מיר יקר. תפסיק ומייד לרדת על עצמך!, פקודה ממנהלת הקהילה...אם היית יודע כמה פעמים אני אמרתי שטויות איומות היית נכנס להלם קוגניטיבי. אז דפקת ריאיון?!, סו וואט? זה לא רצח וגם לא שוד לאור יום. בוא עכשיו ננתח ביחד מה קרה שם , מה גרם לך לדפוק את העסק?, בוא נסיק מסקנות כך שבראיון הבא תהיה מלאך. מה דעתך?

אין לי מושג אם זאת העבודה הנכונה או לא אבל אחרי 2 רעיונות שהולכים קיבינמימט בגלל אמירת שטויות ועוד ראיון שהלך פייפן אין לי מושג למה ולאחר 9 חודשים בבית הדבר הזה עלה לי על העצבים . אז בינתיים יוצא מראיון אחר ראיון ותוהה אם לבעוט בעצמי או לא. כל ראיון כזה מוציא אנרגיות בקילו . יש מכון הכנה שבנה עוד קומה בזכותי ועדיין כשאני מגיע לדבר האמיתי אני מדבר שטויות.

האם אתה לא שופט את עצמך בחומרה  מדי? מובן לגמרי התסכול של להיות בבית 9 חודשים, להשתוקק לעבודה, להתאמץ, להשקיע, להתכונן לראיון ואז לחוש תחושת כשלון.

י ש אנשים שמתרגשים בראיונות ובזמן הראיון הם לא הם עצמם באופן אותנטי. אגב, אם אתה חש קצת נרגש בראיון זה משהו שאפשר להגיד בהתחלה ואולי המתח קצת מתפוגג. אפשר לשתות מים לפני, לעשות קצת תרגילי הרפיה.

אתה חושב אולי שזה קשור להתרגשות מסוג כזה או שמדובר במשהו אחר?

אני חושבת שמראיון לראיון אתה תוכל ללמוד יותר על עצמך, לראות מה "מפיל אותך" ואולי לעבוד על זה.

בכל אופן אם זה לא הצליח אולי משמיים העבודה לא נועדה לך ותוכל לשמוח בעבודה אחרת.

מיר יקר. יכול להיות, שמרוב החשיבות שאתה מעניק לראיון העבודה משהו מתפקשש לך. מה דעתך לקחת ייעוץ, שעוסק באימון לראיונות עבודה ותרגול של כל הסיטואציות האפשריות?