מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדה יאוש מהחיים,שיחרור,פרידה מהחברה,חרדות מהלחימה

יאוש מהחיים,שיחרור,פרידה מהחברה,חרדות מהלחימה

05/06/15 19:26
6 תגובות

לוחם בן 21 שלחם בצוק איתן ומאז יש לו התקפי חרדה.

עברתי שירות לא קל ובחצי שנה האחרונה אני עברתי כמה אירועים שהיוו טריגר להתקפי חרדה מאז המבצע (שם היה ההתקף הגדול)



אני מטופל אצל פסיכיאטר צבאי וחי על כדורים שנתן לי ובמעקב צמוד שלו ובנוסף להכל (לעובדה שיכול להיות שאשתחרר על נפשי כמה חודשים לפני השחרור) במהלך החודש האחרון גם נפרדתי מהחברה שלדעתי זה דבר שהרתיע אותה כי שיתפתי אותה בהכל..



אין לי רישיון נהיגה וכל המצב הזה שאני טיפה לפני הסוף.

רוצה לטרוף את העולם , לעבוד לעשות כסף, ללמוד נהיגה, לטייל באמריקה

כל הלחץ הזה לא תורם לי לחרדות (ויזה לארהב,טסטים)



אני מרגיש שהכל קורס לי ואני לא מוצא שום דבר טוב להתלות בו.

איך אפשר לצאת מהברוך הריגשי הזה? אני בדיכאון ובתחושת ריקנות כבר חודש. מרגיש אפס שכל החברים התקדמו ואני לא...



אני שוכב במיטה מדוכא וגמור



תגובות

בחור.אחד
05/06/15 20:41

היי קרניבל, הדברים שאתה כותב מאד נוגעים, מרגשים וכואבים. נשמע שיושבים עליך המון דברים בו זמנית. החרדות כתוצאה מהמבצע, החרדה הטבעית לקראת השחרור, הפרידה מהחברה. כל כך מסעיר. וטוב מאד, שבחרת לכתוב לנו. אני בעצמי קצין לשעבר, עד הקיץ האחרון בשירות תובעני ומכביד וכיום סטודנט. התחושות שאתה מעלה לגבי המבצע מאד כבדות ושייכות לחיילים רבים ששרתו בתופת הזו ולא רק לך. אני שמח לשמוע שאתה תחת השגחה רפואית של פסיכיאטר. תקפיד למלא אחר ההוראות כי הטיפול התרופתי יעזור לך להרים את הראש מעל המים. בקשר לפרידה מהחברה, מאד קשה. אתה צודק, יכול להיות שאתה היית צריך אותה, אבל היא לא עמדה בעומסים שאתה חווה. ייקח לך זמן עד שתתגבר על הפרידה ותעכל אותה. ואולי אפילו תחזרו, ואולי אבל מעל הכל, נמצא הרצון שלך לטרוף את העולם, להפציע ולגעת. זה כל כך חשוב. החברים שלך לא התקדמו יותר ממך, וגם אם כן - אל תעסוק בהשוואות, לך יש חברה, לפחות עד לא מזמן, שאיפות ורצונות ואתה נשמע מוצלח. לא אצל כולם ורוד, אני מבטיח לך, מעדות מדממת אישית של מי שכלפי חוץ נראה זוהר לעיתים ובפנים...מורכב ומתוסבך. מקווה שעזרתי קצת בלהיות עמך ונצפה גם לאנשי המקצוע בקהילה. שתהיה שבת שקטה שתביא מרגוע לכאבים, קודם כל.

קרניבל יקר. אני מאוד מסכימה עם מה שכתב לך המבולבל. האמן לי כל אחד והשק שלו.... חשוב מאוד שלא להתחרות עם מציאות דמיונית ( שהרי אינך יודע מה באמת מרגיש כל אחד ומה באמת קורה איתו...) של אף אחד. צריך לחשוב איך לטפל בדברים אחד אחד. אני מניחה שעם הטיפול שאתה מקבל תוכל להרגיש בהקלה תוך כמה שבועות וההקלה תאפשר לך לחשוב בבהירות על צעדיך הבאים . הרצון שלך לטרוף את העולם ניפלא והוא בהחלט יוביל אותך קדימה. בהקשר לחברתך אני מבינה את הכאב אבל הדבר האחרון שאתה צריך להצטער עליו הוא העובדה ששיתפת אותה. עשית נכון, אי אפשר להסתיר חוויה רגשית עצמתית כל כך ולחיות בשקר. הבחירה שלה מעידה שאולי היא איננה הבחורה בשבילך...יכול להיות שכפכ שכתב המבלבל היא עוד תחזור, יכול להיות שהיא עצמה צריכה לעבד את מה שקרה לך. מה קורה איתך בינתיים?, האם יש לך תמיכה חברתית וחברית? האם הינך מסוגל לעשות פעילות גופנית - עיסוק בפעילות גופנית עשוי לשפר את החרדה ואף להעניק לך יעד של שיפור פיזי לעת עתה. מה דעתך?

קרניבל
06/06/15 15:26

היי אורית ותודה על התגובה. אני רץ ריצות ארוכות וזה בהחלט עוזר לי אבל מפלס הסבל שלי לא יורד. כוונתי היא שאם לא הייתי רץ לדעתי הייתי מרגיש יותר גרוע. תמיכה חברתית וחברית? אין לי כל כך הרבה חברים וגם החברים הקרובים שכן יודעים מזה.... לא יודעים איך לעכל את זה אז עזרה ותמיכה מהם אין כל כך... פשוט מצב שקשה מאוד לתאר אותו.. מרגיש חסר עתיד , חסר כל, חוסר חשק לקום מהמיטה. הכל קורס עלי

אלי-זיו
07/06/15 11:42

קרניבל שלום

אני יודע שקיים פורום של נפגעי פוסט טראומה של משוחררי צהל . זה יכול מאוד לעזור לך האם יכולים לדבר איתך וליעץ לך איך מתמודדים עם זה

הרבה שלוות נפש ובריאות .

נכון, נט"ל נועד לעזור למי שנפגעו נפשית בשירות המדינה. בצבא. נראה קרניבל שרצוי שתפנה לקבלת עזרה והשתתפות, שכן מהתיאור המפורט שלך ברור שהסבל הינו רב.

קרניבל יקר. זכור שכרגע הינך נמצא בשיאם של הדברים. עם טיפול נכון תוכל לצאת בהדרגה מן המצוקה הקשה הזו. זה אינו לעד.... בדוק עם הפסיכיאטר היכן קיימת קבוצת תמיכה, שם אפשר להכיר "חברים לצרה" ולקבל תמיכה חברתית. האם אתה פתוח לטיפולים אלטרנטיביים?