היי, אופירה!

במקרה נתקלתי בפוסט שלך, אבל כשקראתי אותו ממש הזדהתי איתך. גם אני אובססית לדברים מסויימים ומאוד אימפולסיבית. אני גם מתפרצת מהר ויש מקרים שזה לא לטובתי.ברוב המקרים הייתי אומרת.

לאנשים בסביבתינו לפעמים קשה להתמודד עם זה. אנשים שיותר מכירים אותנו,אנשים קרובים יותר סבלניים עם אנשים אימפולסיביים, אנשים שפחות מכירים חושבים שאני תמיד עצבנית.

הפתרון היחידי אנחנו צריכים ללמוד לשלוט ברגשות שלני,ולהבין מאיפה זה בא.  נגיד אני מודעת לזה שיש לי חוסר בטחון ומה נובעת כל האובססיות שלי.

להיסגר בתוך עצמך זה לא פתרון!!!! תחושת התקך לב זה רק תחושה שלך, את בטח מרגישה יתר פעימות לב ושאת נחנקת,זה נובע מזה שאת מנסה להיגר אבל יש לך דחף להוציא. ככה אני מרגישה גם.

כן מצד שני אני מעדיפה להסגר ככה הסביבה ואני לא נפגע, זה מעגל הרשע, אני אימפולסיבית ואובססיבית ואנשים סביבי לא תמיד מבינים את זה, אז אני פוגעת בהם בזה שאני מתפרצת עליהם והם פוגעים בי בזה שהם לא מבינים אותי, אז עדיף להתרחק מכולם, ואת האמת שאני מתחילה להרגיש לחץ כשאני בחוץ, הכי מצחיק שאותה בחורה כותבת לי שאני יקרה לה ושמאוד איכפת לה, מצד שני היא לא שמה לב לזה שהיא מתרחקת ממני....כי היא שולחת לי את כל זה בהודעות כשפעם היא הייתה מתקשרת אליי בכל רגע שהיה לה, ומנסה לראות אותי עד ש... היא התחילה להכיר את האני האמיתי שלי... ומי רוצה להתקרב לאחת כמוני, רק שאתמול היא כתבה לי שיש משהו בה שמסרב לשחרר אותי ושהיא קשורה אליי  עכשיו אני חושבת למה היא בדיוק קשורה??

אני לא יכולה כי אני לא מסבירה את עצמי נכון, והיא עוברת משבר עם עצמה גם, אז ככה שהיא גם סגורה, רק שבתחושה שלי אם הבן זוג שלה היא לא סגורה ובכלל עם אנשים אחרים היא לא סגורה, אני חושבת שהיא רק סגורה כלפיי, ואני גם מבינה למה, אף אחד או אחת לא תרצה להיות בקרבה של מישהי שהיא כמוני....

את מנסה להיסגר, היא אוהבת אותך,פשוט היא לא יודעת איך להתנהג,את מתרחקת ונשמע שדווקא היא מנסה להתקרב אלייך. וכנראה שיותר לה קל לכתוב לך,תנסי לשמוע אותה,אולי לדבר איתה.  היא קשורה לבן אדם שיש בך,היא אוהבת אותך כמו שאת והיא לא רוצה לשחרר אותך,היא רק לא יודעת איך להתנהג כי עם כל האובססיות אנחנו לפעמים לא יודעים בעצמינו איך להתנהג.איך להתגבר על עצמינו,על הפחדים שיש בנו. אנחנו חושבים שאנשים רוצים לפגוע בנו ובעצם פוגעים בהם בעצמינו מבלי להרגיש את זה ובלי כוונות רעות. 

ואני מסכימה עם אורית לפעמים בכתיבה יותר קל להתבטות לאנשים.

את לא צריכה לשלול את עצמך!!!! את צריכה להתמודד עם זה.זה קשה.אני מזדהה איתך לגמרי.תנסי להתכתב איתה

אני כל הזמן מתכתב איתה, אני פשוט לא תמיד מבינה אותה, ואני גם לא תמיד מבינה שהיא באמת אוהבת אותי, או יותר נכון עדיין אוהבת אותי. היא אומרת לי שאני יקרה לה ואיכפת לה ממני ושהיא מאוד אוהבת אותי, וכן יולי היא גם כתבה לי שיש בה משהו שמסרב לשחרר אותי, אבל מה זה המשהו הזה? יכול להיות שהיא התרגלה לנוכחות שלי בחיים שלה וזה כבר לא אהבה? את שמה לב מה הפרשנות שלי עושה? אני פשוט לא מסוגלת עם עצמי יותר!!! הלוואי והייתי יכולה להיות כמו אנשים נורמליים נמאס לי כבר מעצמי, אני מפחדת לדבר כבר אם אנשים באופן כללי כי אני לא יודעת אם מה שאני אומרת הוא בסדר או לא, אם זה נחשב לאובססיה או לא, אני פשוט בונה לעצמי תסריטים בראש, מי ירצה להתקרב לדבר כמוני... דיי כבר אין לי כוח

המשהו הזה,אופירה,שהיא מדברת עליו, זה משהו שטוב בך ,מיוחד.ושהיא לא מוכנה לוותר על זה.זה לא נשמע לי כמו התרגלות,שאת מדברת עליו.הפרשנות שלנו בדרך כלל היא לא נכונה, אנחנו עד כדי כך אובססיבים שנהיים קצת אגואיסטים מבלי לשים לב ובלי שום כוונה רעה. העולם זה לא רק אנחנו, לא רק אנחנו צריכים תשומת לב,אנחנו פשוט מתנהגים עם אנשים שאנחנו אוהבים קצת בזיליזול כזה.אם אנחנו מנסים למנוע בלפגוע באנשים שאנחנו לא מכירים,תוך כדי אנחנו מוכנים לפגוע באנשים שאנחנו כן אוהבים ושוב מבלי לשים לב לזה ובלי שום כוונה רעה בכלל. לפעמים אנחנו עד כדי כך נעולים על אותו בן אדם עם האובססיות שלנו שאנחנו חונקים אותו עם האובססיה הזאת.

כן גם אני בונה לעצמי תסריטים בראש,צריך לחשוב פחות וכן להגיד מה שאת חושבת לאנשים,אבל מבלי לחשוב יותר מידי ולהגיד באותו רגע,לא לדחות לאחר כך או למשוך. ככל שיותר אנחנו חושבים ככה יותר אנחנו הופכים את מה שאנחנו רצינו להגיד מלכתחילה וזה כבר לא זה.לא יודעת אם אני כותבת ברור , אני פשוט גם עוברת את זה.אז תוך כדי אני עושה השווה על עצמי. ככל שיותר אנחנו חושבים מה להגיד ואם בכלל להגיד ומה יחשבו,אם זה בסדר מה שאני אומרת,אז ככה יותר אנחנו הורסים דברים.והורסים את עצמינו,כי רק בזה אנחנו עסוקים בראש כל הזמן,גם אם את עושה דברים אחרים במשך היום,בפנים זה עדיין אוכל אותך,החוסר הוודאות הזאת.ואז אנחנו מתפרצים במקומות הלא נכונים ודווקא על אנשים שלא מגיע להם.

ממש כתבתי על עצמי פה

שיהיה לך שבוע טוב,אופירה

תודה יולי על התמיכה והמילים שלך, אבל מה שאני מנסה לעשות עכשיו זה להפסיק לחשוב על כל הדברים שמפריעים לי, וכמו שאמרת פשוט להגיד את הדברים זה לא כזה קל מאחר ולפעמים הדברים יכולים לצאת עקום ואנשים לא ממש מבינים את זה מה שיכול לגרום לחוסר הבנה וכתוצאה מכך גם למריבות על שטויות וזה גורם לתסכול מהצד שלי וכעס עליי מהצד האחר כלומר האדם שלא הבין את כוונת המילים שלי, אז כן אני צריכה לחשוב על הדברים לפני שאני אומרת אותם, את יודעת כמו שאומרים מילים יכולות לבנות או להרוס, ואני ממש לא רוצה להרוס יותר אלא רק לבנות, אמרו לי להתחזק וללכת לגור בחווה אקולוגית בדרום, זו נשמעת חוויה מדהימה העיניין הוא פה הבעיה שלי ההיפראקטיביות והאימפולסיביות זה לא משהו שיעבור אני נולדתי עם זה כנראה אז איך אני אתמודד עם אנשים חדשים? אני רוצה להפסיק לחשוב על הדברים שמורידים אותי הבעיה היא שאמרו לי לעשות דברים שאני אוהבת וכל מה שאני אוהבת כרוך בפעילות פיזית שלצערי כרגע אני לא יכולה כי יש לי דלקת במפרק הירך וקרע ברצועה של הברך דבר שעוד יותר מדכא, כי לקחת לאדם פעיל את הרגלים זה לגזור עליו מאסר עולם, אז מה אני יכולה לעשות כדי לא לחשוב?.

היי,אופירה!

כן צריך להגיד מה שאת חושבת, ואם אנשים לא מבינים איזה מסר רצית להעביר להם או הבינו לא נכון אז צריך להסביר להם עוד פעם.אם לא תדברי אף אחד לא יבין מה מפריע לך ומה את בדיוק רוצה.אנחנו חושבים שאנשים אמורים להבין אותנו מבלי שנדבר ומתפרצים כשזה לא קורה.אבל שוב:אף אחד לא יכול לנחש מה אנחנו מרגישים אם לא נדבר. ככה זה אצל כולם. את צודקת,צריך לחשוב,אבל לא צריך לחשוב יותר מידי כמו שאנחנו רגילות כי זה דווקא מביא לתיסכול. 

אני יכולה לשאול מה זה חווה אקולוגית שדיברת עליה למעלה?מה עושים שם?ומי אמר לך ללכת לגור שם?

היפראקטיביות זה לא כזה רע נראה לי.יש בך מלא אנרגיות,את צריכה רק לפנות אותם למקומות הנכונים.ואימפולסיביות צריך ללמוד לשלוט בזה.אביא לך דוגמה:אתמול הייתי רגועה כל היום,פשוט אמרתי לעצמי כשהתעוררתי שהכל בסדר,ניסיתי לחשוב רק חיובי,החזקתי את עצמי כל היום עד שקרה איזה קטע קטן והתפרצתי.אחר כך הצטערתי על זה,יכולתי לפתור בעיה אחרת באותו רגע מבלי להתפרץ,הרי כל התפרצות רק אנחנו סובלים מזה אחר כך. אבל החלטתי שאני לא אחשוב על זה יותר מידי,קרה משהו קרה,אבל להבא אני אתנהג אחרת ולא אהרוס את עצמי בשביל אף אחד,לא אתפרץ.אותה סיטואציה קרתה לי פעמיים עם אותם אנשים.אז אמרתי לעצמי פעם שלישית זה לא יקרה.בבוקר קמתי ,לרגע חשבתי על אתמול וישר גירשתי את המחשה על זה.שיחררתי.

מה את עושה בחיים? זה קשור לספורט? כן,זה די מדכא האמת לבן אדם פעיל כשלא מתאפשר לו לעשות דברים שהוא אוהב. זה מביא אותך לעוד תיסכול.ברור לי לגמרי שזה קשה.האמת אפילו לא יודעת על מה אפשר לחשוב לעשות במקום בינתיים.כמה זמן יש לך דלקת? אני אחשוב על משהו,לא יודעת... איך את מטפלת בדלק שלך?