מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

יאוש ומוות

04/06/15 19:08
15 תגובות

שלום,

אני בן 28. כיוון שאני חולה בכמה הפרעות נפשיות, אין לי אפשרות להרגיש שום הרגשה חיובית. רק מוות, יאוש, פלשבקים של אירועים טראומטיים, לחץ, חרדות מסוגים שונים, אי שקט תנועתי, אי שקט פנימי וחוסר שינה בלילות. אין אפשרות לחשוב, להתרכז או לתפקד. זה המצב כבר הרבה שנים, מתחילת ההתבגרות.

ניסיתי תרופות מכל הקבוצות (למעט בנזודיאזפינים, אנטי-פסיכוטיים דור ראשון ואמפטמינים) בשילובים מאסיביים כדי לצאת מהמצוקה, אך לא התחילה שום השפעה. מגיל 11 עד לא מזמן הייתי בכמה טיפולים פסיכולוגיים. במקרים הטובים הם לא שינו את המצב ובמקרים הגרועים - כשהם עסקו בטראומה הנפשית - הם הורידו אותי עמוק יותר לתוך השאול, קברו אותי עמוק יותר בתוך חוסר האונים והטביעו אותי במים של החוויות הטראומטיות. אני מנסה להבין אם יש עוד תקווה לחיים לאחר שנכשלו כל הנסיונות עד כה להיחלץ מהמצב.

אין לי חוסר בשום דבר: לא בחשק, לא באנרגיות, לא במוטיבציה לא במצב הרוח ולא בשום דבר אחר. אלא יש דיכוי מוחלט של החשק, דיכוי של האנרגיות, של מצב הרוח ועוד. בכל פעם שאני מקווה להשיג משהו טוב, מגיע הדיכוי ומפיל אותי ורומש אותי (בדמיון לחוויות הטראומטיות שעברתי בילדותי). אני לא חדל-אישים ולא חסר-ערך אלא מנסה להשיג את מטרותי, נאבק עליהם ועושה את כל התחבולות כדי לצאת מהדכאון העמוק (לפעמים תוך התערבות מצדי בקוקטיילים התרופתיים).

לפעמים אני מרגיש צורך לצעוק (גם בהקיץ) כמו מרדכי היהודי בשושן הבירה או תמר הנאנסת, שהלכה הלוך וזעוק, הלוך וזעוק. עד שאני לא יכול עוד להתאפק, זועק זקעה גדולה ומרה ונכנס להלם, לדיסוציאציה וליאוש עמוק. אין אפשרות למדוד את העצמה של הסבל שאני חווה או להעריך את מידת חוסר האונים והיאוש שאני מרגיש.
השאלה שלי היא, מה אפשר עוד לעשות כדי להשתחרר מהדכאון, להתרחק מזכרון-הטראומות ולהתחיל לחיות את החיים? (אני עדיין לא חושב שתקוה לשינוי היא בגדר מחשבת-שוא).


תגובות

מתןלוי
05/06/15 10:05

טיפול בשיטת TAT אם עוד לא ניסית אני ממליץ בחום

משה יקר. מבין המילים הקשות אני חווה את הכוח החזק שיש לך. את התקווה המפעפעת. זה טוב, זה מצויין, למעשה זה היום המטוס הקטן שיש לך להמריא למעלה. לא מזמן קראתי כתבה על עיתונאית שסיפרה על חוויה דומה ומה שעזר לה זו תרופה בשם אביליפיי. לא שאני חושבת שזו התרופה עבורך אלא רק להדגים שלעיתים ההצלה מגיעה מכיוון לא צפוי.... האם חשבת אי פעם על טיפול בנזעי חשמל ?, האם אתה יכול לשקול טיפול בקסדה של הכרויות המגנטי?, בנוסף, ישנו טיפול שאליו התוודעתי רק לאחרונה שהוא טיפול המערב נשימות ולחיצות על הסרעפת שהיא המקום המכיל על פי הפסיכולוגיה הגופנית את הטראומות והכאב. למרבה הפלא....נוכחתי שזה עובד. ספר עוד על עצמך. איזה סוג טיפולים עברת?

מתןלוי
05/06/15 11:05

לא הייתי ממליץ לך על טיפול בנזעי חשמל - הצורה שבה זה עובד היא טראומה פיזית למוח שבאמת תיצור הקלה אבל רק לטווח הקצר. וחבל. אני מכיר גם מישהי שזה רק עשה לה טראומה נוספת... ורק על זה הייתי צריך לעשות לה טיפול

כל טוב

מתן

אמדאוס
05/06/15 14:13

תודה רבה על התגובות. ניסיתי את התרופות החדשות ביותר הקיימות כיום ולכן גם אביליפי. ניסיתי בין היתר שילובים של SSRI + NDRI מיצב מצב-רוח + שני נוגדי פסיכוזה דור חדש (שילובים מאסיביים כאלו אכן אינם מקובלים בארץ אלא אצל פסיכיאטר אחד מסוים), ניסיתי לפונקס כתרופה יחידה. עברתי גם deepTMS, כלומר גירוי מגנטי עמוק ("טיפול בקסדה"). הטיפולים הפסיכולוגיים היו מסוג דינמי. 

לגבי נזעי חשמל, לפי ניתוח הנתונים הסטטיסטיים אין הוכחה ליעילות במקרים שהתרופות הקיימות כיום לא השפיעו, לפי מה שקראתי נראה שאם יש הקלה זה רק לתקופה קצרה. ובנוסף הטיפול הזה גורם הרבה פעמים לירידה ביכולת לזכור וללמוד דברים חדשים. וכמו בכל חבלה או מחלה של המח (אפילפסיה, השפעה של חמרים מזיקים, ניתוח מח, חבלת ראש, ועוד), גם לטראומה זו עלולים להיות השפעות נפשיות. 

אני מנסה לברר בימים אלו מתי תגיע למדפים של בתי המרקחת התרופה האנטי-דכאונית החדשה והמבטיחה ברינטליקס, שנרשמה לפני חודש וחצי באגף הרוקחות של משרד הבריאות. יש גם טיפול באמצעות הזלפות לוריד של קטמין. 

אני שואף להשתחרר מהדכאון (או לפחות למצוא דרך לתפקד יחד איתו), ללמוד מקצוע, ולנצל את הכשרונות שלי ולחיות את החיים.

אמדאוס יקר. האם ניסית זיפרקסה בשילובים שונים? לעיתים דווקא תרופה זו מסייעת. אני ממש יכולה להרגיש את הכאב והייאוש שלך. מאידך. מאמינה שתמצא לך התרופה. אגב, למה שלא תמצא מקום שבו תוכל לצרוח. אני ממש חושבת שטיפול שמערב מגע גופני יכול לסייע לך. מה שלמדתי בעת האחרונה ( גם על גופי) זה שטראומות נצרבות בגוף, בעיקר בסרעפת. שחרור של זו ( תהליך מכאיב ולא פשוט בפני עצמו) עשוי לעזור לך מאוד. מה דעתך?

אמדאוס
06/06/15 20:16

זיפרקסה ניסיתי, במקרים שצעקתי זה רק הכניס אותי יותר עמוק לתוך הטראומה, הכאב וחוסר האונים ולא הביא לשחרור. אני הגעתי למסקנה שאני צריך דווקא להשכיח את הטראומה ולא להזכיר אותה לעצמי. (גם כל עיסוק בטראומה בטיפול פסיכולוגי רק קירב אלי את החוויות ולא הביא לשום שחרור).

לגבי הטיפול שעוסק בנשימה ובלחיצות על הסרעפת, מצאתי עליו מידע באתר אינטרנט ("לנשום לשינוי") ואני אמשיך לברר לגביו. רציתי לשאול אותך האם את מכירה אנשים שסבלו גם מדכאון וגם מטראומה נפשית שהשתחררו מהדכאון בזכות הטיפול הזה?

תודה רבה

מתןלוי
06/06/15 21:23

אני מכיר אנשיםש התשתחררו גם מדיכאון וגםמחרדה באמצעות שיטת TAT. ניסית?

tomash1234
08/06/15 11:51

היי,

האם עברת טיפול CBT? מעבר לתרופות, אני חש מהדברים שיש עניין לעשות שינוי מקיף באורחות החיים, במחשבות וגם בתנהגות. CBT באופן וודאי יכול לעזור.

איחולי בריאות שלימה ומהירה,

תומר

 

אמאדאוס יקר. אינני מכירה באופן אישי. אבל בהחלט שמעתי על כאלו. לאחרונה, התחלתי להתנסות בכך בעצמי...אוכל לתת לך רשמים בהמשך....מסכימה איתך שכנראה אין טעם לגעת ישירות בטראומה אך ישנם טיפולים שעושים זאת באופן עקיף. האם שמעת על מוח אחד?, קרא וספר לי איך אתה מתרשם...

אמדאוס
09/06/15 16:47

שלום אורית זאבי יוגב,

קראתי על מח אחד. צריך עדויות אמינות ליעילות. אני לא שולל את זה, אבל יש שם יומרנות ומיסטיות.

תודה רבה על העזרה

הייתי מליצה לך לנסות את הטיפול בנשימות. זה לא טיפול קל אבל אין צורך לדבר ויש תוצאות....

אאא5
04/07/15 11:16

שולחת לך חיבוק של עידוד. זה קשה מאוד. אני יודעת מניסיון. בגלל זה אני מרשה לעצמי לאמר לך להמשיך להאבק. אתה תצליח להוציא את עצמך מזה. זו אכן עבודה קשה אבל התוצאות שוות. אל תוותר לעצמך. כל פעם שאתה מרגיש שאתה הולך לשקוע בדכאון , בכוח המחשבה תדמיין את עצמך במקום אחר. במקום שאתה לא מדוכא במקום שהצלחת לנצח את בדכאון. תדמיין שאתה עושה דברים שאתה אוהב. 

 

גולן-חרדות
06/07/15 1:57

היי אמדאוס, אני מבינה היטב לליבך. גם אני סובלת מהפרעות מגוונות (רק שלי התרופות עדיין עוזרות, חלקית). 
קראתי משהו על טיפול לטראומות באמצעות אל אס די ועל פציינטית אחת שהחלימה לחלוטין, הודות לטיפול. זה נעשה בבית החולים בבאר יעקוב.
בנוסף, אני ממליצה להכנס אחת לזמן מה, לאתר שמרכז בתוכו, את כל הניסויים, המתקיימים בארץ, בכל תחומי הרפואה. יש שם גם פסיכיאטריה. אני שולחת אותך לגוגל, אין לי מידע יותר מכך.
אם יש לך מידע חדש, בנושא הברינטילקס (כל דבר), אשמח אם תשתף אותי (בהודעה). גם במחוזותי נושאים עניים לתרופה הזו.
בכל מקרה אני מאמינה בך. אתה בחור אינטליגנטי, שלמרות הכל, עדיין יודע מה הוא רוצה מעצמו ומוכן להאבק. אני מכירה אנשים רבים שהיו במקומות חשוכים מאוד ויצאו מזה, אז גם אתה תצא. :-)

אמדאוס יקר. אני קוראת את מה שכתבת ומה שכתבו לך שוב ושוב ובעצם מה שאני מרגישה שאתה מבקש זה לעסוק במשהו שאין בו כל נגיעה לכאב ולמה שעברת...ספר קצת יותר על עצמך, מה אתה אוהב לעשות (כשיש לך רגע מנוחה מהשדים)?, במה חשבת לעבוד? איך היית רוצה לנצל את הכישורים שלך? האם כתיבה משחררת אותך?
אני אפנה את מה שאתה כותב לד"ר רפי שטרייכר שמצוין כאן למעלה ואבקש ממנו לחשוב על טיפול אפשרי