שלום לכולם , כבר 1 וחצי בלילה (עוד לילה לבן) בחייו של אדם עם הפרעת חרדה/פאניקה שמלווה לפעמים גם בדיכאון. חלילה אני לא כותב ממצוקה כרגע (בלי לפתוח פה לשטן) אבל מרגיש צורך לכתוב ולשתף , זה עושה טוב להוציא החוצה אפילו אם זה בכתב. אני בן 31 , גר בבית הוריי , לא עובד , השתחררתי שנה שעברה בחודש נובמבר מאשפוז יום בבית חולים גהה , הייתי שם חצי שנה , אציין שהם מאוד עזרו לי ולא אשכח זאת לעולם , תודה לצוות הנהדר שהיה לי שם!! לעניינינו , כיום אני לא עובד גר בבית הוריי ומקבל קצבה חודשית מביטוח לאומי , מלבד תחביב שפיתחתי באישפוז שזה צילום נוף וטבע , ופה ושם נפגש עם עוד חבר או שניים למעשה אני לא עושה כלום. ונורא נורא משעמם לי , אני נמצא בסיטואציה שאני מרגיש שאני צריך עוד עזרה ואני לא באמת נמצא במקום שבו הייתי רוצה להיות. חסרות לי הקבוצות טיפול שהיו לי בגהה , הטיפול אצל הפסיכולוגית כל השיחות והשיתופים של הסודות הכמוסים שלי , כל מה שיושב לי על הלב להוציא החוצה , אני נמצא במצב של סטנדביי , מצד אחד התחושות הנוראיות שהיו לי שנה שעברה וכל המצב שהייתי בו האגורפוביה אולי נעלמו אולי רדומים לא יודע מה , אבל מצד שני אני נמצא במצב כאילו אני אדם חולה שנמצא רב שעות היום בבית , בלי יותר מדי מה לעשות מלבד הצילום. אין לי חברה , וגם לא ניראה שתיהיה בזמן הקרוב , לכל חברי יש כבר נשים , ואפילו בנות זוג כבר תקופה ארוכה , בעצם ניראה שכל הסביבה שלי מתקדמת ואני רק תקוע במקום ולהפך אפילו צועד לאחור. פניתי לכמה גורמים שמצאתי בגוגל , אבל לצערי זה לא תואם את המצב שלי וחלקם אפילו בתשלום , שזה גם בעייתי לי מבחינה כלכלית. אין איזו קבוצה לסובלים מהפרעות חרדה/פאניקה/דיכאון ללא תשלום ?? באיזשהו מרכז לבריאות הנפש , או מרכז קהילתי וכאלה .? אשמח לקבל עזרה , תודה רבה!