מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

שלום לכם

29/09/14 9:40
4 תגובות

זוהי הפעם הראשונה שאני משתפת כאן, כי לא ממש הכרתי את האתר ...
אני בת 32 נשואה פלוס ילד . כל חיי הייתי חרדתית ברמה כזאת או אחרת, אבל תמיד יחסתי לזה בעיות רפואיות והאמנתי שאני חולה במחלה מסוכנת, לאחר הלידה סבלתי מדכאון וחרדות וטופלתי לראשונה בציפרלקס שהעמיד אותי על הרגלים ותיפקדתי כרגיל, אך הטעות שעשיתי היתה שלא הלכתי לטיפול קליני על מנת ולהבין את השורש. הפסקתי את הציפרלקס על דעת עצמי לפני 7 חודשים בערך ולאחרונה הכל מתחיל לחזור לי. כרגיל עשיתי המון בדיקות שכללו גם הדמיה למח והכל תקין. אצלי זה בעיקר מתבטא בדופק מהיר כל היום, תחושת חוסר איזון וסחרחורות כאילו אני במקום אחר כשזה כשלעצמו מגביר את החרדה. קשה לי לתפקד ממש ואין לי מצב רוח בגלל בתחושות האלה. הציעו לי לחזור לציפרלקס, אבל אני חוששת מהתופעות לוואי ושלא אצליח לעבוד כרגיל מצד שני חשבתי על משהו טיבעי כמו גאבה או רדיולה- האם מישהו ניסה וזה עזר לו?
אני מרגישה שהכל מתפרק סביבי היחסים עם בעלי, הילד הכל ונמאס לי מזה כי אני ממש לא מתפקדת . מישהו חווה את זה בעבר ויכול אולי לשתף או לתת איזה טיפ
תודה חברים


תגובות

Lihi3
29/09/14 11:44

היי לך היתי במצב דומה לשלך הפסקתי את הצפרלקס על דעת עצמי החוסר מצב רוח נורמלי לחלוטין היתי ככה חודשיים משהו כזה אחרי שהפסקתי עם הציפרלקס זה חלק מתופעות הלוואי שלו אל תכנסי לזה אל תחזרי לכדורים הם ממש עושים אותך כמו בובה חסרת רגש אפילו לבכות לא יכולתי ובכי מאוד חשוב להוציא החוצה זה משחרר החרדות זה ממש כלום זה הרגשה פיזית כאילו המוח מתעתע הרי אם יש בריאות תקינה למה שתהיי כזאתי הרגשה בעצם זה נגרם ממצב נפשי מתעתע לנו במוח גורם לנו לפחד ויוצר תחושה פיזית לא באמת מתעלפים לא באמת נחנקים לא באמת משתגעים וברגע שתבוא לך חרדה ואת תתעלמי ממנה את תראי כמה קל לשחרר את זה באמת גם אני חשבתי מה זה קל איך משחררים את הפחד עד שניסיתי בעצמי והבנתי הכל תלוי בכח הרצון שלנו תרימי את עצמך בידיים מאמי את נשואה עם ילדים זה לא מובן מאליו אני רווקה בת 26 ללא עבודהלכן ניכנסתי לחרדות ולפחד אבל יצאתי מזה גם כי זה לא תורם כלום רק עוצר את החיים ממש ככה אל תפחדי זה לא עושה כלום לא קורה כלום זה הרגשה שברגע שלא פוחדים ממנה היא בכלל לא באה ועוברת!!

Lihi3
29/09/14 11:48

לא לקחת שום כדור כימי באמת התופעות לוואי מהציפרלקס זה כמו ספינה בים וכמו הרגשת חולי זה עובר ממש עם הזמן הכדור הכי נחמד וטוב שלקחתי ועזר לי רק למצב רוח ולא פגע בכלום זה כדור טבעי רמוטיב טבעי לחלוטין לא פוגע בכלום עושה אותך יותר שמחה ויעזור לך אולי להתגבר עם התקופה של הגמילה מהציפרלקס :)

אנונימי-64
29/09/14 17:32

שלום אסרטיבית

שנה טובה
ביקשת טיפ: דופק מהיר יכול להיות מאנמיה או חסר של בי 12 וכנל סחרחורות  (וטיניטוס). גם מי שאין אצלו חוסרים יכול להיות עם דופק גבוה ואם זה מעל 100 בערך אז לפעמים פשוט לוקחים תרופה להגבלת הדופק וככה הוא לא עולה מעבר לרמה מסויימת. בכל אופן את אומרת ואת כנראה צודקת שאת חרדתית ושזה משבש לך את התפקוד. מה שאת זקוקה לו הוא טיפול שיעזור להתמודד (בקלות ובמהירות) עם החרדות שלך ובכלל. יש כזה טיפול והוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ש (לדעתי ומניסיוני) בשילוב עם עוד כמה שיטות מניב תוצאות מדהימות. זה שנמאס לך זה ברור ואת צודקת עם התחושות שלך אבל זה בגלל החרדות והתחושות הגופניות שבשני המקרים אפשר לטפל בהן ולהקל משמעותית ואז תחזרי (או אם לא היית אז הגיע הזמן) להיות אדם שמח ומאושר!! 

 

אסרטיבית יקרה. החיים עדיין לפנייך, מדוע שלא תתחילי עכשיו טיפול?נראה כאילו משהו נמצא שם מבפנים אצלך ומכרסם אותך - הגוף שלך מדבר אבל הנפש שותקת. אינך יכולה (לפחות לא עשית זאת כאן) לתת מילים תחושות הקשות. מה מפחיד אותך?, לידת ילד היא אירוע משמח אבל באותה המידה גם מפחיד ומשנה חיים, הרבה נשים חוות דיכאון וחרדה לאחר הלידה. הידיעה שיצור זעיר תלוי בך ואינך חפשייה כקודם עלולה להיתפס כמחניקה ולעורר חרדה עזה. האם את מספרת לבעלך מה מציק לך?, חברות?, הורים?. מה דעתך לנסות להתחיל ולבטא את המילים מאחורי הסימפטומים כאן ואנחנו ננסה להבין ביחד את הדופק המהיר הזה?