היי libertad, אבחנת GAD מתבצעת תוך שלילת השערות אחרות, ואצלך אכן נשללו כיוונים של בריאות פיזית. בנוסף, רקע של המתח מאד מוסיף לתמונה, וסביר להניח שבטיפול פסיכולוגי יתייחסו לתופעה באמת כחרדה מהסוג GAD. האופציה הנוספת היא פיברומיאלגיה. האם הכאבים/סימפטומים הם סימטריים?

תודה- חשבתי גם על זה.

הסימפטומים סימטריים חלקית

תחושת הנמנום של הצוואר רק בצד ימין ולא כל הזמן- יש ימים /שעות שזה בלתי נסבל. כשאני מניחה יד זה מרגיע.

לא מרגישה נפיחות או משהו

הנימול ברגליים די סימטרי- כלומר בשתיהן- וגם לא כל הזמן אבל רוב הזמן בימים האחרונים

מאמינה שחרדה יכולה להחמיר את הסימפטומים, למשל יכולה להעלות לחץ דם שכבר גבוה ואז הסיכון לבעיות לב יכול לעלות. גם חרדה עלולה לגרום לתנוחות גוף שעלולות להחמיר בעיות גב קיימות, ולכן אם יש לך בעיות גב ולא הרגשת אותם קודם עכשיו יש לך סימפטומים של זה. גם אומרים שחרדה או דיכאון מחלישים את המערכת החיסונית מה שעלול להפוך אותנו לפגיעים יותר למחלות. אבל חשיבה חיובית או שמחת חיים לא יכולים לפתור בעיות בריאות פיסיות, גם אם אלה נגרמו גם כתוצאה ממצב רוח רע או חרדה.

Scarlette, אני ממליץ בחום על הספר "ואהבת את מחלתך" המדבר על אופן בו אנשים נרפאו ממחלות פיזיות בעזרת שינוי חשיבתי. חבל שהספר אינו מתורגם) גראתיו ברוסית במקור).

בוודאי, הם הפסיקו להתמקד רק בהשגים, התייחסו לסימפטומים, הפסיקו עם התירוצים, פינו זמן, השקיעו אנרגיה, הלכו לכל הבדיקות, עברו את כל הטיפולים. ככה היו כאלה שגם הבריאו, או שמנעו מחלה אפשרית בתחילתה.

ליברייטד יקרה. אכן, נראה שאת אדם אשר מאוד משקיע בבריאותו ושומר על שגרה בריאה. בת מתבגרת מהווה פוטנציאל לזעזע את השקט והסדר ולגרום לתחושות סותרות מבלבלות ועצמתיות. ספרי מה קורה לך עם בתך ואלו תחושות עולות בך , ננסה לבדוק ביחד אם תחושות אלו גורמות לכל המצוקה הגופנית... אורית

תודה אורית.בתי בת 17.5 . היא הצעירה מבין 2 בנות (הבכורה בת 22). מזה כשנה הבת הצעירה סובלת ממצבי דכאון שבאים והולכים. לפני שנה היה ארוע מאודמאוד קשה שהיה כרוך במחשבות אובדניות. היא בטיפול במסגרת מוכרת. פעם בשבוע. לפני כשבוע החלה לקחת כדורים על פי בקשתה ועל פי המלצת הפסיכיאטרית. היא ילדה אינטליגנטית ורגישה, שלא רואה את עצמה נכון. היא פרפקציוניסטית .

מאז שהיתה בת 10 התחילו לצוץ לפרקים, מחשבות קשות אודות "משמעות החיים"- כאמור, ילדה אינטליגנטית ששואלת שאלות ולא מסתפקת בתשובות סתמיות...היא סוערת וסגורה. אין לה אומנם המון חברים (היא לא מלכת הכיתה...)א אבל יש לה כמה חברויות אמיצות. יש לה חבר. הארוע הקשה היה על רקע רומנטי. אבל לדעתי זה רק היה הטריגר לדברים עמוקים יותר.

הארוע משנה שעברה השארי בי חותם מאוד עמוק ואני לגמרי מודעת לזה שאני לא מסוגלת להשתחרר ממנו ואולי באיזו שהיא צורה אני גם משדרת לה את זה. אני יודעת שאני נוטה להיות מגוננת יתר- אולי בגלל שלי לא היתה אמא ואני מנסה מאוד להיות "סופר אמא". בכל מקרה, הקולטנים שלי פתוחים באופן קבוע על התדר המקסימלי...אני חושבת שלאחרונה הם פשוט "נשרפו" או סובלים מעומס יתר..

אני מאוד דואגת ומאוד פוחדת

אני לא יודעת אם אני בכלל מסבירה את עצמי ואם את מצליחה לרדת לסוף דעתי?

בכל מקרה, אם תיהיה לך איזו תובנה או הארה אשמח מאוד לדעת....

הדברים שלך מאוד מובנים. זה מאוד קשה להיות אימא פרפקציוניסטית, שמוכנה להתאבד למען אשרה של בתה ולעמוד במצב כל כך קשה של חוסר אונים וכאב ללב. אני חושבת, שהדבר הקשה ביותר באימהות היא ההרגשה שאיננו יכולים לשלוט באמת על אשרם , בריאותם וחייהם של ילדנו. ראשית אני רוצה להרגיע אותך: כפסיכולוגית ראיתי תופעות קשות ביותר אצל מתבגרים ובכל זאת חלקם גדלו התבגרו ומנהלים היום חיים בוגרים ובריאים. מצב המתח שבו את נמצאת הרסני לך ואינני בטוחה כלל שהוא יעיל לבתך, הייתי מאוד ממליצה לך להיעזר בטיפול נפשי ואפילו תרופתי , להירגע, לצמוח ולהתחזק. חשוב מאוד שתעבירי לבתך מסר שאת מאמינה בכוחות החיוביים שלה, שאת סומכת עליה לשם כך עלייך לעבור תהליך בעצמך. נראה לי מתוך מה שאת כותבת שבתך רוצה להחלים, רוצה להרגיש אחרת..ככל שהבהלה בחייך תפחת כך אולי גם המצוקה אצלה תפחת. מה דעתך?

תודה אורית- רק להבהיר הארוע האובדני מלפני שנה הוא של בתי- לי, למרות כל הקשיים שחוויתי בחיי והן לא מעטות- מעולם לא היו מחשבות אובדניות

את צודקת שאחד הקשיים שלי הוא שאני מבינה עד כמה קטונתי ואין לי יכולת או אפשרות לשלוט בחייה של בתי ושל יקרים אחרים. ויש לי נטיות להיות קצת "קונטרול פריק"..

אז כן,ברור לי לגמרי שכשני אלמד להרפות ולהרגע, זה ישפיע לטובה גם עליה ועל הסביבה הקובה

זו שאלת מיליון הדולר לא? ללמוד להרפות ולשחרר.. איך לאזעזל עושים את זה...

אם כן, הכלים המתאימים נמצאים ממש מסביבנו: חוג יוגה, או קבוצת מיידפולנס. או קבוצת אנשים הנפגשים לצורך העלאת מודעות עצמית בשיחוב הרפייה ו/או דמיון מודרך. היום יותר ויותר בולט הצורך לשלוט בהורדת מתח, לעצור ולהרפות. ומיומנות כסו היא נכס לכל החיים, מעבר לסגולתה לשמר בריאות ולהאריך חיים.