מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

אובדת עצות!

03/02/15 18:39
9 תגובות

אני נמצאת כרגע בבעיה
ידיד קרוב שלי נמצא מדיכאון עוד לפני שהכרתי אותו ככל הנראה.. אני מכירה אותו כבר שנה במשך השנה הזאת ראיתי איך מצבי הרוח שלו משתנים, הוא נכנס לדיכאונות המון פעמים ולא פעם חשדתי שהוא גם פוגע בעצמו.
לפני כמה חודשים תוך כדי שיחה שלנו על כל מיני זוועות (הייתי באותו זמן במסע בפולין) הוא אמר לי שהוא ישלח לי עכשיו תמונה שאני אבין מה זה זוועות באמת. ואז הוא שלח לי שלוש תמונות של היד שלו מלאה בחתכים (שטחיים, הוא מספיק חכם כדי לעשות אותם שטחיים על מנת שלא יישארו צלקות)... אחרי המקרה הזה וכשחזרתי לארץ ניסיתי לעזור לו. ידעתי שהוא לא מוכן לכדורים ולפסיכולוגים ופסיכאטרים אז ניסיתי לעשות מה שכל חברה טובה הייתה עושה, להיות שם בשבילו. אבל הוא דחק אותי לפינה. עם הזמן הרגשתי שהמצב שלו עלול להידרדר וככל הנראה לא הייתי היחידה שחשבה ככה.. בסופו של דבר לפני חודש בערך הוא אמר לי שהוא מתחיל ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר, אני לא זוכרת ובקרוב יתחיל לקחת כדורים.
היום דיברנו שוב והוא סיפר לי כמה הוא שונא את נוגדי הדיכאון שלו. הוא מרגיש שזאת אשליה וזה עושה לו רק רע יותר. הוא מעוניין להפסיק ואני מפחדת שזה יזיק לו יותר ועלול להביא את עצמו למצב שהוא יאלץ להתאשפז (דבר שהוא ממש לא רוצה. מתנגד אליו בתוקף. ויעשה הכל כדי שלא ייקחו אותו).
אני באמת כבר אובדת עצות. אני רוצה לעזור לו והוא לא מוכן לקחת את היד שלי. הוא רומז שהוא כן רוצה שאני אעזור לו אבל כשאני מנסה הוא דוחף אותי ממנו. הוא מנסה לטפל בעצמו אבל שונא את הטיפול ואני בעיקר מפחדת עכשיו לאבד אותו. אני באמת לא יודעת מה יקרה אם אני אאבד אותו


תגובות

כמה קשה לפעמים לרצות עבור האחר אולי יותר מכפי שהוא רוצה עבור עצמו. טוב שהוא התחיל ללכת לאנשי מקצוע האמונים על עזרה, גם אם הדרך מתסכלת וקשה. אני חושב שזה יכול לאפשר לך 'להתרכז' בלהיות הידידה הטובה שלו שאת- וגם לאמר לו את שאת מרגישה, על דחיית היד המושטת. ניסית את זה? מיכה- פסיכולוג קליני.

הכותבת
04/02/15 16:32

אני מנסה לדבר איתו על זה והוא יודע איך אני מרגישה... מקווה שזה יסתדר 

אנונימי-64
04/02/15 19:30

שלום לכותבת. אני רוצה ברשותך להגיב רק למשפט האחרון שכתבת כי לטעמי זה המשפט החשוב. את כותבת שאת "באמת לא יודעת מה יקרה אם אני אאבד אותו"  ולזה אני רוצה להתייחס. ממרומי 50 שנותי האחרונות אני כבר יודע שאני יכול לעזור לאחרים רק אם הם רוצים עזרה. אני כמוך יכול להושיט יד אבל לא יכול להכריח את זה שמולי להציל את עצמו. זה כואב וזה מתסכל וזה לא פייר ולא צודק אבל זו האמת. את יכולה להשתדל לעזור אבל לא יכולה להכריח אותו לקבל את העזרה. מה שכואב זו העובדה שאת רואה את המציאות ויודעת שהוא במקום לא נכון ושזה סתם ככה בלי סיבה ובעצם האנרגיה הזו של העצבות והפגיעות וכל מה שמסביב עוברת אלייך ובסוף מי שסובל זו את. אני חושב באמת (ומניסיון של המון שנים) שכדאי לך עבור עצמך לפנות ליעוץ /טיפול קצר בעצמך כדי בעיקר ללמוד איך להתמודד עם מה שאת חווה כיום (ואולי זה אפילו יתן לך כלים לעזור לו) כי בסופו של יום מי שבאמת נשאר אתך לתמיד זו את 

מדוכא
05/02/15 15:51

הוא מאוהב בך עדיף שתעזבי אותו ותני לא להתגבר

הכותבת
05/02/15 17:03

מה פתאום מאוהב בי ? לא נראה לי ..

מדוכא
05/02/15 20:56

בנות זה מקור הסבל לבנים 

הכותבת
05/02/15 21:02

לאו דווקא... ברור שבנות גורמות לסבל בדיוק כמו שבנים גורמים לסבל. אבל זה לא נראה לי כמו המקרה

מדוכא
05/02/15 21:05

הוא לא יכול להיות בדיכאון מכלום 

הכותבת
05/02/15 21:08

לא אמרתי שהוא בדיכאון מכלום. וכמו שציינתי בתחילת הפוסט, כנראה הוא היה ככה עוד לפני שהכרנו.