אני מרגישה שאיבדתי משהו את עצמי את כושר הביטוי את האמון את הכל אני לא יודעת מה לעשות אני אבודה אבל אני לא שוכחת ממה זה נגרם, זה נגרם מהתעלמות של שבע שנים ממני, ועכשיו נוצר החשש האמישהו יאמין לך שמתעלמים ממך שבע שנים, אז זהו אני מחפשת אדם או איש מקצוע שישמע אותי מישהו חייב ועצם זה שאני נלחמת מתעקשת שמישהו ישמע כדי שיאמין זה לא ענין של הודעה וזהו.



המצב הזה הביא אותי למקום שבו הייתי פעם שעוד לא ידעתי שאני חולה, שוב המשקל יורד משמעותית ושוב הגוף לא במצב טוב, ושוב אין התיחסות אלי וכל מה שאני עושה על פי חוק בדרך מכובדת בדרך יפה אין אין פשוט התיחסות, אני יודעת שזה מצב מפחיד כאילו זה לא הגיוני חייב להיות אדם ביקום הזה שקיבינימט יתן לי את הזכות השיקומית הנכונה, אני לא רוצה למות לא להתאבד אני עשיתי כברת דרך ארוכה לבד לטפל בעצמי ועשיתי זאת בהצלחה, איך ארבע שנים אני בבהחלמה ואף אחד לא נותן לי את הזכות המגיעה לי והכל כדי שאסלול דרכי בחיים נורמלים, זה לא הוגן זה כואב לי אני חסרת אונים לא יודעת למי לפנות, אין לי אדם קרוב או חברים שאוכל להעזר בהם.



חייב להיות מישהו שיעזור, כל הארגונים והעמותות שפניתי פשוט כלום אויר, זה זעזע אותי לגלות שאפילו מי שמעידים על עצמם כמסייעים כעוזרים לא התייחסו.



כאילו מה קורה פה אני בוכה אני לא רוצה את זה, אני רוצה את החיים האמיתיים ומגיע לי, למה מישהו חורץ גורלות של אחרים?



מה אני עושה?