איתי היקר

כולנו לפעמים רוצים לאתגר את עצמנו ולבחון אם מה שהציק לנו עדיין שם או שהתגברנו כבר על הקשיים, נסה להתייחס אל עצמך באופן בלתי שיפוטי, להניח למה שקרה ולא להכאיב לעצמך מעבר לכאב שאתו אתו מתמודד ביומיום...

הכי קל זה לכעוס על עצמך אחרי... אל תכעס. ניסית, לא הלך, וזהו נגמר. גם לי קרה מלא פעמים וזה כואב. פיזית ונפשית. אני משתדל להחזיק אצל אישתי את כל הידע על הדברים שאני יכול או לא יכול. ואם היא אומרת לא אני לא מתווכח. זה מאד לא יפה לעשות את זה אבל התנצלתי והיא משתדלת להבין. אל תכעס! פעם הבא יהיה יותר טוב.

מותר לאדם גם לכעוס על עצמו. אל לנו להתעלם מרגשותינו. מותר לכעוס על עצמי. ואני רוצה לגלות לכם סוד שאם תכעסו על עצמכם ותבטאו את זה הכעס ייגמר אבל אם תנסו לטייח להגיד שלא צריך לכעוס ולנסות להשתיק את הכעס העצמי - הכעס העצמי לא יעלם אלא יתגבר. הדרך הכי בריאה הי אלבטא דברים ועל כך מגיע כל הכבוד לאיתי.
מצדיע לך איתי שאתה מוציא החוצה ולא שומר בלב ומנסה לטייח.
זאת הדרך להצלחה

מתן

נ.ב.

ואם בא לכם יכולים להשתכל באתר שלי על הכעס www.anger.co.il

מסכים. לא לטייח ללמוד ולהמשיך. אבל לא לעקוף את הקושי. אם יש חוויה של כאב או של כעס מותר לנו לחוות אותה וכלל שננסה להתעלם ממנה או לקעוף אותה היא תבוא עלינו בהפוכה. מנסיוני ומנסיוני עם אנשים שבהם טיפלתי (לא שולח לינק לאתר שלי יכולים לחפש בעצמכם אם בא לכם)
כל טוב

מתן לוי

מומחה לטיפול בחרדות

(לבקשתך לא מצרף קישור לאתר שלי)

אתה צודק. אבל במקום לחפש פתרון לכעס אפשר לנצל אותו כמכשיר המאפשר מציאת פתרון. הכעס כשלעצמו הוא רגש מאד חזק ואפשר להשתמש בו למציאת פתרון.

תודה על התשובות והחיזוקים! 

אני בהחלט, בהחלט יודע לנצל את הכעס רוב הזמן למקומות הנכונים , מה שבטוח שאני לא העשה את הטעות עוד פעם ולא חשוב כמה חשוב הסידור יהיה !!

הסטייה הזאת בהפרדה שחוזרת על עצמה לפעמים לא תחזור יותר זאת אני מבטיח לעצמי , ואני בדרך כלל מקיים הבטחותי לעצמי למרות שיש סטיות לפה ולשם אני בסוף מצליח , כי בראשי ההבטחה והזיכרון נמצאים !! 

איתי יקר. לא קראתי את כל השתלשלות הדברים שנכתבו אבל אני מצטרפת לאלו שמחזקים את ידייך. נראה שאתה בהחלט יודע להפיק לקחים וליישם רק כואב לקרוא עד כמה אתה יורד על עצמך...אולי בכל זאת את ההתנהגות הזו אפשר לרכך?

תודה אורית, לצערי ריכוך נועד לאנשים בריאים שיכולים להרשות לעצמם לפעמים לעבור את הגבול, זה לא נועד לאנשים במצבי , מצבנו ... אנחנו חייבים ללמד את עצמנו משמעותה של משמעת בריאותית ונפשית... אנחנו צריכים להכיר במגבלות שלנו ולהכי הכי לדעת להפריד את הבעיות אחת מהשנייה ומהחיים ססביבנו... החיים לא יחכו ולא ירחמו עלינו אם לא נעשה אנחנו את ההפרדות האלה... החוויה הזאת שכתבתי למעלה היא בהחלט החוויה האחרונה שאני עושה... לא עוד שכחה או סתם מחשבה שאני בסדר .. הרופאים לא יכולים לעזור לנו אם אנחנו לא נלמד עמנו משמעת בריאותית ... שהחשוב זה ההפרדה בין הדברים שאנחנו עוברים לסביבתנו הקרובה והרחוקה... אותי לא יראו הולך בסמרטוטים ומסכן למרות המקל ההליכה .. אני כל שישי מעצב את הבית מחדש מנקה מסדר מפזר מלא מלא נרות ולקראת ערב עושה קידוש לרוב לבד אוכל ארוחת ערב לבד כשאני לבוש בבגדים יפים עניבה ומוזיקה נהדרת שאני בוחר לי... שום פוסט טראומה וכאב לא יפריע לי בימים שלי וככה זה כבר חודשים רבים .. מידי פעם ( לא הרבה ) אני יוצא לקבוצות דיון של הקבלה בטיילת ומדבר ומביע דעתי בניצול מוחלט של הפוסט טראומה .. צריך לסתום לי את הפה חחח אני שותה כמה כוסיות של ויסקי יקר שאני מפנק עצמי פעם בחודש .. אני לא מוכן לוותר לעצמי,  אני רוצה ואוהב את הזמן הפרטי הזה שאני מקדיש לעצמי , מקבל כוחות לפעמים פחות לפעמים יותר להמשך הלחימה !!