מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהעדכון מצב + שאלות (אודה לכל המסייעים, וסליחה אם הארכתי בדבריי)

עדכון מצב + שאלות (אודה לכל המסייעים, וסליחה אם הארכתי בדבריי)

02/08/14 21:06
8 תגובות

שלום חברים ,

אני אפתח ואומר כי הקהילה הזו מדהימה, תומכת ומסייעת ונותנת כוח ותקווה!!! אני מקווה כי תוכלו, שוב, לסייע לי.

אני אזכיר את המקרה שלי:
כתבתי פה במהלך השבועיים האחרונים (פלוס מינוס); אני בן 29, ולאחר שהיו לי התקפי חרדה בגיל צעיר יותר, טופלתי במשך כעשור בפקסט 20 מ״ג. הכדור עזר וסייע לי פלאים - עבדתי, התקדמתי, מצאתי זוגיות, ועוד.
אחת מהתופעות שהיו (כנראה בהשפעת הכדור) היא עלייה במשקל, וכך עליתי כ-50 ק״ג.
לפני כמה חודשים, החלטתי להוריד את הכדור בצורה הדרגתית (בהתחלה התייעצתי עם הרופא, ובהמשך עשיתי זאת כבר לבד).
בהתחלה הרגשתי טוב, ירדתי במשקל, והיה נראה כאילו סה״כ המצב בסדר.
לאחר חודשיים, לאחר מחלה שהייתה לי, המלווה בחום, חזרו לי החרדות, ובצורה ממושכת.
חזרתי לרופא, והתחלתי שוב בטיפול עם סרוקסט 20 מ״ג, כאשר הטיפול היה הדרגתי - בהתחלה רבע כדור, אח״כ חצי, אח״כ שלשה-רבעים ולבסוף כדור שלם.
היום כבר עברו 20 ימים מאז שחזרתי לטיפול, ומתוכם זהו היום ה-9 שבו אני לוקח כדור שלם.
המצב השתפר ברוך השם - הזיעה בידיים וברגליים ירדה, חזר לי כבר יותר התיאבון (כאשר חזרו לי החרדות לא יכולתי לאכול כמעט כלום), ואני בגדול יותר רגוע.
יחד עם זאת, אני עדיין לא חזרתי לעבודה - אני פשוט עדיין לא מרגיש ביטחון לחזור לעבודה (אני עצמאי ועובד עם קבוצות), וגם מצב הרוח שלי עדיין לא כמו שהיה (מקווה שאתם מצליחים להבין אותי).
בנוסף היו לי שני מקרים - הראשון לפני כשבוע - ביום שישי שעבר, בו העלתי לראשונה את המינון לכדור שלם, ואז בערב היה לי התקף חרדה, לקחתי קסנקס, נרגעתי ונרדמתי. והשני - היום, איחרתי בשעה וחצי לקחת את הכדור, ובערב, לאחר שאכלתי קצת שוקולד, הרגשתי דפיקות לב, ומעין ״גלים״ של חרדה. בנתיים, ברוך השם, נרגעתי.

רציתי לדעת האם זה נורמאלי מה שאני מרגיש? האם העליות והירידות הללו כרגע הגיוניות? האם המצב אמור להשתפר ולהתייצב? ומתי בערך? אשמח לכל המסייעים והעוזרים !!!!

בתודה רבה מראש ,
יהונתן


תגובות

בן-דויד
03/08/14 16:13

אולי תנסה לתכנן את מעשיך ואת עתידך במסודר ואז לא תצטרך לפחד מהלא נודע והחרדות יפחתו, וגם תאכל אוכל בריא: בעיקר דברים טבעיים כמו פירות וירקות וככל הפחות ממתקים ודברים שמנים ותשתדל שזה יהיה בעיקר אוכל שאתה אוהב, וכדי לשפר את מצב הרוח אני מציע שתעסוק יותר בתחביבים שמעניינים אותך בזמן הפנוי. אולי כדאי שגם תמצא לעצמך איזו מגמה חשובה בחיים להתמקד בה.

 

 

jony0803
03/08/14 16:39

בן דויד - תודה רבה על תגובתך. מה שאני מנסה לומר, או יותר נכון לברר הוא האם המצב אמור עוד להשתפר ולהתייצב? או שאולי עליי לעשות משהו נוסף / אחר? בעבר הייתי לוקח פקסט 20 מ״ג ולאורך התקופה הייתי בסדר ותפקדתי בגדול בצורה טובה מאוד. כיום חזרתי (אני ביום ה-21 לחזרה לטיפול, וביום ה-10 ללקיחת כדור שלם) עם טיפול של סרוקסט 20 מ״ג, ואני ממתין להרגיש טוב בצורה כזו שיהיה לי את הביטחון הפנימי לצאת לעבוד, ושמצב הרוח שלי יעלה ויהיה בדומה לבעבר. שוב, השאלה האם המצב עוד עשוי להשתפר ולהתייצב?

שלום יהונתן:

ראשית אני חייבת לציין שזהו השם האהוב עלי. ממש שם יפה.

ולשאלתך, הנושא של טיפול תרופתי מצריך הרבה פעמים ניסוי וטעיה, אין אפשרות לבדוק איזהו מינון וסוג  תרופתי הוא האולטימטיבי עבורך ללא תחושות שאתה מדווח עליהם, מה שמעמיד אותך פעמים רבות בסיטואציות לא קלות.

זה טוה מאוד שאתה מחובר לרופא ומקפיד לעדכן אותו ולהתעדכן ממנו מה עליך לעשות.

אולי כדאי לשלב עם הנושא של טיפול תרופתי דברים נוספים: למשל  טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיתן לך תמיכה נוספת כאשר אתה מוריד במינון של התרופות. דבר נוסף לגבי העליה במשקל, אולי כדאי לפנות לתזונאי/ת שיסייעו לך בשמירה על המשקל ואולי גם לשלב פעילות ספורטיבית שתורמת המון גם למצב הרוח.

העליות והירידות שאתה מתאר לדעתי נורמאליות (בכל זאת שינית מינון תרופתי), לצד זאת חשוב להיות עם האצבע על הדופק ולהיות בקשר עם הרופא.

בוודאי שהמצב יכול להשתפר, תראה מניסיון העבר שלך, הגעת לזוגיות, לעבודה. צמחת ופרחת ובכלל אתה נשמע אדם עם כוחת עצומים.

שיהיה לך המון המון בהצלחה והמון שמחה בלב.

 

בן-דויד
03/08/14 19:25

אתה יכול יותר מכל אדם אחר לעזור לעצמך. מצא לך תחביבים לשפר את מצב הרוח, וכשאתה יוצא לעבודה הזכר לעצמך את האתגר להתקדם בחיים ולהצליח שזה מה שיהיה אם תעבוד היטב, ומזכירת המטרה תקבל תמריץ להשקיע. גם ביטחון עצמי תוכל לקבל אם תתכנן היטב את מעשיך, גם את אופן העבודה. מצא שיטות נוחות ומתאימות לך וגם יעילות, תכנן מה תעשה לפני מה, והתכונן נפשית וגופנית לעבודה לפני שתצא אליה.

 

 

עופר14
04/08/14 2:30

שלום יהונתן,


כפי שאתה ודאי יודע, אתה סובל מהפרעת חרדה.
החדשות הטובות הן שהיא ניתנת לטיפול תרופתי יעיל שיאפשר לך איכות חיים טובה.


מתיאור המקרה שלך נראה שלעת עתה תוכל להנות מטיפול "סימפטומטי" - כזה שמטפל בתסמינים (פאניקה, חוסר תיאבון וכו'). 
החסרון של טיפול סימפטומטי הוא שברגע שמפסיקים אותו - הוא מפסיק להשפיע (זאת בניגוד לטיפול מרפא - נגיד ניתוח שבו כורתים איבר בעייתי, ושם נגמר הסיפור).


אחת התרופות המעולות להפרעת חרדה היא פקסט/סרוקסאט. יש לה תופעת לוואי בעייתית לעתים, והיא עלייה במשקל ועלייה בשומני דם (כולסטרול, טריגליצרידים וכד'). עד כדי כך זה ידוע, שמישהו שסובל מהשמנת יתר נחשב לכזה שיש לו קונטרה-אינדיקציה (התוויית נגד; איסור על טיפול) לסרוקסאט.

אצלך התרופה עבדה היטב  בכל הקשור לחרדה - אך תופעות הלוואי שלה נשמעות קשות עד בלתי נסבלות.


מכיוון שיש יותר מ-20 תרופות כאלו (ובהן: ציפרלקס המעולה שאיננה מעלה שומני דם, לוסטרול המצויינת ועוד רבות וטובות מקבוצת SSRI או SNRI) - הייתי פונה לפסיכיאטר שאתה סומך עליו, ומחליף את הסרוקסאט בתרופה אחרת, שתתאים לך יותר, וגם לא יהיו לה את אותן תופעות לוואי בלתי נסבלות. בהחלט יש כאן עניין (לא ארוך) של ניסוי וטעייה, כדי לדייק את התרופה ולהתאים לך אותה באופן אישי.

 

לגבי הזמן שבו הכדור משפיע: מקובל לדבר על 3 שבועות מיום שהתחלת במינון הטיפולי המתאים. זאת, כמובן, לא תורה בסלע: יש כאלו שמרגישים שיפור דרמטי אחרי 10 ימים, ואילו אצל אחרים רק אחרי 4.5 שבועות מורגש שיפור-מה.

 
איחור של שעה וחצי בנטילת הכדור - חסר משמעות לחלוטין.


התקפת חרדה (דפיקות לב / גלי חרדה / פחד שמשתלט עלייך) - גם כאן יש תרופות נהדרת לכך, Fast Acting, כמו קסנקס, ואבן וקלונקס. הן משפיעות בתוך כ-20 דקות, ואמורות להיות אצלך בכיס / בארנק בדיוק לתקופות כאלו.


לגבי המצב רוח - זה כבר עניין יותר סבוך, שצריך לראות איש מקצוע כדי שידייק אותו, וכדי להצליח להפריד את המצב רוח "כשלעצמו" מן הפאניקה שיכולה לצבוע הכל בצבעים שחורים.

 

jony0803
04/08/14 19:54

ורד, בן ועופר - תודה רבה על תגובתכם ! זה תמיד משמח ומעודד לראות שעוד אנשים מגיבים ומנסים לעזור. לגבי חלק מהדברים שאמרתם - אני ממשיך בטיפול התרופתי לפי מה שנאמר לי, ואני אמנם עדיין לא שבועיים רצוף עם המינון המלא (הרי העלתי בהדרגה ע״פ הוראות הרופא), אבל באמת ברוך השם אני מרגיש יותר טוב. עדיין אני לא מרגיש כבעבר - כלומר מרגיש עם ביטחון, רגיעה ושלווה פנימית מלאה; עדיין יש לי אי-ביטחון או מעין התרגשות כלשהי (אני לא ממש יודע איך לבטא את זה) בפנים, כך שאני חושש לצאת לעבוד. מצד אחד אני יודע שבתרופה כמו סרוקסאט (או פקסט) צריך לתת לזמן אולי לעשות את שלו (בהרבה אתרים אומרים שצריך לחכות), אבל אני מפחד שהמצב יישאר כך ולא יישתפר. אני לא מבין את זה - בעבר (לפני שהפסקתי, והייתי מטופל יותר מעשור) הרגשתי מצוין במרבית המוחלט של הזמן, ועכשיו (עברו סה״כ כ-23 ימים, מתוכם 11 ימים עם מינון מלא שהרופא אמר לי לקחת) אני, שוב, ברוך השם מרגיש יותר טוב משמעותית, אבל אני עדיין לא מרגיש ביטחון מלא לצאת לעבודה. לגבי טיפול פסיכולוגי, הסכמתי הם הרופא שלי שכאשר אני ארגיש יציב ורגוע שוב, אוכל להתפנות נפשית גם לטיפול פסיכולוגי. כרגע, מה שאני שואף ומקווה לו הוא לחזור לשגרה רגילה של חיים נורמאליים. מה דעתכם? האם מישהו מכם נוטל תרופה דומה או עובר / עבר תהליך דומה ויכול לומר לי את משך הזמן שדרוש לי על מנת לחזור לעצמי או יכול לומר לי האם המצב ישתפר? בתודה רבה מראש לכולם ! יהונתן

jony0803
05/08/14 22:58

חברים - אין מישהו שעבר או עובר תהליך דומה? או אולי שהשתמש / משתמש בסרוקסט / פקסט ויכול לומר לי תוך כמה זמן הוא ״חזר״ לעצמו?

שוב שלום יהונתן:

אני מבינה את הצורך שלך לקבל מידע ממישהו שנוטל כדורים זהים לשלך ושזה יכול לתת תחושת בטחון, מאידך רק תזכור שאצל כל אחד זה גם אינדיבידואלי.

בהצלחה.