מנהלי קהילה
ממוטט
הי..
אני כמעט 18
אני לא רוצה להיות 18 אבל אין ברירה ואלו הם החיים
קצת עליי...
מגיל קטן הייתי מאוד מנודה חברתית, סבלתי מהצקות ומחרמות והייתי חוזר כל יום מוכה מהבית ספר הביתה
לא אהבו אותי זה עוד צורה נחמדה לומר את היחס שחוויתי מחבריי אז לגן ולבית הספר היסודי
מפה לשם עם השנים שקעתי בדיכאון רציני וניסיתי להתאבד כמה וכמה פעמים, עברתי כמה בתי ספר,
סבלתי במשך שנים משנאה עצמית נוראה שנמשכת ונמשכת ומחשבות אובדניות שלא מרפות ובעיקר בדידות
אני מאבד עניין מהר ואני מרגיש חסר אמון באנשים, חסר אמון בסביבה... לא מזמן (לפני שנה וקצת) הכרתי את מי שהייתה האהבה הכי גדולה שלי וגם הקשר הרציני היחיד הראשון שהיה לי
היא הייתה כל מה שהייתי בשבילו כי כל ה"חברים" שהיו ונשארו לי לא באמת ממש עסוקים בי ולא באמת אכפת להם ובגדול, הייתי נמנע מלפגוע בעצמי הרבה רק כי אהבתי אותה והיא הציבה אולטימטום שאם אפגע בעצמי היא תיפרד ממני כי היא לא רוצה שאעשה לעצמי רע והיא באה בערך מאותם המקומות שאני מגיע
היא הייתה התרפיה שלי כי טיפולים לא עזרו לי והיה לי פשוט כיף איתה.. כיף ברמה שאתם לא יכולים לתאר אפילו.. לפני כן הייתי אדם מאוד קר ושחור וממורמר ולא נעים להיות בקרבתו ואחרי שהיא נכנסה לתמונה... נהייתי אדם אחר לגמריי
היינו ביחד די הרבה זמן - חצי שנה (כולם מזלזלים בזה ואומרים "פחח, כולה חצי שנה! יאללה, תתגבר, תמשיך הלאה) אבל בשבילי החצי שנה האלו הם המון זמן כדי לאהוב בנאדם ולתת בה אמון ולהיקשר אליה
הרבה אנשים שמו רגל וסכסכו עד שבסוף היא פוצצה הכל ובגדה בי, בגדה באמון שלי
ובכל זאת עדיין אהבתי אותה, אז שמרנו על קשר סטוצים כזה, שגרם לי במקום להתגבר ולהמשיך הלאה, להיקשר אליה יותר
לה היה יותר קל להמשיך הלאה והיום כבר יש לה מישהו חדש, או מישהי, היא לא נמשכת רק לגברים
אני במקום זה לא מחזיק את עצמי אני כבר לא יכול
באמת שלא
איבדתי את מרבית ה"חברים" שלי לטובתה, כי היא לקחה אותם
ועזבו כסף וכל מה שהשקעתי בה, היא שברה לי את הלב ובגדה באמון שלי
זה דבר שרודף אותי כבר המון זמן ואני לא יכול להשתחרר
המצב הכלכלי רע, רע מאוד. הוא לא יכול להסתדר, כי לא מקבלים אותי לשום מקום עבודה, פשוט לא
הייתי במקום אחד לזמן מאוד קצר ולאחר מכן ברחתי משם, כמו בכל מקום שאני נמצא, כשקשה אני נעלם
אני לא יכול לעמוד בלחצים, כי אני לא יכול לעזור לעצמי
ההורים שלי לא במצב טוב בעיקר בגללי
כולם בעיקר אומרים שאני מתבכיין ושאם הייתי רוצה עזרה הייתי מבקש אבל ביקשתי אותה לא פעם ואף פעם גם לא קיבלתי
אין לי אמון באנשים
בבני אדם
עוד מעט יומהולדת ואני ממש לא רוצה לחגוג כי פשוט רע לי בנפש. רע לי כל כך שאני רוצה שמישהו ירצח אותי במכות אכזריות ויחסל אותי, או שאני אעשה את זה לעצמי
אני לא יכול להמשיך הלאה כי אני גרוע חברתית ובכלל מי תצא עם אחד כמוני
כולן כל הזמן אומרות לי כמה שאני נראה טוב על סמך תמונות אבל אני מכוער מאוד
ואין לי ממש כסף כדי להזמין מישהי לדייט, כי אין לי עבודה, ואני חייב למצוא אחת,
אין לי חברי אמת כדי להכיר דרכם מישהי חדשה, או בכלל, כדי שהם באמת יהיו שם להקשיב
ויותר מזה,
אין לי כוח יותר
להמשיך במרוץ החולני הזה
של
להיות מישהו שאני לא
להמשיך לשקר לכולם שהכל טוב
לברוח מהכל
לאבד את הכל
אני לגמרי לבד בהכל
בלילות האחרונים אני גם לא ישן כמו בן אדם מרוב סיוטים
אילו הייתה המתת חסד לחולי דיכאון הייתי ממהר לקפוץ על ההזדמנות והולך להרדמה אינסופית, אבל אין את זה
אני כבר לא רוצה עזרה
אני סך הכל רוצה להשלים עם הכל
רוצה להשלים
ולסיים את זה כבר
קיבינימט
מצטער שבזבזתי מזמנכם לקרוא
פשוט הייתי חייב מקום להוציא בו את כל זה
(לא שזה ממש יעזור לי אבל, לפחות הקלה זמנית)
אנונימי 64
נשמע שאתה מאד סובל. בזמני דיכאון מאד קשה לראות שלחיות זה כיף גדול אבל מחקרים מראים שאנשים שניסו להתאבד ולא הצליחו העדיפו אחרי זה באופן חד משמעי לחיות. הפורום כאן הוא מקום מעולה לפריקת לחצים וגם לקבלת עזרה כי כאן יש דווקא עם מי לדבר וכולם כאן שוים אותו הדבר, לכן אתה כלל לא מבזבז כאן זמן של אנשים כמו שכתבת אלא משתף בחוויות שלך ואולי אפילו עוזר לאחרים. יש המון שיטות שאתה יכול להעזר בהן כדי להרגיש יותר טוב ואני בטוח שתוכל להרגיש טוב יותר ולהיות אדם שמח ומאושר. יש כאן צוות מקצועי שאתה יכול לשאול שאלות שווה לנסות.
אורית זאבי יוגב
ממוטט יקר. אתה לא תאמין אבל החיים יכולים להפתיע אותך. הנה, לא האמנת שתהיה לך אהבה גדולה והייתה לך. לגמרי מובן למה אתה מרגיש הרוס ואבוד. האהבה הזו הראתה לך שיש בך צדדים אחרים (יכולת לאהוב, להתייחס, לתת ולקבל) וכרגע כשאהבה "הלכה" אתה מחבר את כל הטוב הזה לאותה הבחורה ומתקשה להאמין שתוכל לשוב ולהרגיש ככה עם מישהי אחרת. הרבה אנשים עוברים ילדות קשה. יחד עם זאת דחייה חברתית בבית הספר לא אומרת כלום על כישורי החיברות שלך כמבוגר. לעיתים דווקא אלו שנדחו הופכים למקובלים ולפופולאריים. אתה עדיין צעיר ומקדם מדי להחליט החלטות. דברים משתנים...יכולויות גדלות. האם כאשר טופלת נטלת גם טיפול תרופתי? באילו טיפולים היית?
Schizophrenia
@אורית זאבי יוגב הייתי ואני עדיין על כדורים אבל חוץ מלעשות אותי יותר שמן הם לא עושים כלום (אגב, בהשמנה עצמה נלחמתי בכך שהפכתי להיות אנורקס ובולמי)
תודה לשניכם (@עידן אנשל ואורית) - פשוט אי אפשר להגיב לכל אחד בנפרד אז אני כותב את זה ככה באותה הודעה
אורית זאבי יוגב
חשבתי על מה שכתבת. מה דעתך ללכת לטיפול קבוצתי?, למקום בו תוכל להתמודד עם אנשים ועם רגשות באווירה מוגנת ואף לרכוש כלים של מיומנויות חברתיות. הפער בין המודעות שלך ויכולת הכתיבה שלך לבין המצב החברתי מעורר הרבה שאלות...להרגשתי בשל הטראומה שעברת אינך מנצל ולו קמצוץ מכישורייך והיכולויות שלך. אתה חייב לאחוז ביד שתוציא אותך מהמקום החשוך הזה והאמן לי שזו לא חייבת להיות אותה הבחורה....
Schizophrenia
@אורית זאבי יוגב
מה השאלות שזה מעורר?
ולגבי טיפול קבוצתי וכל השאר - אין לי מושג אפילו איך מגיעים לזה
אורית זאבי יוגב
לגבי הטיפול הקבוצתי ישנם מכונים העוסקים בתראפיה קבוצתית. נסה לחפש דרך האינטרנט. ביחס לפערים: מצד אחד אתה מדבר על קשי ביחסים עם אנשים ובעיות אמון ומצד שני יכולת להתאהב , לנהל קשר ולהיות מאוהב. מצד אחד אתה מיואש ומצד שני מדבר על עבודה ואהבה. אני מאמינה, שאם הצלחת לחוות קשר ואושר יש בך היכולת לעשות זאת שוב ושוב. לאבד אהבה זה תמיד כואב וקשה ...ההרגשה הזאת של סוף העולם המשותפת לכל האוהבים שאיבדו את אהבתם ומאידך...מתאוששים. כואב לי לקרוא על השינאה העצמית הזאת שלך. אתה נשמע אדם אינטליגנטי עם הרבה יכולות, הכתיבה שלך מעידה על כך, ספר במה היית רוצה לעסוק?
Schizophrenia
@אורית: אם יש לינקים אשמח אם תשלחי
בגדול, במה שהייתי רוצה לעסוק, אצטרך לעזוב בקרוב, מכיוון שאני חייב למצוא עבודה. סיפור די ארוך שאני מעדיף לא לכתוב כאן.. אבל לגבי השנאה העצמית- נו טוב אני חי עם זה כבר 18 שנה אז זה לא כזה מפריע לי
ד"ר מיכה וייס
שלום 'חרדתי'- טיפול קבוצתי זו אפשרות, אבל גם טיפול פרטני: אני מבין שהיית בנסיונות טיפוליים בעבר, אבל כיום, אחרי הקשר שהיה, למרות איך שהוא הסתיים, אתה במקום נפשי שונה. העובדה שחווית אהבה כל-כך משמעותית מעידה על יכולת להקשר ולהתרם מקשר אנושי. זו מעלה גדולה שנותנת סיכוי למאמץ טיפולי שאני חושב שראוי לנסות. אני מבין שכלכלית מאד קשה, ולמיטב ידיעתי בקופת-חולים כללית ניתן לקבל טיפולים ללא עלות במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, במקומות כמו רמת-חן למשל.
אורית זאבי יוגב
חרדתי יקר. לא כל כך הבנתי את תשובתך בנוגע למה שהיית רוצה לעסוק....
Schizophrenia
@אורית - אשמח לכתוב לך בפרטי מאחר וכאן אני לא ממש יכול