ב יקרה. יכול להיות שהשינה וההתעוררות קשורים לציפרלקס, קשה לי להאמין, שהתחושות בבוקר עדיין קשורות לכדור - יכול להיות, שהחוויה הפיזית שעברת גרמה לך לבהלה עצומה. איך את מרגישה עכשיו? ממה את פוחדת?

תודה על המענה, הפחד העיקרי הוא מתופעות הלוואי של הכדורים הללו מעבר לזה קשה לי המחשבה שאני צריכה כזה כדור בשביל לצאת מהמצב בו אני נמצאת מתסכל אותי מאוד..

ב30 בוקר טוב,

אני יכולה לדווח שמטופלים רבים אותם ליוויתי חווים בלבול סביב לקיחת התרופות הפסיכיאטריות.

יש מחשבות של "למה דווקא אני צריכה לקחת" מה זה אומר עלי " וכו..

אבל יש גם דיווחים טובים על תחושת שיפור ורגיעה.אני לא מכירה אותך ולא יודעת מה המטרה בטיפול התרופתי , אבל מאד ממליצה להעזר גם בטיפול נפשי של שיחות.

אני מטפלת בגישה טיפולית של טיפול התנהגותי קוגניטיבי.

לגבי הפחד מתופעות הלוואי אני מציעה להתחיל בצורה הכי הדרגתית שיש.... קחי שמינית כדור שבוע ורק אחר שאת בטוחה שלא קורה כלום תעלי במעט יותר וכן הלאה. באופן כזה תהיה לך שליטה על הקצב ותוכלי לעקוב אחר כל תופעת לוואי שאולי יתפתח. הבעיה היותר מרכבת היא היחס שלך כלפי הכדורים ומה שאת אומרת לעצמך כשאת לוקחת אותם. אינני יודעת מה גרם לך להחליט ליטול אותם אבל כנראה שהגעת למסקנה שאינך רוצה יותר לסבול מתופעות שפגעו באיכות חייך ושהרגשת שאינך יכולה לשלוט בהם.... לדיכאון ולחרדה ישנם מקורות פיזיולוגיים שמשתבשים בדיוק כמו שיבושים גופניים אחרים בגוף. תרופות הם לאו דווקא לכל החיים אלא לצורך איזון והתחזקות. אני מצטרפת להמלצה ללוות את התהליך בטיפול, שכאשר תפסיקי עם הטיפול התרופתי יהיו בידייך כלים להתמודד עם הקשיים שיעמדו בדרכך. מה דעתך?

עשיתי ביופידבק אך ללא הועיל, התחלתי טיפול אצל פסיכותרפיסטית שכרגע נראה שזה מתקדם טוב,חוויתי התקף חרדה ראשון בחיי באפריל השנה ומאז המצב הולך ומתדרדר.. באופן כללי יש לי סלידה מכדורים המצב שלי צריך להיות ממש קיצוני בשביל שאני אסכים לקחת כדור..מעבר לזה אני חושבת שהפחד שפיתחתי ללקיחת כדור מסוג זה גרם להעצמת הרגשת תופעות הלוואי..לקחתי את חצי הכדור הראשון ביום רביעי ועד רגע זה יש לי תופעות של התקף חרדה..בבוקר ביקרתי במיון הפסיכיאטרית שטיפלה בי נתנה לי כדור אחר במקום הצפרלקס שאמור להקלאבל התעלמה מהבעיה עצמה שיש לי פחד מהכדור עצמו ומהחשש שתופעות הלוואי יגיעו בכל כדור מסוג זה שאני אקח..כרגע משתדלת להיות רגועה ולוקחת קלמנרבין..מקווה שהתחושה תעבור כל איבר בגוף כואב וכל הזדמנות שיש אני נשכבת במיטה..

ב יקרה. אכן, כל הבלגן הזה כבר ממש לא קשור לציפרלקס אלא להתקף החרדה שנבע מעצם הלקיחה של הכדור עצמו. אני מציעה שתקחי את הטיפול התרופתי רק בליווי של טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי יותר....מה דעתך?, האם הפחד מלקיחתם של הכדורים מעובד בטיפול?