מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהבעיקר משתף אבל אשמח מאד לעצות.

בעיקר משתף אבל אשמח מאד לעצות.

אליהו
17/06/15 22:08
9 תגובות

שלום וברכה לכולם



אני גבר בן 29 שסובל מגיל 19 ללא הפסקה כמעט מהפרעות והתקפי חרדה.



אני פשוט הרגשתי צורך ענק לשתף את מה שאני עובר ברשותכם.



בקצרה על עצמי : עליתי לארץ בגיל העשרה , חוויתי שם המון פחד יומיומי בגלל האנטישמיות שם וכל כך שמחתי שעליתי לארץ!!היה לי לא קל בכלל להשתלב בארץ ולעקל את המנטליות בייחוד היותי אדם רגיש מאד שלא ידע עברית כלל. 



הכל התחיל בגיל 19 , לפתע באמצע כלום הרגשתי כאב ראש ענק ומפחיד כאילו שאני עומד להתעלף. לאחר בדיקות קונבנציונליות מרובות , הרופאים אמרו לי שזה סיבה נפשית. 



הופנתי לפסיכיארית שנתנה לי כדורי SSRI בלי הרבה הסברים על מה שקורה לי וקיוותי שתוך מספר ימים אבריא אבל...נו... ייעצה לי ללכת לפסיכולוג.



באותה תקופה שהתחילו לי החרדות(עוד לא ידעתי שאלו חרדות) סך הכל הייתי בסדר נפשית - לא עברתי טראומות מיוחדות , אמנם נפרידה קשה מאד בכפייה דרך ההורים מחברה שמאד מאד אהבתי אבל זהו... בגיל עשרים נישאתי מהר(די כדי לברוח מההורים אמנם) והלכתי לעשרות פגישות עם פסיכולוג שלא עזרו כלל - ניסיתי ביופידבק וגם לא עזר. בגיל 25 החלטתי להתגרש כי היה מאד קשה בבית.ניסיתי גם לראשונה טיפול דרך הוליסטית - טיפול אנרגטי.



בתקופת הפרידה עד הגירושים הכל נעלם!!!! היו לי שנה וחצי נפלאות ביותר ללא כדורים!! 



כמה חודשים אחרי הגירושים צפיתי בחדשות (לא משהו שאני רגיל לעשות) בערב בבית לבד ובגלל הכותרות עלו לי פחדים נוראיים שמעולם לא הרגשתי! לחץ בחזה דפיקות לב ותחושות של עילפון.



זה לא עזב אותי - לא הייתי מסוגל להיות לבד וחששתי מכל.



בלית ברירה חזרתי לתרופות.



חזרתי לשיחות בסגנון אחר שקצת עזרו לי אבל זה המשיך להתגבר יותר מבהתחלה!



נוספו תחושות של ניתוק מן המציאות או מן העצמי, פחד מאיבוד שליטה או הרגשה ש"אני משתגע" פחד למות.



פיתחתי פחד ממלחמות ואזעקות, בכל שנייה דרוך דרוך דרוך.



בכל מקום זה הופיע - בעבודה , בנהיגה , במקומות הומה אדם- לא יכולתי ללכת להופעות או חתונות אפילו - סיוט סיוט סיוט.



תוך כדי גם התחתנתי שנית ומהלחץ של החתונה זה עוד יותר החמיר לדעתי .



כמעט והיה לי התקף חרדה בחתונה!! סיוטטטט



ניסתי CBT - זה  עזר לי להבין שאני לא לבד.זה גם עזר לי בזמן מלחמת צוק איתן להתמודד.



אבל זה לא הצליח לי לפתור את הבעיה - התרגול הסופי של התמודדות מול הכאב לא צלח.



התייאשתי .



הלכתי אז למקום הוליסטי מוכר בצפון וגם שם הבטיחו שתוך 4 פגישות אהיה כמו חדש וכלום....



היום אני הולך מדי שבוע למטפלת בדימיון מודרך ואנרגיות - ונראה לי שזהו זה...



התחלתי קצת להרגיש יותר טוב..



אני כבר ירדתי לפני שבועיים למינון נמוך בכדור שאני לוקח



ובגלל זה ,שוב יצאתי ,מאזור הנוחות שלי" ושוב הכל עולה בחזרה - זו הרגשה מפחידה ממש להרגיש כמה פעצים במשך היום ניתוק מהעולם ומעצמי כאילו שאני רואה הכל בפעם הראשונה בכל רגע וזה מפחיד למות. קשה לי להסביר את התחושה ומיד אחרי זה הכאבי ראש המטורפים.



 



למרות שאני יודע שאני בדרך הנכונה עם הדימיון מודרך הזה , הייתי בכל זאת רוצה לשמוע מה דעתכם או מה הייתם מציעים לי לעשות בנוסף כי ממש קשה לי לחיות ככה ואני ממש מייואש . אני מרגיש שאף אחד לא מבין אותי ושאני היחיד בעולם עם התחושות הכל מפחידות מוחשיות ופיסיות האלה....



 



בדמעות אחתום בתודה לכל מי שטרח לקרא....



תודה. 



תגובות

אליהו יקר. אני שמחה שאתה משתף אותנו ואכן הגעת למקום הנכון. מכל מה שכתבת אני מאוד מתרשמת מכוחות הנפש שלך...למרות ועל אף כל הקשיים והחרדות אתה ממשיך להתמודד ולחפש דרכי טיפול ואין לי ספק שבסוף, תצליח להביס את "מפלצת החרדה". מתוך הדברים שכתבת נשמע שהיו לך התמודדויות מאתגרות ולא קלות בכלל (וזו בלשון המעטה): חווית אנטישמיות בגיל צעיר, עלייה לארץ זרה, פרידה מחברה אהובה בכפייה, נישואים בגיל צעיר, נישואים שניים (לא ברור לי מדוע היית צריך להתחתן בגיל כה צעיר?) ונישואים שניים. בהחלט חבילה לא פשוטה אבל מה שעוד יותר בולט לי (ותקן אותי אם אני טועה), שמלבד אירוע הגירושין, שעליו אתה החלטת, שאר הדברים לא נעשו מתוך בחירה אלא נכפו עלייך ובאופן כללי אינני בטוחה עד כמה אתה לוקח אחריות על הבחירות בחיים שלך. לעתים כאשר ההחלטות המרכזיות בחיים לא נעשות מתוך בחירה עולה חרדה והרגשה כללית של אבדן שליטה. מה דעתך?

נוני--יה
19/06/15 5:24

שלום אליהו, קראתי ו"הקשבתי" למה שאתה מתאר. אכן התמודדות לא קלה, כל האירועים יחד, שאתה מספר עליהם.

מרגיש לי שכגרע מצאת את הטיפול הנכון בשבילך. שווה להתמיד. מקוה ומאחלת לך שבטיפול אתה אמיתי וכנה, כי בעיניי זה מפתח חשוב לתקשורת עם המטפל ולהצלחת הטיפול.

כמו שכבר כתבתי כאן ,אני נעזרת במקביל בכמה דברים. יוגה (במקרה שלי זה שיעורים אישיים עם מורה מצויינת המבינה לעומק גוף ונפש) ,אבל גם הליכות , ותרגילי נשימה. וקצת לצייר מנדלות, וקצת לכתוב.

כל זה במקביל ללקיחת תרופות. ששינוי בהן,כמה שאני יודעת צריך להיעשות בהשגחה,או לפחות מאד מאד בהדרגה.

מסכימה עם דבריה של אורית למעלה, שאכן עוררו אותי להתסכל על מה שתיארת וגם על חיי שלי, באור נוסף.

כמו שכתבתי כאן אני מקימה קבוצה לחברים מתמודדים. פרטים במייל פרטי שלי oemikehat@walla.co.il

בהצלחה.  בהצלחה. תתמיד. נעמי

פשוט-לנשום
20/06/15 12:15

היי אליהו,

הזדהיתי איתך מאוד, עם התחושות הרגשות והמחשבות, הפחד להשתגע, לאבד שליטה, תחושת הניתוק מהמציאות וכל שאר הדברים שכתבת. אני מבינה אותך במיוחד עם הרגשת הבדידות בתוך כל ההתמודדות הזו, גם אני מרגישה ככה. זו התחושה הקשה ביותר, שאף אחד לא מבין מה עובר עליך. זה באמת קשה להסביר לאנשים מה זה לפחד מכל דבר כל הזמן. אז תדע שאתה לא לבד, יש הרבה אנשים שמרגישים ככה, ולא תמיד מדברים על זה.. זה טוב שאתה משתף. אם אתה רוצה זה המייל שלי:  justbreath.it.in@gmail.com

קבלת-העצמי
14/07/15 22:16

אני אשמח שנדבר - זה פעם ראשונה שאני "פוגש" מישהו שמרגיש את מה שאני עובר...

קבלת-העצמי
14/07/15 22:19

כמעט חודש ששיתפתי אתכם במה שעובר עליי ועד היום פחדתי להסתכל על תגובות כי פשוט חששתי שלא יהיו תגובות כלל!!!!

היום אחרי חודש אזרתי אומץ ופתאום אני רואה תגובות ולא רק אחת!!

אני כל כך שמח, אני ממש ברגע זה בוכה - עד לרגע זה הייתי בטוח שאני היחיד בעולם שמרגיש כך ממש...

אני מודה לכולכם על זה שהשקעתם את הכמה דקות האלה בשבילי , זה נתן לי המון תקווה להמשיך ולהתמיד!

תודה ושוב תודה.

אורית את כל כך צודקת ...אכן עם רוב ההחלטות שלי בחיים - לא הייתי שלם עם עצמי כלל. 

צר לי להגיד גם שאת הנישואין השניים גם קרו מהר בגלל החרדות והבדידות הנוראה שרק הגביר את זה. אבל...

אני לא מתחרט שהתחתנתי שוב למרות כל הקושי - יש לי ילד מדהים בן שנה ואישה טובה ויפה.

רק שלצערי , היא לא מבינה מה עובר עליי כל יום ונבהלת מזה ודואגת . אני לא מצליח להסביר לה ולכן היא לא עמוד תמיכה בשבילי כמו שציפיתי. אני זה שתומך בה ומשכנע אותה שיהיה בסדר איתי (למרות שאני בעצמי לא הכי מאמין לזה).

אולי ככה זה בעצם ההכי טוב ....

הטיפולים לא הכי עוזרים לי בנתיים אבל אני מקווה לא לאבדתקווה....

אשמח לטיפים ועצות - אני די מרגיש אבוד בתהליך , מבולבל מרוב דעות ומותש ממש...

 

תודה על הכל

דודי-1983
15/07/15 0:55

אהלן , אתה אכן לא לבד ויש כמוך אלפים שחלקם מודעים לבעיה ומטפלים בה שזה חשוב מאוד! וחלקים משוכנעים שהכל תקין ובסדר איתם , עליהם אני הכי מרחם !!! מה שכן הייתי מייעץ לך ללכת למרכז לבריאות הנפש בעיר שלך וללכת על אשפוז יום , טיפול אינטנסיבי חזק חד מדוייק , טיפול שורש מה שניקרא , זה יעזור לך אני בטוח !!!

קבלת-העצמי
15/07/15 8:12

תודה על התגובה. אני סתם שואל בתמימות , מה כבר יכולים לעשות לי שם באשפוז יום אחד שלא ניסתי בכל הטיפולים...? אני שואל מחוסר ידע ואשמח להבין. תודה

פז.
15/07/15 15:49

עד כמה שאני יודעת, באשפוז יום אתה לא לבד אלא נמצא בקבוצה של אנשים עם בעיות דומות. יש הרבה שיטות שנעזרים בהן באשפוז יום בעיקר תרפיה בעיסוק: ציור, פיסול וכאלה.... אולי תגלה על עצמך משהו חדש דרך זה. כדאי לנסות. אם זה לא יעזור להזיק זה לא יכול. בהצלחה בכל דרך שתבחר!

דודי-1983
15/07/15 15:53

מזאת אומרת אשפוז יום אחד ?
אשפוז יום כמה חודשים טובים שבהם אתה מגיע יום יום משעות הבוקר ועד הצהריים ומטפל בעצמך מהשורש .
הכולל תרופות עם ניסיון למצוא את התרופה שמתאימה לך ופועלת הכי טוב , וממשך בטיפולים באמצעות תרפיות שונות קבוצתיות , באמצעות כתיבה , אומנות , אקטואליה , קולאז' , פינת חי בעלי חיים , ובעיקר השהות עם מטופלים אחרים שדומים לך בהתמודדות שלהם המשתפים את מה שעובר עליהם ועוזרים לך עם מה שעובר עליך , כמו שאמרתי אתה לא הראשון ולא האחרון שיסבול מזה , כנראה שהשיטה הזאת עוזרת :) להזיק לך בטוח שלא , בהצלחה רק בריאות !