לי ללכת לפסיכיאטר ולא קיבלתי את זה , זה לא יכול לקרות לי , לאט לאט נהייתי פרנואידית , כל מה ששמעתי הפכתי את זה עלי , כל מה שקרה לאחרים יקרה גם לי , חשבתי רק רע והייתי בטוחה שכל כאב הוא מחלה סופנית , התחלתי טיפול אצל נורולוגית , סבלתי במשך יום יום כל יום מכאבי ראש וסחרחורות כמובן שלא עבדתי והזוגיות ניגמר הכי כבר לא היה לי רגשות , הרוגע והשלווה הפכו לעצבים וחוסר סבלנות הרגשתי שאני עוברת גיהנום , לא קיבלתי את זה שאין לי שליטה על חיי שבעצם ״יש לי״ , רבתי עם עצמי כל יום מול המראה וזה היה חזק ממני , בגלל שהתחלתי להיות היפוכונדרית לא הסכמתי ליטול כדורים פחדתי שהגוף שלי לא יקבל אותם הרגשתי חלשה ושכל מה שאכניס יגרום יותר נזק , כיום אחרי כמעט שנתיים , עייפה נפשי ואני לא מוכנה לסבול יותר התחלתי לדבר על עצמי לקרוא ספרים שמעוררי השראה התחלתי לעבוד ולהעסיק את עצמי בכח , והתחלתי טיפול ברמוטיב , התחלתי לעשות פעילות גופנית ומשתדלת לאכול בריא ומסודר , זה ככה רק חודש אבל יש שיפור ניכר , העדכן בהמשך ובהצלחה לכולם , אתם לא לבד! 



תגובות

שלום לך יקרה. אני מאוד מאוד מודה לך שאת משתפת אותנו במה שעובר ועבר עלייך. השיתוף כאן הוא משאב יקר מפז - לא רק משום היכולת להיעזר ולהיתמך אלא גם בשל האפשרות ללמוד האחד מהשני. את נשמעת לי בחורה עם הרבה מאוד כוחות. נראה שלפני התקפי החרדה "בלעת" את העולם ושעטת קדימה. התקפי החרדה עצרו אותך בחריקה ונראה שמההלם לקח לך זמן להתעשת. נפלא שכעת את מוצאת דרך להתחזק ולהחזיר לעצמך את עצמך. עם כל זאת ותקני אותי אם אני טועה, נראה שאינך סומכת על איש שיסייע לך - את עושה הכל לבדך ובעצמך (כך זה לפחות נראה ממה שכתבת). יש לכך צד מאוד חיובי: את סומכת על עצמך ומתרגלת את היכולת להתגבר על דברים קשים באופן מעורר השראה שבוודאי מאוד מחזק אותך. הצד הפחות חיובי הוא , שיתכן שלו היית פונה לסיוע "משך הסבל" היה יכול להתקצר.... טיפול תרופתי הנו רק אחד הדברים שיכולים לסייע מעבר לכך אפשר לעבוד על הדברים בהיפנוזה, בטיפול התנהגותי וכד' לעיתים די בעצם העובדה שמישהו אתך בכדי לחוש יותר ביטחון בהתמודדות. מאידך, לעולם לא מאוחר מדי. מה את אומרת ?

כמוני-,כמוך
28/06/14 15:12

הגעתי למצב שאני סומכת רק על עצמי , כי אף אחד באמת לא יכל לעזור לי ולהבין אותי , ואני בתוך תוכי מאמינה , שהכל בראש ורק אני באמת יכולה להוציא אותי מזה כמו שהכנסתי את עצמי לזה , נכון שאם הייתי סומכת על כדורים הייתי יכולה לסיים עם זה הרבה ליפני , אבל אני מקבלת הכל באהבה וגם התקופה הקשה הזאת היא חוויה לטוב או לרע , עדיף מאוחר מאשר אף פעם , צריך כמובן נחישות והערצה עצמית , הייתי באמת בתחתית ואני יכולה להעיד על עצמי שאם אני יכולה כל אחד יכול , פשוט צריך אומץ , שיהיה לכולם המון הצלחה וגם לי העדכן בהמשך איך הטיפול משפיע עד כה תוצאות טובות וכמובן אני אופטימית :)

כל הכבוד לך ואנחנו מחכים כמובן לעדכונים. הדבר הכי חשוב מבחינתי זה שאת שלמה עם כל המהלכים שעשית ויודעת לקבל הן את הרע והן את הטוב.

נראה שהחלטותייך מתקבלות מתוך עיניים פקוחות ואחריות אישית רבה. המשיכי כך....

כמוני-,כמוך
28/06/14 15:56

תודה רבה לך אורית את מקסימה ונותנת כח להמשיך :)

רונן-חן
28/06/14 21:26

הי, דווקא מתוך המקום שמאמין בעצמך אפשר לגייס את הכוחות לטיפול התנהגותי. כדורים - אל תעשי האנשה - אין לך מה "לסמוך" עליהם והם לא מחליפים את האשיות ושיקול הדעת שלך. הם בסך הכלל יאפשרו לך לשלוט במה שקורה קצת יותר בקלות. גם אני רוצה מקסימום שליטה, ולקח לי זמן להפנים את העובדה שאיש מקצוע שמטפל בי לא מחליף או מוריד את השליטה. הוא מייעץ, הוא מציע, לעיתים הוא מטפל. ועדיין אני אני.

מתבגרת
28/06/14 23:50

אני כל כך מזדהה איתך... רק שהרבה פעמים אני מאבדת את האופטימיות.. גם אותי זה משתק... לפני זה הייתי כל כך מלאת מרץ ואמביציה לעשות כל כך הרבה... 

היי רונן חן , התחלתי לקחת טיפול תרופתי , אני מקבלת את זה שלפעמים אני לא יכולה לבד , החלטתי לנסות וכעת זה עוזר לי (רמוטיב) אני משתדלת לעשות ספור והשבוע אתחיל טיפול התנהגותי קונקטיבי , כולי מלאת מרץ לחזור להיות מה שהייתי ו״ לכבוש את העולם״ לגבייך מתבגרת , במשך שנתיים יום יום הייתי בדאון לא האמתי שאפשר לצאת מזה , ללא שום עזרה פשוט התחלתי להתעצבן על עצמי נעמדתי מול אמרה ואמרתי דיי אני רוצה לחיות ולחיות טוב , אספתי את כל הכוחות שנשארו לי והחלטתי שאני מקבלת כל דבר שיכול לעזור לי , כדורים , דימויון מודרך , שיחות , ספורט תזונה נכונה ומחייבת את עצמי לחיוך וחשיבה חיובית , לא תמיד אני למעלה אבל מיום ליום אני מתחזקת ומאמינה שגם את יכולה , מאחלת לך הצלחה ואל תאבדי את האמונה !!

מתבגרת
29/06/14 8:03

אני נמנעת מכדורים אבל את כל השאר עושה. מקווה שזה אפשרי גם בלי... נתת לי תקווה, תודה:)

מתבגרת גם אני נמנעת מחומר כימי , יש קלאמרביין שזה על בסיס טבעי , ורמוטיב שזה על בסיס צמח היפרקום , ועוד דרכים להירגע , ספורט , יוגה, מדיטציה , היפנוזה וכו׳ תנסי את כל הדברים הטבעיים במידה ולא עוזר חלילה אל תסבלי תתחילי טיפול ! , ואני שמחה שנתתי לך תקווה אנחנו פה בשביל לעזור אחד לשנייה , גוד לאק:)

רונן-חן
29/06/14 18:35

למה את פונה אלי בלשון נקבה? אני לא נעלב אבל לא חשבתי ששידרתי רושם נשי... בכל מקרה - לאט לאט. ממש לאט לאט. דווקא מהמקום ה"שטוח" - שעושה מה שצריך ומכניס הגיון להמון פעולות יום - יומיות יצמחו רגשות ותחושות. ולפעמים (את בטח יודעת) הרגשות והתחושות מסובכים. אני מאד מעריך את ההחלטה  שלך לעשות מעשה. אבל תזכרי שהדרך הארוכה ביותר מתחילה (ובנויה)  מהמון צעדים קטנים, ושלא בנו את רומא ביום אחד. התמזל מזלך ואת הולכת להקדיש זמן לעצמך. המון המון בהצלחה! אני חושב שעשית צעדים מאד משמעותיים כדי להחזיר לעצמך את התחושות הטובות שאת מתארת. כל הכבוד!!!

כמוני-,כמוך
29/06/14 22:26

תודה רבה רונן , ולא פניתי אלייך בלשון נקבה , רשמתי תגובה גם לבחורה בשם כינוי ״מתבגרת״ סליחה אם הבנת הפוך , אני יודעת שהדרך ארוכה ומפותלת , ויקח לי זמן , אבל כשאגיע אל ה״אור״ ארגיש סיפוק ויהיה מרוצה מעצמי אז מאמינה שזה יהיה שווה את הקושי , בכל אופן תודה רבה על התמיכה :)

הטיבעי
03/07/14 16:18

שלום לך

הנראטיב כל כך מוכר. מאבדים הכל ואז צריך למצוא עצמנו.

את חזקה ומלאת מוטיויציה ומזכירה לכולנו שאפשר גם אחרת. מעבר לייאוש והדכדוך ישנה את מופלאה וחזקה ואם מרגישה חולשה פחד עצב וכעס קבלי אותם אלו רגשות לגיטמיים אך זכרי שאת אינך הפחד את אינך הדכדוך ! את לוחמת ללא פשרות. שנים חייתי בתוך אימה שקטה משועבד לתרופות ונאחז בפנטזיות אינפנטיליות. בוקר אחד קמתי בהבנה שאני לא חי. עשור מחיי נאבד. עכשיו דיאטת ווילס מוקפדת, תוספים טבעיים, יוגה אנרגטית מאזנת קונדליני, מודעות מתפתחת, דמיון מודרך ומדיטציות, שליטה בחיי ושיפור מפליג בנכויות קשות..הדרך החדשה מוכיחה עצמה !המשיכי בדרך החיובית ולא תצטערי לעולם.:) זו את החדשה הקיימת מחוץ לקופסא

כמוני-,כמוך
04/07/14 17:40

מדהים, מדהים, מדהים ! זה מה שאתה , עשית לי טוב על הלב תודה על החיזוקים ! אני החלטתי שאני יותר לא האויבת של עצמי , אני אוהבת את עצמי ומאחלת רק טוב , וגם לך תמשיך אם האופטימיות וצא לכבוש את העולם , שאפו!!! ושבת שלום וקסומה תמיד לכתוב לי !! 

זה מקסים מה שקורה כאן. תמיכה ואהבה, שאני מרגישה אותן כמו זרועות ארוכות חמות ואוהבות שמושטות לעבר גוף אחר וגורמות ללהעלות למעלה ביחד עם מי שמושיט את הידיים. אהבה עצמית היא אחד הדברים החשובים ביותר לקיום רגוע ושפוי ואני מצטטת את נלסון מנדלה:"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו לא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו, איזה זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה מכשר ואהוב?, למען האמת, איזה זכות יש לכם לא להיות?אתם ילדיו של אלוהים. כשאתם בוחרים לשחק בקטן אתם לא משרתים את העולם. נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הטמון בנו." ועכשיו כתבו לי איך אתם הולכים לממש אותו השבוע?!

רונן-חן
04/07/14 20:51

אין מה לפחד אלא מהפחד עצמו... (היום אני חזק בקלישאות) במקום לדבר על השבוע אולי נדבר על מחר.... אני אלך לבריכה, אראה כמה אני נכה, אבל יהיה כיף.

מתבגרת
06/07/14 0:21

אני מודה שנעים לי לקרוא פה את התגובות אבל אצלי הכל התחיל רק לפני כמה חודשים ואני עוד לא מצליחה להבין איך החיים שלי השתנו בשנייה. אני סובלת ומנסה את הכל חוץ מתרופות. אני עושה כל כך הרבה טיפולים ומדיטציות וספורט וכותבת ועדיין..... חוסר שקט תמידי. חרדה שלא נותנת מנוח. אני כבר לא זוכרת מזה להרגיש רגועה. כבר לא יודעת מה לעשות ואיך לחזור לחיות בשמחה וברוגע, בקלילות

שלום מתבגרת , הרגש שמציף אותך , הציף גם אותי , ולא כמה חודשים אלא שנה וחצי , השינוי המשמעותי מתחיל אצלך בראש , ברגע שתקבלי באהבה את מה שקרה לך , זה ילך ויפחת , כמו המשפט לא לבכות על חלב שנשפך , אין מה לעשות בני אדם עשויים מרגש ושכל , כמעט בכל הדרכים רגש מוביל לכישלון , זה לגיטימי אנחנו בני אדם שבריריים יש אנשים רגישים יותר ויש פחות , צריך לקבל הכל באהבה ומניסיון הדבר הזה בעצם ה״ חרדה״ זה הדבר (סיוט) הכי טוב שיכל לקרות לנו , לא הרבה אנשים זוכים להכיר את הנפש שלהם לעומק , ולנו זה קרה , פחד עצב בלבול שמחה אי יציבות שפיות שיגעון הדחקה מצבי רוח כל זה חיילים במערכת גופנו שנהפכים לצבא שלם , יש לך ממלכה משלך , תהני ממנה ותחזקי אותה , ובכן בערבות טראומה זאת , גילית את עצמך איפה את פגיעה יותר ואיפה פחות , הגעת לעמקי נשמתך והבנת שמה שאת רוצה בחיים זה שמחה בעקבות זה התחלת מדיטציה , יוגה תזונה נכונה לאט לאט כל המכונות בגופך יעברו למצב התראה שאת מחלקת וככה יהיה לך שליטה מלאה , תשמני את המכונה שהיא תעבוד חלק ותעבירי אותה טסט מידי פעם , את מה שצבא שלם לא , את המעצמה של עצמך , תסתכלי על החיוביות שבכך ותקבלי את זה יותר באהבה , דרך צלחה , את לא לבד:)

מתבגרת
06/07/14 1:32

תודה ענקית 3>

עומר10
19/05/17 19:20

עדיין פעיל ?