טיפול לא תרופתי בחרדה ודיכאון. לא כזה שמלמד אותך איך להילחם בחרדות כי את זה כבר ניסית... אלא משהו שמשפיע על התת מודע. כמו שיטת TAT למשל שבה אני מטפל ועוד שיטות אחרות שלא מלמדות בשכל איך להילחם בזה אלא מטפלות בשורש של הדברים. 
נ.ב.
הציפרלקס כבר מזמן הוכח כפלצבו עם תופעות לוואי... אז סתם חבל לסבול עוד

אסתי יקרה יש המון מה לעשות. יש למשל את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, יש אותו בשיטה המסורתית או המשולבת, יש תרגילי מדיטציה , יש תרגילי דמיון מודרך, אפשר לקחת תרופות במינון נכון שיכולות לעזור, יש המון דרכים לעזור. כמובן שמותר להישבר אבל זה לא יקדם אותך בכלום. עדיף להאמין לאלו שהצליח להם (הבעיה שבדיכאון קשה לראות דברים אופטימיים וזה מעגל רשע כזה שמזין את עצמו). בכל אופן בחרדה אפשר לטפל ביעילות ובמהירות, גם בדיכאון ובכלל. --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אני מצרף לך כאן מה כן אפשר לעשות (בלי קשר לטיפול) : 

הדרכים ליצירת מוטיבציה לשינוי בתקופה של דיכאון

את המאמר הזה נתחיל דווקא ממשפט הסיכום שלו:

  "גם אם נראה לכם שאין שום סיכוי – תעשו את זה בכל זאת".

עכשיו אחרי שזה נאמר אפשר להתחיל, קל מאד לשכנע אדם בתקופה של יציבות רגשית לעשות שינוי, מצד שני קשה ביותר לשכנע אדם לעשות שינוי שכמצבו הרגשי מעורער, אפאטי, דכאוני, אבדני.

למה בכלל לכתוב מאמר כזה? כי דיכאון  (חוץ מאנשים שאומרים שהם בדיכאון) הוא משהו שלא ממש מספרים אותו, זה כמו להגיד שלא רואים אנשים חולים אז כנראה אין חולים, אבל מסתבר ששליש מהאנושות סובלת מדיכאון ויש מה לעשות.

אנשים חזקים רגשית יכולים לעבור משבר ולהתמודד איתו בהצלחה, להתאושש ולהמשיך הלאה. אנשים רגישים יותר יתקשו להשתקם אחרי משבר, כל שינוי קטן במרקם החיים מהווה עבורם איום ממשי, מהווה סכנה. החיים נעצרים, החזרה לשגרה (אם בכלל)  לוקחת להם המון זמן, הרבה פעמים נראה נסיגה ביכולת להתמודד והתכנסות שלהם בעצמם.

במאמר הזה נתייחס לדיכאון בהגדרתו העממית הרחבה וננסה לראות איך אפשר לעזור לאדם שמסיבה כלשהי נמצא בדיכאון ומבקש עזרה. בלי להיכנס לפרטים אפשר להכליל ולהגיד שאדם במצב דכאוני (זה נכון גם בחרדה כללית/ חברתית) מצמצם את הפעילות שלו למינימום, כמעט ולא יוצא, כמעט ולא רואה אנשים, לא מתעניין בכלום, עסוק בעיקר במחשבות על מה שהוביל אותו למצב, מרגיש (אצל נשים יותר) חוסר אונים או (אצל גברים יותר) רוגז ועצבנות.

כיוון שהמאמר הוא על מוטיבציה אנחנו לא נתייחס כאן לטיפול התרופתי (כן חשוב לוודא שהמטופל ישן שינה איכותית ומספיק שעות ושאין לו בעיה של בלוטות ואו חסר בויטמינים בי6 ובי12) אלא לדרכים ליצירת מוטיבציה ליציאה מהדיכאון גם כמצב נפשי רגשי וגם במישור המעשי ליצירת השינוי בחייו. הדבר הראשון שנשים עליו דגש הוא הצורך להביא את המטופל לעשייה אקטיבית של פעולות, פעולות שיביאו אותו בסופו של התהליך לחזרה לשגרה ואפילו לשיפור עתידי, הרעיון הוא להזיז אותו מהפוזיציה שהוא נמצא בה, להעביר אותו למצב אקטיבי פעיל, לשמח אותו בפעולות שגורמות לו נחת ושמחה וקורת רוח, להגיע להישגים בתחומים שונים, לשפר את מצבו הגופני, לעודד אותו וכולי.

אז אנחנו מכוונים לפעולות יזומות שמטרתן לעודד ולשפר את מצבו הרגשי של האדם המדוכא (מדוכא/עצוב/שפוף/חסר אונים/חלש/וכולי) כשההכוונה היא לעשות דברים אפילו שלא רוצים, זה מה שיעזור.

נתחיל בטיפוח אישי: מקלחת, גילוח, תספורת, פן, איפור, תסרוקת, בושם, לבוש וכולי..

פעילות חברתית – ביקור אצל חברים, יציאה לסרט, יציאה לבית קפה, מסעדה, הזמנה של חברים הביתה, פעילות של מועדון, חוג, מכון כושר,משפחה: ללכת לבקר, להזמין וכולי..

פעילות ספורטיבית – הליכה על הליכון, יציאה להליכה, רכיבה על אופניים, הרמת משקולות או עשית ספורט אירובי, טיול עם הכלב (ואם אין אז לאמץ: כלב, חתול, תוכי, אוגר, ..), לצאת לריצה קלה, שחיה, כל ספורט.

פעילות יצירתית – ציור, פיסול, כתיבה, צורפות, נגינה. האזנה למוסיקה, שירה, משחק, פיתוח קול, מקהלה, ערבי קריוקי וכולי.

עשית דברים שאוהבים – בישול, האזנה למוסיקה, קריאה, הליכה לספריה, חוג לימודים במתנס או מכללה, לשחק במחשב, לצאת לקניות, לבקר בחנויות שאוהבים,  לצאת להצגה או סרט, לגדל פרחים בגינה, לבקר במשתלות וכולי...העיקר לצאת החוצה.

להתנדב – להתנדב בעמותה, להתנדב לעזור במשפחה, לעזור לאחרים, לשכנים, לחברים וכולי

להתרועע עם בעלי חיים(זה כשאי אפשר לגדל בבית – לבקר בחווה, בבית גידול, בכלביה, במרפאה ווטרינרית ).

אלו חלק מהפעולות שאנו יכולים לכוון את המטופל שלנו לעשות באופן יזום גם אם הוא לא ממש רוצה, זה יכול להיות כחלק מ"שעורי הבית" שלו ויכלול דיווח עשייה בפגישה הבאה. פעולות אלו כשהן משולבות בטיפול בקליניקה יעזרו למטופל לשפר את מצבו, לחזור לתפקוד תקין, ולהתחיל תהליך של העצמה והתפתחות.

אסתי יקרה. אחד הדברים שעוזרים להתמודד עם המצב הוא מציאת משמעות לחיים. לא סיפרת על עצמך...האם את עובדת?, לומדת?, מה מחזיק אותך?, האם ישנם דברים שאת יודעת שבשבילם שווה לחיות ולהתאמץ. ספרי מה קורה איתך בחיים בכלל....

תודה רבה על ההענות ... יש כמה דברים שאנסה לעשות . בעיקר אלו שללא עלות כי מצבי הכלכלי לא ככ טוב . אורית לשאלתך אני גרושה עם שני בנים .עובדת וגם לומדת . ארבע השנים האחרונות ממש סובלת מדיכאון וחרדות שבאים והולכים בגלים . בשנהןהאחרונה זמן בין רילפסים קרב .. כל חודש חודשיים יש לי נפילה . מיואשת ...