לפוניתוש נשמה. הייתי שמחה לחבק אותך ולהרגיע אותך. לא פשוט להיות אמא לקטנטנים במצב הזה. תשתדלי עד כמה שאפשר לא להיות לבד. יש מישהו שעוזר לך?, נסי להכין לעצמך את כל השברים שאת צריכה בשביל הילדים מראש - אם את לא לחוצה בלי הילדים. מה מה מלחיץ אותך כשאת איתם?, הצורך להתארגן מהר?, הפחד שיקרה להם משהו?

פלונית יקרה

לכל הקהילה שלנו קשה עכשיו ועצבים מרוטים אבל מקווה שהכל יגמר. אני רק רוצה לחזק אותך שתהיה אמיצה ורגועה

"ככל שניתן" ,זה הזמן גם להעזר בשכנים טובים שישמחו לעזור עם הילדים.

בברכה אלי.

פלונית יקרה. החרדה והמאמץ הרגשי מעייפים. קראי כאו בקהילה את הפוסט שמדבר על איך להירגע קראי את הדברים הרצינות ויישמי אותם. את צריכה לזכור שאזעקה היא דבר חיובי היא בעצם נותנת לך זמן להתארגן ולהבטיח את שלומך ושלום היקרים לך. נסי לראות זאת כך. נסי למקד את עצמך לכאן עכשיו ובכל פעם שמתחילה החרדה להגיד לעצמך שעכשיו ברגע זה הכל בסדר: הילדים בריאים ושלמים וגם את....