ניב ציון יקר. כאב לי ממש פיזית לקרוא את מה שכתבת. האמת, עברתי סיפור דומה עם מטופל שלי שלקח סמים קשים ושוטט על הכביש....נדרס ושיקום וכו' וכו'. היום כשהוא על הרגליים שלו הוא עושה דברים מדהימים. לא אומר לך שהחיים שלו נראים תמיד ורודים אבל הם חיים...מלאים. אתה נשמע לי אדם מאוד אינטליגנטי ואני רואה בעיני רוחי הרבה ערוצי התפתחות בשבילך. למה אתה לא משתמש בהם?, ממה אתה בורח?

אני יכול להעיד על עצמי, שכל החיים שלי אני במנוסה... למעשה, כל החיים אני בורח ממשהו, מהוריי, מחבריי, מהמציאות ובמיוחד... מעצמי...   כי ההתמודדות הכי קשה בעצם, זה עם עצמי, במשך 10 השנים האחרונות התביישתי בעצמי, וכשהייתי בחברת אנשים תמיד קינאתי, תמיד הרגשתי שאני הרבה יותר עמוק בבור והם שם חוגגים על פני האדמה, הם נראו לי אנשים נטולי בעיות, שמשלימים עם עצמם בקלות, ומרוב שזה נראה טוב, כאילו אותם האנשים ממש נצצו מרוב אור... משהו כזה...

מאז הנפילה אני מרגיש כאילו כן, אני משלים עם עצמי, אני כן מאמין בעצמי ויותר מהכל, נפתח לי הלב ששנים היה מאובן. אני צוחק בכנות ובוכה בכנות, אני מגיב ואומר לכולם את מה שעל ליבי, ביתר קלות, וחוץ מזה, אני כבר לא מתבייש להיות ניב, להיפך, אני מרגיש שאני יכול לדבר בגובה העיניים עם אנשים, "להתחיל" עם בנות, לספר על החיים שלי בלי שום בושה, וזה עובד... זה מרתק, וזה מדהים...

בכל אופן, תודה לך אורית שאת חושבת שאני מוכשר, אני מקווה למצוא את הכיוון המקצועי בחיי, אני כבר מאוד רוצה לסיים את השיקום בבית חולים לוינשטיין ולהתחיל ללמוד משהו, וזהו... יש בי אהבה, והיא תנצח...

ניב.

קראתי את מה שכתבת ואני נאנחתי עמוקות,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

כמה יכול להיות שבני אדם שונים,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

אחד רוצה להיות בריא,,מתפקד,,חי,,נהנה,,[ וקיים עם כל מה שמסביב,,כי מישהם הביאו אותו לעולם]

ואחר עושה את מה שאתה עשית ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

אחד/אחת ש"נופל" עליה/ו בעיה מנסה בכל מאדו לצאת ממנה,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

ואחד "בריא" עושה את מה שאתה עשית,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

?????????????

הניב ציון היקר. נפלא לשמוע את מה שאתה כותב. כפי הנראה ההתקדמות שלך עצומה. במה שאתה כותב ניכרת התשוקה לחיות ולהתפתח. האם חשבת כבר על תחום לימוד שיעניין אותך?

בנו יקר. קשה להבין זאת אך כאבי הנפש אינם שונים מכאבי הגוף וגם להם הטיפול התרופתי לא תמיד מסייע. ייסורי נפש הנם לעיתים קשים משאול והסובל אותם רק רוצה לברוח. ההגדרה "נפשי" מבלבלת משום שב"נפשי" הזה יש הרבה ביולוגיה. היום מדברים ממש על ציטוקינים - רעלניים, שתוקפים את המוח.

כן אורית... קודם כל תודה על ההתעניינות, ביררתי את זכויותי מביטוח לאומי, והבנתי שיש מרכז הכשרה שיושב ממש קרוב לבית לוינשטיין. אך שאלתי את העו"ס שלי אם אפשרי להתחיל כבר ללמוד ולצערי לא אוכל אלא רק אחרי שאשתחרר מהאישפוז בבית לוינשטיין.

התחום שאותי מעניין הוא הנהלת חשבונות, אני חושב שאני מוכשר בתחום הזה, ואני מאוד מקווה שאצליח, וגם אתקדם לקורסים מעשירים אחרים.

נפלא. נראה שיש לך עכשיו כיוון ומטרה ו.... משמעות. האם תוכל לטובתם של אלו שעדיין לא מצאו את ה״שביל״ לשם לנסות לתאר איך קרה המהפך ואולי רבים וטובים ילמדו מהדרך שעשית מבלי לחצות את הגיהנום בדרך.... האם יש לך תובנות לגבי כל מה שקרה?, פרספקטיבה?

היי אורית... אולי זה מוקדם מידיי לתת פרספקטיבה, ואולי מה שאני יגיד לא יהיה כל כך נחמד לאוזן... כמו שזורקים כלי מזכוכית מגובה והו נשבר לחתיכות, כך גם הלב שלי שהיה סגור, מהנפילה כנראה נשבר, וכמו בשיר של ברי סחרוף "לב שבור... הוא לב שלם...", אני יכול להגיד שכך זה היה, הלב שלי אכן נפתח בעיקבות המכה הקשה, ואני לא ממליץ לאף אחד חלילה, זה זוועה, וזה דבר נורא לעשותו!!!, אבל זה מה שקרה לי.

שלום לך!

בקצור כשהולכים ללא דרך אז טועים כל החיים ואל תחשוב שכל אלה שנראים מאושרים הם אכן מאושרים הכל רק דמיונות אתה מוצא אותם פתאום תלויים בחדר ארונות או במקלחת או מכניסים כדור בראש אם יש להם נשק הכל דמיונות אם אדם אינו חי את החיים בצורה שלשמה הוא בא לעולם הוא חייב לפול במוקדם או במאוחר

שיהיה לך שבת שלום

זה מעניין, דרך נוראית להחזיר לך את עצמך אבל הדבר הנפלא הוא שהצלחת. מה אתה חושב קרה לך בנפילה הזאת..... כאילו המוח הזדעזע ונפתח בו משהו לעולם. פתאום אתה רואה ומרגיש דברים אחרים . מה הדבר המרכזי שלדעתך השתנה?