מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

שלום

אנונימי
אנונימי
02/01/15 17:51
4 תגובות

שלום,  אני רוצה לשתף אותך בסיפור אישי בתקווה לקבל יעוץ ותמיכה.



לפני כחודש, חברה שלי טסה לדרום אמריקה לארבעה חודשים לטיול אחרי צבא. אציין שהיא בת 22 ואני בן 27 ותכננו לעבור לגור ביחד ברגע שהיא תחזור מהטיול. (חזרנו להיות זוג כמה חודשים לפני הטיול אחרי שנה בנפרד , אבל כל השנה הזו שמרנו על קשר)



עד היום של הטיול היחסים בינינו היו מעולים ולא חששתי מכמה חודשים בנפרד.



אחרי כשבוע -שבועיים מיום הטיסה  , במהלך התכתבות בטלפון, התחלתי להרגיש שמשהו מציק לה והיא עונה בחוסר רצון והתלהבות. כששאלתי אם קרה משהו היא אמרה שלא. המשכתי ללחוץ עליה שתשתף ולבסוף החליטה לשתף.



היא פרקה מעליה הרבה דברים. דברים שלא ציפיתי לשמוע. אחד הדברים, וכנראה הכי פוגע, הוא שהיא לא מרגישה שהיא אוהבת אותי כמו שאני אוהב אותה. הדבר השני הוא שהיא לא הייתה עם מספיק גברים בשביל לדעת מה טוב לה, מרגישה שאנחנו מתקדמים בקצב מהיר מדיי ושהיא לא מוכנה לכך.



כמובן שהדבר שהכי פגע בי הוא חוסר הבטחון באהבה כלפיי.



למרות שהציעה  לשמור על קשר, מתוך כעס ראשוני אמרתי לה שאני לא מוכן  לדבר איתה יותר ואכן לא דיברתי איתה יומיים עד שנרגעתי ושלחתי לה הודעה. והמשכנו לדבר כאילו כלום לא קרה.



אחרי כמה ימים קבענו לדבר בסקייפ ובזמן השיחה הרגשות הציפו אותי ופרצתי בבכי.



כנראה מתוך רחמים וכמובן שלא בלב שלב היא החליטה לחזור.



מאז השיחות שלנו לא עקביות: יש שיחות טובות ושיחות פחות טובות.



כל המצב הזה ערער אצלי משהו ומאז אותו מקרה אני חווה התקפי חרדה ודכאון מספר פעמים ביום, מתקשה להרדם ומתעורר בבהלה באמצע הלילה, פחות מתקשר עם הסביבה, המשפחה והחברים ובאופן כללי מרגיש תשישות וחוסר חשק לכלום.



הלכתי לרופא משפחה וקיבלתי כדורים נגד חרדה בשם קלמנרבין אבל אני לא מרגיש שהם באמת עוזרים.



אשמח לקבל עצה ותמיכה להמשך. איך עלי להמשיך? איזו דרך יש להתמודד עם המצב? מיותר לציין שאני אוהב את הבחורה ומתקשה לקבל מצב בו אני מאבד אותה.



תגובות

בחור-ביישן
02/01/15 18:27

בתור אחד שהיה בסיטואציה הזו אני רוצה להגיב בצורה שלא תפגע ואני כבר מתנצל מראש אם היא פוגעת, אבל אני מניח שהיא האהבה הראשונה שלך, אני חושב שככל תשלים עם העובדה שזה נגמר מהר יותר - ככה יהיה לך יותר קל וזה קשה בטירוף, לי לקח שנתיים וחצי להתגבר על האקסית המיתולוגית שלי, אני מציע לך לצאת הרבה עם חברים, להכיר בחורות אחרות ולעשות הכל כדי להעלות את הביטחון העצמי ופשוט להמשיך הלאה.

סקוט יקר. אני מאוד מבינה לליבך. מאוד קשה לאהוב מישהו, להרגיש שהוא היה כבר שלך ולאבד אותו. זה סוג של פרידה ופרידה כמו שנאמר היא "מוות בזעיר אנפין". קשת הרגשות שעולים בדרך כלל במצבים כאלו הם: כאב, אכזבה, יאוש ולעיתים סוג של דיכאון וחרדה. בבודהיזם מלמדים שאין לנו בעלות על שום דבר כולל לא על מושאי האהבה שלנו. נראה שאתה חווה סוג של הלם וכפי שאמרת מתקשה מאוד לקבל את העובדה, שהבחורה נמצאת במקום רגשי אחר. אגב, נסיעה לדרום אמריקה לרבע שנה כמו שעשתה חברתך מאו משנה את הפרספקטיבות וחושפת את המטייל לכל כך הרבה דברים חדשים ומסעירים שקשה מאוד לחזור למצב הקודם. להרבה מטיילים נדרש זמן מה בכדי להתאפס ולשוב לשגרה שנתפסת בהתחלה כמשעממת ואפורה לעומת חוויות הטיול. הכאב שלך מובן, ציפית שהיא תחזור לאותו מקום בו הייתה לפני הטיול ומה שקרה באופן טבעי אצלה התקבל כהלם על ידך. ראשית, אני מציעה לך לא לשתף אותה ברגשותייך ולאפשר לה לחוות את החופש שהיא רוצה. באשר לך : עומק הכאב והייאוש נובעים הרבה פעמים מחוויות נטישה קודמות שהאדם עבר בחיים, אינני יודעת מה עבר עלייך בתחום הזה ולכן, קשה לנבא כמה זמן יקח לך להתאושש. אני מאוד מציעה לך לפנות לטיפול שיסייע לך לעבור את התקופה הקשה הזו. בנוסף , אני מסכימה עם מה שכתב לך הביישן, כשתרגיש קצת יותר כוחות חשוב שתחזור לחיים ולמרות הקשי והכאב תמלא את חייך בתוכן ובדברים משמעותיים. במידה והטיפול לא יסייע לך לחזור לחיים תוך השבויות הקרובים ועדיין תחווה חרדות וכאב משתק יהיה מקום לשקול טיפול תרופתי. האם אי פעם עברת חוויה כזו?

skoote
03/01/15 11:09

היי  אורית, תודה על התגובה. לא חושב שעברתי משהו כמו זה עד עכשיו. כמובן שהיו לי בנות זוג אבל לאף אחת מהן אני לא יכול לקרוא חברה רצינית. 

כמובן שלא שיתפתי אותה במה שעובר עלי, אלא רק אמרתי שהמצב לא פשוט לי.

עד כה אנחנו ממשיכים לדבר ואני עדיין מרגיש שיש לה רגשות כלפיי. גם אם קשה לה להודות בזה. יש לי הרגשה שהיא פשוט מבולבלת וזו הדרך שלה להתמודד עם המרחק והטיול.

רוני-23
03/01/15 13:07

שלום סקוט מה שאתה עובר מאוד טיבעי וחלק מהחיים במיוחד בגילאים שלך עדרבא שלה 22.אתה חייב לדבר איתה ולשחרר אותה שתצא עם אנשים אחרים.חייב לצאת מתוך הנחה שזה לא זה.גם אם היא תשאר איתך היא תמיד תרגיש שהפסידה משהוא כמובן שהכל בתת מודע שלה וזה עלול להוביל אותה לבגידותת בזמן שהיא איתך.מנסיוני האישי תהיה גבר תישתלט על הרגש ותעבוד עם הראש.אותי עזבה בחורה לפני חתונה שיצאנו 5 שנים רק בגלל שאבא שלה לא אהב אותי כי אני לא פראנק או משלא יהיה.תעזוב עכשיו כי אחר כך יהיה לך הרבה יותר כואב.אגב טיפ רק בחורה אחרת תשכיח אותה ממך.ועוד טיפ בתקווה שתצא עם אחרות תזהר לדבר עליה או להזכיר אותה בדיייטים שלך טעות מאוד נפוצה לכולנו.בהצלחחה אחי יש הרבה דגים בים בטוח תמצא מישהיא יותר טובה שאתה לא ברירת מחדל בשבילה.נ.ב ברמה הפסיכולוגית כל עוד היא יודעת שאתה שרופ עליה בצורה כזאת היא לא תימשך אליך אלא להפך.ברגע שתעזוב יתכן מאוד שעם הזמן היא תחזור ותבקש סליחה בידיעה ברורה שאתה הוא האחד לכן תשמע לי שחחחר אותה מהר בהצלחחחהההההההה  בשורות טובותתת  .אגב לי יש סיפור חיים שאני יכול לכתוב ספר ורוצה לעלות אותו פה רק שאני לא יודע מאיפה להתחיל הסיפור שלך הוא טיבעי ונורמאלי אז שתחרררר ומהר :)