אורית, אני מנסה לענות מהסלולרי וזה לא פשוט. פעם שלישית הועפתי החוצה. מכל מקום, עבודת הדוקטורט עוסקת בדיון באפשרות הכנסת הדיאלוג האתי לתיאוריה ולפרקטיקה הפסיכואנליטית. אפרט במסר נוסף למה הכוונה.

עבד. הכוונה הינה האם יש מקומות שעל המטפל להתנצל בפני המטופל על עוול כלשהו שגרם לו. הסוגיה לא פשוטה מאחר ומטופלים חשים לעתים לא רחוקות שנגרם להם עוול בידי המטפל, ותפקיד הטיפול להעמיק הבנה למקורות הרגישות והפגיעות, ולא להתנצל כל הזמן) . בעבודה שלי עסקתי במורכבות הזו- מתי בכל זאת התנצלות, שהינה מהלך מתוך דיאלוג אתי, מתבקשת.

הי מיכה. זה נשמע נושא מעניין וחשוב ביותר. אני מוצאת את עצמי מתנצלת בפני מטופלי לא אחת. אפילו על עצם העובדה שלעיתים אינני יכולה לסייע להם. השאלה היא מדוע ההתנצלות מונעת חקירה מאוחרת יותר של מקורות רגישותו של המטופל.?