מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחזרה לטיפול והופעת דכדוך

חזרה לטיפול והופעת דכדוך

05/10/14 0:43
2 תגובות

שלום לחברי הפורום ,

ראשית אני רוצה לומר שהקהילה הזו נפלאה - היא הייתה בשבילי ברגעים קשים, וכל תגובה, התעניינות והתזדהות עזרו לי מאוד ועל כן אני חייב לכם תודה!

שנית ולעצם העניין, אנסה להזכיר בקצרה (ככל שאוכל) את המקרה שלי - נטלתי למעלה מעשור את התרופה פאקסט 20 מ״ג מידי יום, ולאחר למעלה מעשור התחלתי להוריד מאוד בהדרגה (בהתחלה עם ליווי מקצועי) את הטיפול.
במהלך החודש-חודשיים הראשונים היה ממש טוב בגדול - ירדתי במשקל (במשך הטיפול התרופתי עליתי במשך למעלה מעשור כ-50 ק״ג בסה״כ), והרגשתי טוב בסה״כ.
יחד עם זאת, התחילו לי מעין הרגשות לא הכי נעימות - למשל כשהייתי אוכל טיפה יותר מידי הייתי מרגיש מעין גלים של התקפי חרדה.
שוב, לאחר כחודשיים בהם הפסקתי את הטיפול התרופתי, ולאחר שירדתי במשקל והרגשתי סה״כ בסדר, היה לי וירוס המלווה בחום. לאחריו - כבר חזרו החרדות והתקפי החרדה, שלא עזבו אותי. אלו היו ימים של תחילת המבצע הקרקעי בצוק איתן, והגעתי למצב שהייתי בבית, לא יכולתי לאכול כלום (אולי מעט ביסקוויטים פה ושם, ושתייה...אבל בגדול ממש כלום), לא לעבוד, לא לצפות בטלוויזיה וממש במצב שהיה לי בו מאוד קשה.

לאחר פגישה עם הרופא - חזרתי לטיפול תרופתי בהדרגה עם סרוקסאט (התרופה המקורית של פאקסט) במינון 20 מ״ג מידי יום - כדור אחד.

לאט לאט חזרתי לעצמי, התיאבון כבר חזר (אני מאוד מאוד מאוד שומר על המשקל ושם לב לכל דבר שאני מכניס לפה), חזרתי לעבודה (אני עובד כעצמאי), והיה נדמה ששוב החיים חוזרים למסלול.

אני ממשיך בטיפול התרופתי בשילוב עם טיפול של שיחות עם הרופא שלי באופן קבוע.

ושוב - בכל התקופה הדיי מאוד קשה הזו, הייתם אתם חברי הפורום מקום נעים להיתמך, לשאול שאלות ולקבל תקווה לצאת מהמצב שאני נמצא בו.

כעת, לאחר כחודשיים עם טיפול תרופתי מלא, ולאחר חזרה לעבודה, אני מרגיש כעת במהלך היום מעין דכדוך-דכאון קל.
זה תוקף אותי בגלים כלשהם, ז״א לא לאורך שעות או חלקים שלמים מהיום (תודה לאל, וברוך השם שלא ייקרה בלי עין הרע), אבל זה מופיע פתאום - מעין דכדוך כזה שאין לי חשק לעשות כלום, מעין רצון להיכנס למיטה, אפילו אני מרגיש טיפה את דופק הלב קצת עולה; מעין הרגשת דיכאון.

ברוך השם, כפי שאמרתי, זה לא תוקף אותי כל היום, אלא מידי פעם במהלך הימים; מה שכן, ההרגשה הזו מאוד מדכאת ובכלל - לא הייתי במצב הזה בעבר כאשר נטלתי את הפקסט בעבר (ועברתי גם אז תקופות לא פשוטות).

מה דעתכם? האם מישהו חווה דבר דומה במהלך טיפול תרופתי? אני מתכוון לשתף את הרופא שלי בהרגשה הזו, אבל בנתיים אשמח לקבל את חוות דעתכם.

בתודה רבה ושתהיה לכולנו שנה טובה מלאת בריאות ואושר,
יהונתן


תגובות

אנונימי-64
05/10/14 14:53

היי יהונתן ושנה טובה לך

ישנו דבר שכאילו כולם יודעים אבל בפועל לא ממש עושים את זה משהו ומהנסיון שלי גם מפספסים את ההבחנה שלו וזה העובדה שגברים החל מגילאי ה40 50 60 מתחילים להיות בחסר של הורמון הטסטוסטרון שמאד מאד מאד משפיע על מצב הרוח וחסר שלו מוביל למין דיכאון קטן ושקט כזה של חוסר חשק ומשמעות וכדומה.

אני יודע על עצמי את מה שאתה מדבר עליו וזה אפילו שאני מטפל בתחום וכאילו לא אמורות להיות לי "נפילות" שכאלו במצב הרוח והנה פלא פלאים אני בחוסרים של ההורמון (טרם טיפלתי בזה אז אין לי תובנות לגבי הטיפול ברם אולי זה הסבר פשוט למה שאתה חווה בלי קשר לדברים אחרים) 

בכל אופן לדעתי שווה לבדוק (יחד עם ויטמין די וויטמין בי 12) 

שנה טובה וגמר חתימה טובה

עידן

הי יהונתן. קודם כל תודה על הפרגון. אני מאוד שמחה לשמוע שהקהילה עזרה וחיזקה. חשוב לשמוע את זה. לגבי הדכדוך - אם זה קטן ועובר מהר, יכול להיות שזה סוג של חרדה קטנה, נסה לשים לב מתי זה קורה לך, האם יש טריגר מסויים שמגיע לפני?