נטע, אני רוצה להפריד את התגובה שלי לחלק הגופני ולמרכיב הנפשי- גופנית עברת אירוע שעל פניו משאיר עדיין את אותותיו המכבידים- והיה ואכן מיצית את הבדיקות הרפואיות בעניין, המלצתי הינה לפנות למרפאת כאב להתייעצות עמם.

ביחס למרכיב הנפשי אני מעוניין לדעת מעט יותר- האם את בעלת משפחה, ילדים? איך ההליך ומשמעויותיו עוברים עלייך מעבר לכאבים הקשים? זה יאפשר להתייחס יותר באחריות להיבטים הרגשיים.

אבל יחד עם כל זה, אם למישהו בפורום יש עצה לנטע, זה בוודאי מבורך. 

שלום ותודה על התגובה המהירה.

אני רווקה ללא ילדים.

אני רוצה לציין שאת הניתוח עשיתי אחרי המון התלבטויות לגבי דרך הטיפול במיומות, אחרי תקופה ארוכה שבדקתי את האופציות השונות, בסופו של דבר החלטתי שכריתת הרחם זה הדבר הנכון לעשות. אני רוצה לציין שגם היום אני שלמה עם ההחלטה, גם בדיעבד אני יודעת שזאת הייתה החלטה נכונה. אם כי יכול להיות שאפילו פיזית-גופנית ניתוח כזה עשוי להיות קשה יותר עבורי כאישר שלא ילדה, יותר מאשר לאישה שכבר עברה לידה או שתיים.

מה שכן בתקופה שאחרי הניתוח חוויתי הרבה חרדות, פחד שאני אזיק לעצמי במצב הרגיש הזה עם כל מיני דברים שאעשה. החרדות האלה כנראה באו גם בעקבות אשפוז נוסף שהיה כשבוע לאחר הניתוח, בעקבות זיהום שהתגלה באיזור הניתוח.

חשבתי באמת לפנות למרפאת כאב וכבר קבעתי תור אבל האמת היא שאני לא נלהבת כל כך למהר להכניס לגוף שלי כל מיני חומרים חזקים ולא ממש בריאים כפי שהבנתי שעושים במרפאות האלו. אם אלך למרפאה הזאת זה באמת יהיה המוצא האחרון כי מצד שני הכאבים מקרקעים אותי ומונעים ממני לעשות פעילויות חיוניות והכי גרוע משפיעים גם על המצב הנפשי שלי. ויחד עם זאת אני עדיין לא שלמה עם הפנייה האפשרית למרפאת כאב. חושבת שאולי בכל זאת עדיין לא מיציתי את כל האפשרויות האחרות.

נטע יקרה. אכן ישנן טכניקות שאפשר לעשותן בכדי להתמודד עם כאב פיזי וגם עם האספקט ההנפשי שלו. ישנם מטפלים בהיפנוזה שזו התמחותם. מעבר לכך, כאשר את מטופלת בהיפנוזה הטכניקה היא ללמד אותך היפנוזה עצמית כך שבכל מקרה ומצב תוכלי לעשות זאת עבור עצמך. בנוסף, ישנן מרפאות אשר עוסקות בכירופרקטיקה כדרך להעלים כאב (לא רק בגב) אם הדבר ידבר אלייך אוכל להמליץ לך על מקום כזה. דיקור יכול מאוד לסייע וישנם אלו אשר טיפול הומאופטי אצל אנשים מומחים הביא להקלה ממשית. ישנם גם מכשירים כמו אלפא סטים ואחרים אשר מעבירים למקום הכואב זרמים חשמליים, מגבירים את זרימת הדם וכך מפחיתים את הכאב. אגב, במרפאת כאב יכולים להציע לך כל מני אפשרויות ולא רק טיפול תרופתי. מה מרגיש לך נכון מכל הדברים שהצעתי?, בואי נחשוב ביחד...

היי אורית ותודה על התגובה והרעיונות.

על הטכניקה של היפנוזה עצמית שמעתי פעם וזה באמת יכול להיות רעיון טוב כי זה נשמע כמו משהו שיכול לעבוד גם על ההיבט הנפשי וגם על הכאב הפיזי. אולי בהקשר הזה גם סוגים שונים של מדיטציה ודמיון מודרך.

דיקור סיני הציעו לי אבל אני לא בטוחה שאני ממש מתחברת לרעיון של מחטים וכו'.

אם באמת במרפאות כאב יכולים להציע לי גם טיפולים שאינם תרופתיים כמו מכשירים חשמליים וכו' זה גם כן כיוון שאני יכולה לקחת בחשבון.

יופי. זה בהחלט שווה בדיקה. בכל מקרה גם אם במרפאת כאב לא מציעים משהו לרוחך, כיוון של דמיון מדרך הוא בהחלט מתאים וישנם אנשים מצויינים שעוסקים בכך. אשמח לשמוע מה קורה איתך ומה עולה מן הברור הרפואי. האם הכאב שאת חשה מוכר לרופאים?

שלום שוב,

לגבי מה ששאלת אם הכאב מוכר לרופאים, בינתיים כל רופא אומר משהו אחר. רופא המשפחה שלי חושב שמדובר בדלקת בגידים (הוא מן הסתם יודע על הניתוח שעברתי) והמליץ לי לפנות לאורתופד אבל האורתופד שלל בעיה אורתופדית או אפילו דלקת. אבל האמת היא שאיכשהו אני כן חושבת שרופא המשפחה צודק, כנראה שזאת באמת דלקת, פשוט כי זה מרגיש ככה. יש לי כבר הסטוריה של דלקות גידים בכל מיני מקומות בגוף ואני יודעת איך זה מרגיש ומה האופי של הכאבים. אבל כמובן שאני לא רופאה ולא יכולה לאבחן את עצמי. אולי אנסה לפנות לאורתופד נוסף לחוו"ד שנייה ובכל אופן השבוע אמורה להתחיל פיזיותרפיה ואם אכן מדובר בדלקת אז הפיזיותרפיה אמורה לעזור.

הכי מתסכל שאני לא יודעת מה הסיבה לכאבים.

תמיד כדאי לקחת חוות דעת נוספות ובכל מקרה את מתחילה טיפול בפיזיותראפיה כך שאני מקווה שההקלה תבוא מהר, למרות שאינני מבינה איך פיזיותראפיה נוגדת דלקת. האם לא כדאי במצב זה לקחת טיפול תרופתי למשך מספר ימים רק בכדי לכסות אפשרות זו?

לקחתי טיפול תרופתי (ארקוקסיה) שרופא המשפחה נתן לי ובנוסף לכך גם תוסף תזונה (כורכומין). לגבי הארקוקסיה רופא המשפחה אמר לי לנסות לקחת אותה במשך 3-4 ימים ואם אני לא רואה אפילו התחלה של שיפור אז לא להמשיך. וככה עשיתי, אחרי ארבעה ימים כשלא ראיתי שיפור הפסקתי עם הארקוקסיה אבל המשכתי עם הכורכומין (גם זה בהמלצת הרופא, שאמר שאת הכורכומין אפשר לקחת גם לאורך זמן).

אני לא בטוחה שזה שהארקוקסיה לא עזרה זה בהכרח שולל דלקת.

לגבי הכורכומין אני מודה שאני גם לא כל כך מתמידה איתו והרבה פעמים שוכחת לקחת. בכל אופן אני אפנה השבוע גם לחוו"ד שנייה וגם לטיפול פיזיותרפיה ומקווה שיהיה איזשהו שיפור.

נטע יקרה, הרופא אסר עלייך לעסוק בספורט או שאת מפחדת? מניסיוני, אחרי ניתוח מורכב, הלכתי לחדר כושר והחלטתי שאם יכאב פשוט אפסיק. זה היה כייף ושיפר את מצב הרוח פלאים.

תודה. אף רופא לא אסר עליי לעסוק בספורט ואני כן מנסה לעשות ספורט אבל אני פשוט יודעת שאחרי פעילות גופנית מאומצת יש לי כאבים. אני לא צריכה שמישהו יגיד לי, מספיק שהגוף אומר.

מה שכן, התחלתי היום טיפול פיזיותרפיה והפיזיותרפיסטית נתנה לי כמה תרגילים לחיזוק רצפת האגן. אני חושבת שזה כבר טוב, גם פיזית, טוב לדעת או לפחות לקוות שיש משהו שיכול לעזור וגם ברמה המנטלית טוב לדעת שכן יש סוג של התעמלות גם אם מאוד עדינה שאני יכולה לעשות והיא אפילו עשויה לעזור.