מנהלי קהילה
חברה שחוותה אובדן
שלום,
חברה קרובה חוותה אובדן של אדם שהייתה אחראית עליו במסגרת מסויימת לפני כחצי שנה.
במהלך שלושת החודשים הראשונים לא נראה דבר חריג בהתנהגות שלה. היא לקחה את המקרה מאוד קשה, אך זה הרגיש מאוד לגיטימי באותה תקופה.
לאורך הזמן היא הפסיקה ליהנות מפעילויות, חייכה חיוכים מזוייפים, האשימה את עצמה במקרה. התפטרה מאותה עבודה ובמשך כשבועיים ישנה במהלך רוב היום והתחילה לצייר מראות כואבים.
ניסיתי שלא להעלות את הנושא מתוך מחשבה שזה יעזור לה לשכוח ולהתגבר. מסתבר שהקולות בראש שלה רק גברו.
היא לא מדברת על הנושא הזה כמעט עם אף אחד ולא הסכימה (לפני חודשיים) לפנות לעזרה מקצועית.
בימים האחרונים היא נטולת שמחת חיים, הולכת עם ראש מושפל, בטוחה שאותו אדם נמצא בכל מקום שהיא נמצאת בו, עד לרמה שהיא הולכת פיזית לוודא שהוא שם. מנהלת איתו שיחות ארוכות ובעיקר מאשימה את עצמה באובדן הזה. היא חווה כאבים גופניים רבים בתקופה הזו- כאב ראש ובעיקר כאבי בטן. הקאות, בחילות ומיגרנות.
היא אמרה לי שהיא מרגישה שהיא נרקבת. שהיא מעדיפה להתרחק מהכל כדי לא להרוס עוד דברים.
לא לא נהנית מהיומיום, לא מסתכלת קדימה ומבנאדם שהיה נותן מעצמו הכל, מרגישה שלא נשאר בה שום דבר לתת.
היא בחרה גם להתרחק ממני לפני שהיא סיפרה לי את הדברים האחרונים.
אני יודעת שהיא לא תרצה לקבל טיפול מקצועי (אולי מכיוון שהיא פעם זו שהייתה בצד המטפל).
אני לא בטוחה באיזו דרך כדאי לי לפעול...
טל מוזס
חברה יקרה,
אשמה היא רגש קשה מנשוא ומדברייך עולה כי חברתך מייחסת לעצמה את כל או מירב האשמה במה שקרה. אני שמח לקרוא שיש לה חברה תומכת שרואה ומבינה שהיא בתהליך מסוכן. זה הזמן להיות שם בשבילה ולהראות לה שהשהות במחיצתה אינה הורסת אותך או פוגעת בך. מתיאוריך עולה שחברתך נמצאת במשבר דיכאוני עמוק מאוד. האם יש לכן חברים משותפים שיוכלו לסייע ? האם מישהו במקום עבודתה או ממשפחתה יכול להבין את המצב ולעזור ?
חשוב להביא אותה לגורם טיפולי בהקדם וכל העת לחבק ולהיות שם עבורה.
לרוב שאנשים חווים טראומה הם מנסים להימנע מלדבר עליה אולם המחשבות בראש אינן חולפות ולרוב אף מתגברות לכן במידה והיא משתפת פעולה ורוצה לדבר על מה שקרה זה לא דבר רע אך שוב מומלץ שזה יעשה על ידי איש מקצוע. האם את חושבת שתוכלי להציע לה לראות איש מקצוע ? מה את חוששת שיקרה אם תקבעי לה פגישה ותלווי אותה לחדר ההמתנה ?
בשבילה
תודה. לצערי החברות שמסביבה לא מספיק מעורות במצב ולכן לא אערב אותן. המשפחה שלה לדעתי לא מעורבת כלל, והיא תחשוש מאוד לערב אותם. את העבודה הקודמת שכאמור בה זה התרחש, היא עזבה בעקבות האירוע. והעבודה הנוכחית טריה מאוד, כך שזו לא אופציה.
אציע לה היום שוב לראות איש מקצוע. אני צופה התנגדות כי היא תשים את עצמה במקום של ה"מטופלים" שהיו לה, דבר שעלול מאוד להרתיע אותה. על מנת להגיע לאיש מקצוע עלינו לעבור קודם אצל רופא המשפחה לקבלת הפניה, לא? אציע לה שאלווה אותה בתהליך ושנעבור אותו יחד. אני מקווה שאצליח לקבל את ההסכמה שלה.
במידה והיא לא תסכים, מה שלצערי הרב עלול לקרות, אני לא בטוחה מהם השלבים הבאים שעלי לבצע...
טל מוזס
חברה יקרה,
בשאלותי קודם ניסיתי להבין האם פרט אלייך יש עוד אנשים שיכולו לסייע, במידה וכן נסי להיעזר בהם. לגבי צעדייך הבאים הדרך המהירה להגיע לפסיכיאטר במצב חירום הוא הגעה למיון כל בית חולים (שם יש פסיכאטר תורן) אולם לא נראה שזה המצב בשלב זה ואני מתקשה להאמין שחברתך תרצה זאת. הייתי מתחיל את השיחה ואומר שאת שם עבורה ומה שלא יהיה תשארי לצידה ותתמכי בה. תוכלי לומר לה שאת יודעת שלא קל ואולי אפילו מפחיד לפנות לטיפול אבל את חוששת שמצבה לא טוב ושפניה משותפת שלכן תוכל לסייע לה. במידה של התנגדות את יכולה לשאול איך היא מתכוונת להתמודד עם הקשיים או מה הכי גרוע שיכול לקרות במידה ותפנה לטיפול.
מצאתי לך את הקישור הבא (של קופ"ח כללית אך זה דומה בכל הקופות פחות או יותר) http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/mental_health/Pages/independent_psychiatric.aspx
כאן תוכלי לקרוא על קבלת הפניה לפסיכיאטר. זכרי שיש אפשרות לפנות גם בפרטי זה לרוב יותר מהר אבל יקר.
חשוב שתזכרי שאת מנסה לעזור ויכול להיות שלא תצליחי, זה לא אומר שעשית משהו לא נכון ייתכן שחברתך אינה מוכנה לקבל עזרה בנתיים. תוכלי להציע לה שוב בעדינות. איך זה נשמע לך ?
בשבילה
תודה. ממה שידוע לי כרגע, אין אנשים נוספים. אך אברר זאת היום בשיחה איתה. כמו כן, אציע לה את הפנייה ואשאל את השאלות הללו במידה ותסרב. אהיה חכם יותר בערב לדעת לאיזה כיוון זה הולך. תודה לך בינתיים
בשבילה
הכוונה היא בהכרח לפסיכיאטר? אני חוששת שהיא "תתייג" את עצמה. פסיכולוג לא רלוונטי במקרה כזה?
בנוסף, הדבר יופיע בתיק הרפואי שלה, נכון? במידה ותדרש לעבודות עתידיות שיקוף תיק רפואי, האם זה חסוי או גלוי? מרגיש לי כמו פתח ממשי להרתע מקבלת טיפול.
טל מוזס
מהתיאור שנתת נשמע שהיא במשבר דיכאוני, לרוב כאשר אדם במשבר עמוק תרופות מסייעות לשפר מעט את מצב הרוח בכדי ליצור פניות לטיפול פסיכולוגי.
לגבי הרישום בתיק הרפואי, אכן במידה ותפנה/תפנו לקופת החולים יהיה רישום בתיק הרפואי שהייתה בטיפול/ייעוץ פסכיאטרי/פסיכולוגי, כפי שכתבתי קיימת אפשרות לפנות באופן פרטי ואז אין תעוד העניין הוא שפסכיאטר פרטי טוב זה סיפור לא זול אבל במידה וזו הסיבה שאינה פונה בודאי ששווה את הכסף.