שלום bluessuster, אני גם מרגיש כמוך אני כבר חודשיים לא יושן שינה מתוקה וקשה לי להיות מרוכז,הרבה פעמים אני מוצא את עצמי חולם,פשוט לא מצליח לקבל החלטות פשוטות, מנסה להתמודד 17 שנה עם חרדה חברתית!!

אני מכירה את התקופות האלה. גם לי יש לפעמים סטים של ימים מאד לא נעימים כאלה, בא בעיקר בתקופות של לחץ. הבעיה של אנשים כמונו שכשאנחנו מרגישים טוב אנחנו מעמיסים על עצמנו יותר מידי. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להתמודד עם הכל, אבל אנחנו לא. יש לנו דחף לא מוסבר להספיק הכל ולחטוף הכל מהכל ואז הגוף שלנו נחלש, מתחילים כאבי ראש, כאבי ראש משפיעים על השינה, השינה משפיעה על הארוחות, חוסר אוכל גורם לגוף שלנו להיות בסטרס וזה פשוט עגל קסמים שממש קשה לצאת ממנו. אני עכשיו בתקופה כזאת של סטרס גם כן. יש כמה אופציות. להוריד לחץ, לבטל דברים, לא יקרה שום דבר. לא לוותר על ארוחות בשום אופן, לאכול גם אם לא רוצים, הגוף נחלש ומתקשה לקבל את מה שהוא זקוק לו בשביל להרגע. לשתות הרבה מים. לנוח. למצוא סרטונים ביוטיוב של יוגה ומדיטציה ולתרגל נשימות, בהתחלה לעשות את זה בכח, אבל אז תראי איך הקול המרגיע של המנחה בדרך כלל עושה את העבודה ואפשר ממש להרגע. ואחרי כל היום הזה להרגע ולחשוב לעצמך: אכלתי כמו שצריך, נחתי כמו שצריך, נשמתי כמו שצריך עכשיו אפשר לפנות לעצמי את כל מחר ולעצום עיניים ולנוח. תבקשי ממישהו קרוב אליך שיעזור לך לנשום אולי ירגיע אותך עם מגע או ליטופים זה יותר קל. זה לא מגיע מיד, לוקח לזה לפעמים שעה שלמה עד שמצליחים להרגע.

מבינה אותך לגמרי. כשנמצאים במצב "קצה" רק רוצים להרגיש טוב יותר ואין שום אנרגיה לטיפול. זה נורמאלי. האם את יודעת מה הצית את זה?

התחלתי ללמוד.. וקיוויתי להתמודד עם זה קצת יותר טוב.

מחר יש לי פגישה ואבקש עזרה מהצוות של המוסד האקדמי שאני לומדת בו לתמיכה בטיפול..

תודה על התגובות זה באמת מעודד

בלו סיסטר - תחזיקי חזק במה שכן עושה לך טוב. עצם זה שהתחלת ללמוד אומר שעברת המון התמודדות - בחירת עיתוי ומוסד לימודים, עמידה בתנאי קבלה, רצון ללמוד ולרכוש השכלה גבוה ולהשפיע על החיים שלך. אלה דברים גדולים שנוטים לשכוח אותם. אני יודע ומבין את התחושה שהכל קורס, שנמצאים בסחרור אין סופי ולא יכולים לבלום והכל מתרסק, אבל זה בעיקר בתחושות - בטח אצל אנשים מצליחים. חייבים ללמוד לשים את הפרפקציוניזם בצד, הוא רק מקשה ומעיב על החוויה הרגשית ועל ההצלחה המקצועית. שימי לך יעדים נורמלים צמודים ללו"ז, בתוספת שעות מנוחה ושינה רבות ליציאה מהמשבר. אני בטוח שתצליחי. שימי עוגנים פשוטים וגדולים שיאפשרו לך לחוות הצלחה, ומשם בטוח תחזרי למוטב.

התחלה של לימודים מלחיצה הרבה פעמים סטודנטים רבים. "דורכת" על קשיים מהעבר ובעיקר מאוד מציפה. חשוב לדעת שבדרך כלל חווית הלחץ יורדת לאחר כמה שבועות כאשר מבינים מי נגד מי ואיך אפשר להתמודד. זה רעיון מצוין לגשת לשרותי הייעוץ לסטודנט ולנסות לקבל משם תמיכה ועזרה. בנוסף, ניתן להתחיל בחצי תכנית עד שמרגישים יותר יכולת ובטחון.

התחלתי בהילוך חמישי ובאמת העמסתי על עצמי.. אבל יש לי הרבה עידוד והרבה חיזוקים שמוכיחים לי שאני יכולה.

סיפרתי לכמה חברות מהלימודים והן תמכו בי מאד. שוב נתקלתי בתגובה מופתעת של "את? דיכאון? כל כך לא רואים עלייך".. אבל אני מניחה שיש בזה גם צדדים טובים. (למרות שידיד שלי התאבד לפני שנתיים ואף אחד לא ידע כלום כי הוא  תפקד ב100%.. עבד ונרשם ללימודים ולא דיבר עם אף אחד על דיכאון או קושי.. אבל זה שונה כי אני מרגישה שיש לי המון תמיכה)

תודה לכולם על התגובות.. החיזוקים הקטנים האלה עושים הבדל גדול.

כל הכבוד על הפנייה לעזרה, זו יציאה מעצמך וזה ראוי להערכה וזה לא מובן מאליו! זו בחירה אמיצה, לערער את הבסיס של הדיכאון ולא לוותר לתחושת הבלתי אפשריות.