אלעד יקר. אני אכן, מקווה בשבילך, שהדיכאון הזה יחלוף כלעומת שבא, מאידך חצי שנה זה הרבה זמן בשביל לסבול. כנראה, שחווית איזה סוג של טראומה בריאותית (לא משנה שלא קרה כלום בפועל) ואתה מתקשה להתאושש ממנה. הייתי מציעה לך ללכת לטיפול ממוקד שיעסוק בבעיה הזו. נסה טיפול שנקרא אי אמ די אר, שהוא טיפול ממוקד טראומה ומביא בדרך כלל לתוצאות מהירות. מה דעתך?, האם אתה מסתייג מטיפול באופן כללי?, מי עוד יודע על הפחד הזה שאתה חי בו?

אז אני אתקן ואומר שזה לא חצי שנה, זה משהו כמו שלושה ארבעה חודשים שמלווים אותי בדכאון הולך ובא, לא חוויתי מאז התקף חרדה או משהו כזה רק דכאון ופחדים לא ממוקדים, לפעמים קשה לי לגבש החלטה, אפילו החלטה פשוטה מאוד, מצבי רוח משתנים, כל מינ סמםטומים כאלה,משפחתי יודעת מהמצב, למרות שלא רואים עליי שינוי גדול.. אם לא אספר לא יבחינו,אינני מסתייג מטיפו, להפך אני מאוד חושב שזה יכול להועיל, לא ממש יוע למי לפנות..

אלעד היקר, מהדברים שאתה כותב נשמע שאתה סובל מהיפוכונדריה- דאגה אובססיבית למצב הבריאותי הכוללת בדיקות גופניות מרובות, עיסוק מרכזי בגוף וחרדה תמידית מפני מחלות. אירועים אלו פוגמים באיכות החיים וגורמים לירידה במצב הרוח, התופעה שכיחה למדי וניתן לטפל בה:כדאי להזכיר לעצמך שהמחשבה "אולי איני חולה" אינה משקפת את המציאות, המחשבה היא לא מי שאתה, היא מחשבה ומחשבות ככל שהן נוראיות באות וחולפות, כדאי למצוא תחומי עיסוק נוספים שיסיחו את דעתך מהדאגות הפיזיות 

אפשרות נוספת היא טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי וטיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון 

בהצלחה ושנה טובה

אפי