הי

מבין אותך

אני בגילך ולמשה עד היום במב דומה אם כי השתפר ללא היכר

יש לי כמה וכמה עצות שלא כולם נותנים אותם אבל  ראשית הכל כמעט הכל תלוי בך....שנית תרופות אשפוזים פסיכולוגים וכו לא יעזרו.

תיתן מטרות לעמך על בסיס יומי או שעתי.

תלמד במכללה או תלך לעבודה בעבודה עם קידום במה שאתה טוב יחסית.

יש עוד המון אבל....

אגב יש לנו קבוצה בתל אביב שמתכנסת על בסיס קבוע כרגע בימי שלישי בערב שדנים על דברים ועניינים כאלו.

בהצלחה

ג'ק יקר. ראשית כל הכבוד לך שפנית וכתבת זו כבר התחלה של התמודדות. שנית, אני רוצה לשאול אותך אם היה משהו שקדם לדיכאון הזה?, מניין הוא התחיל?, מי תומך בך היןם?, האם עשית משהו עד כה בכדי להתמודד עם הדיכאון הזה?, אשמח לתשובותייך בכדי למקד יותר את תשובתי... תודה

הייתי בתקופה של כשבוע במצב של חרדה לפני זה הייה לי מצבי רוח שלרוב היו נגמרות בעצב אבל היו לי רגעי שמחה אולי עכשיו כי גדלתי אז אני מבין שאין באמת שמחה לא יודע כל כך איך להסביר את זה ואני מתמודד עם זה לבד אין מישהוא שיודע על זה אני בן אדם די סגור מבחינה של לחשוף דברים כאלה ואני לא מתמודד עם זה אני יותר מדחיק את זה

אנחנו קבוצה של נפגעינפגש מגיל 20 לוס שמספרים על הקורה אותנו ועל ההתמודדות אחת לשבוע במרכז תל אביב ללא תשלום זה בימי שלישי 1930

ג'ק יקר. בעיקר נשמע לי שאתה מאוד מאוד לבד עם החוויה הרגשית הקשה הזו שאתה חווה. נראה לי שמנגנון ההדחקה כבר לא יעיל עבורך היום וזה דווקא טוב כי זוהי הזדמנות לקום ולעשות מעשה ולאפל אחת ולתמיד באותו העצב הפנימי שכוסס בך ולא מאפשר לך להיפתח לעולם. מה דעתך ללכת לטיפול?, מה קורה עם הורייך האם אין הם שמים לב למצב בו אתה נמצא?

jack היקר , אני ממליץ לך על משהו "קצת יותר" מקצועי ואינטנסיבי מאשר להיפגש שעה או שעתיים בשבוע עם קבוצת אנשים ... תיגש להורים תספר להם ותשתף אותם בכל מה שאתה מרגיש מה שהיה ומה שהשתנה אצלך , תקבעו תור לרופא המשפחה , תשתף גם אותו , קרוב לוודאי שהוא יפנה אותה וימליץ לך להמשך טיפול , פסיכולוג/ית (רופא שאיתו/ה משוחחים ושופכים בפניו את הלב ומדברים איתו/ה על הכל מא'-ת') . ובנוסף פסיכיאטר (רופא שיאבחן אותך ויתן לך מרשם לטיפול תרופתי ,כדורים). תתחיל בדרך הזאת , עצם זה שאתה תתחיל בתהליך הזה תשמע לי אתה תרגיש כבר הרבה יותר טוב מהנקודה בה אתה נמצא , בהמשך תמיד תוכל לשלב את הקבוצות הללו שמתקיימות שעה בשבוע . אינטר 22 כתב לך כאן והטעה אותך , מה לעשות שאנחנו פגועי הנפש לא בחרנו את זה וזה לא תלוי בנו ומי שיגיד לך את זה , בוחר להשתמש בססמאות זולות שכבר איבדו את הטעם מרוב שמשתמשים בהם . "ראשית הכל כמעט הכל תלוי בך....שנית תרופות אשפוזים פסיכולוגים וכו לא יעזרו" הוא מטעה בגדול , אלה אנשים מקצוע , נכון יכול להיות שיש רופאים שיהיה לך חיבור טוב יותר מרופאים אחרים , אבל האם הם יעזרו ? בהחלט כן !!! מאחל לך בהצלחה ובריאות איתנה גם פיזית ובעיקר נפשית !!!

ג'ק יקר. טיפול מקצועי יעזור לך לצאת מן המצב שאתה נמצא בו כעת. ללכת לטיפול זה כוח, זה לקחת את המושכות בידיים שלך ולהתחיל לכוון את החיים למקום שאתה רוצה. גם אם בהתחלה תהיה לך תחושה לא נוחה ואולי שונה כפי שאתה כותב (אינני מבינה מדוע הליכה לטיפול הופכת אותך לשונה?) זה שווה את זה. מה דעתך? האם יש מישהו שקרוב אלייך אליו אתה יכול לפנות?

הבנתי וזה עוד יותר מעצים את הצורך להגיע לטיפול בכדי לא להישאר עם החוויה הרגשית הקשה הזו לבד. מה דעתך לדבר עם רופא המשפחה?