אל תרגישי מטומטמת, להפך שתפי אחרים באופן יותר ברור וכן בקשייך ואל תתביישי בהם. מחשבות באות בטבעיות, וצריך להחליף אותן במחשבות טובות. חשבי על המעלות של אימא שלך, שלך ושל הסובבים אותך. חשבי על המצב הטוב שלכם, על מה שטוב בחייכם. מותר לך לבכות, אבל נסי גם לחייך ולצחוק באופן טבעי.

להלי יקרה. אינך מטומטמת לחלוטין ולאור הדרך שבה את מתבטאת וכותבת אין לי ספק שאת גם נערה אינטליגנטית מאוד. לילדים רגישים לעיתים קצת קשה יותר מיילדים אחרים מאחר והם ערים לדברים כאבים בחיים , נכונים יותר לזהות ולקלוט אותם ומאידך אין להם עדיין את הכלים לעבד את הדברים. נראה שאת כרגע נמצאת במצב של חרדה וכשנמצאים בחרדה הכל נראה שחור ומפחיד - כמו כתם דיו שמכסה את הכל. כשהחרדה תפחת תוכלי לגלות גם את השמחה ואת כוחות החיים שבך. אני מציעה לך לבקש מאמך לגשת לטיפול פסיכולוגי שייתן לך כלים להתמודד עם החרדה. נשמע שאימך מאוד רגישה לך ורוצה לעזור לך אולם גם להורים לא תמיד יש את היכולת שיש לאיש מקצוע. את יכולה גם לשתף את יועצת בית הספר והיא תוכל להפנות אותך לטיפול המתאים. מה דעתך?

היי אורית..

אני מעדיפה לא לשתף את היועצת,כי אני לא כלכך אוהבת לשתף אנשים מלבד אמא שלי..

והייתי רוצה לקפל את טיפול/ייעוץ ממשהי כמו פסיכולוגית אבל אמא שלי לא לוקחת ברצינות את העניין -אני ידבר איתה שוב... 

ואני רוצה להבעיר שאני חיצונית בסדר גמור כשמדברים איתי אבל יש לי פתאום התקף מחשבות שגורמות לי להיות בדאון כזה פשוט ילדה חולמנית כזאת שחושבת יותר מידי(הרבה אמרו לי את זה) ומחשבות רק שליליות ! 

אמא שלי חושבת שזה תופעות לוואי של הריטלין שאני לוקחת כל יום, זה יכול להיות תופעות לוואי?כי אני משוכנעת שלא ,.

להלי יקרה. יכול להיות, שהריטלין מחמיר את הסימפטומים אבל כמו שאת כותבת הדברים היו שם תמיד. דברי עם אימך שוב. אולי תראי לה מה כתבת כאן ואת התשובה שקיבלת?

היי אורית. אצלי הכל כרגיל,תודה ששאלת..

כמו שאז סיפרתי -מדאיג אותי כלכך הרבה דברים לא משמעותיים ואני פשוט משתדלת להמשיך בשיגרה אבל אני לא מצליחה! המוח שלי כל היום עסוק במחשבות..

אני כרגע נמצאת במצב שאם שניה מישהו יבוא מולי (לא משנה מי)ויתחיל לדבר אליי אני פשוט יתפרק מבכי על הכל ,הבעיה שלי שאני לוקחת את החיים בצורה קשה מידי..

רציתי לספר לך שאני לפני כמה ימים התחלתי לקורא את הספר -״דיכאון דרכים לטיפול עצמי״ של פול גילברט , את מכירה את הספר? מה את חושבת עליו? 

היי אורית. אצלי הכל כרגיל,תודה ששאלת..

כמו שאז סיפרתי -מדאיג אותי כלכך הרבה דברים לא משמעותיים ואני פשוט משתדלת להמשיך בשיגרה אבל אני לא מצליחה! המוח שלי כל היום עסוק במחשבות..

אני כרגע נמצאת במצב שאם שניה מישהו יבוא מולי (לא משנה מי)ויתחיל לדבר אליי אני פשוט יתפרק מבכי על הכל ,הבעיה שלי שאני לוקחת את החיים בצורה קשה מידי..

רציתי לספר לך שאני לפני כמה ימים התחלתי לקורא את הספר -״דיכאון דרכים לטיפול עצמי״ של פול גילברט , את מכירה את הספר? מה את חושבת עליו?