טעות מספר אחת היא שבזמן עבודה אני לא עסוקה כלל ,אז אני בזמני החופשי ויש הרבה ,מנתחת את עצמי את הנפש המחשבות ההתנהגות ,האמת גם אם יחליטו בסוף לא להשאיר אותי עוד חודש אראה בזה גם בסדר ,

אז אני חושבת מחפשת פתרונות מנסה דברים נופלת כועסת כשאני נופלת ,

פתרון: אולי בשעות העבודה עד מה שנשאר, יהיה ממוקדת אנסה להיות ממוקדת בעבודה נטו ובכל הקשור לעבודה והקריירה שלי  ,כלומר אני מחפשת עבודה אז שולחת מיילים קורות חיים,אולי אלמד משהו שקצת יקדם אותי מבחינת הקריירה אולי אעשה חזרה בתחום הנהלת החשבונות,או אקסל יש לכם רעיונות.?ומה דעתכם על ממוקדת אולי אני פשוט לא מרוכזת ושוחה בים של מחשבות של דברים של בעיות של הפרעות.

נראה שהאתגר הוא כיצד לשמר את השקט הזה, את צלילות המחשבה. ויותר מזה, איך לנווט את עצמך כך שלא תתני לעצמך להכנס למערבולות סוערות. ההתלבטות שלך ביחס לבחור נשמעת לי בכיוון הנכון- לנסות לברור התנסויות שנכונות ומתאימות לך.

תהיי מיכה,

זה באמת האתגר שלי לשמר את השקט ,כי אני משתנה בדיוק כמו זיקית,לכן אני חייבת ללמד אץ עצמי להיות ממוקדת וכשהמשחשבות או הרגשות רוצות ורגילות לקחת אותי למקומות סוערים ואחרים יהיה חייבת ללמד אותן לחזור בחזרה למיקוד,כנל לגבי ההתנהגות שלי ברגעים מסויימים אני פשוט יכולה להיות לרגע חזקה ורגע חלשה לרגע עוצמתית ולרגע נזקקת נואשות לאישור לאהבה , עכשיו אני אחרי בכי ודרך הבכי הבנתי עד כמה סבלתי ואני סובלת בצורה שכרגע אני חיה ,

יכולתי להסתכל על כול הסיפור שלי כאילו אני צופה בסרט לפעמים כשאני בתוך הסרט קשה לי לקום ולעזור לעצמי כשאני טובעת אבל כשאני מחוץ לביצה הטובענית  אני רואה שיש גם דרכים להציל את עצמי מטביעה ,הכי חשוב כרגע לשמור על השקט והשליטה והרצון שיכבדו ויראו אותי אחרת לא נזקקת וחלשה,יש לי הרבה עבודה ,לגבי הבחור החלטתי לאמר לו שלא מתאים לי לפגוש אותו בבר אני לא בליינית וזה לא מקום שאפשר לדבר בייחוד שאנחנו לא מכירים,זה צעד ראשון .לא אסכים לכל דבר שמציעים בדרכ אני אומרת איי דו לכל דבר העיקר שיהיה לי גבר להיות איתו ולא משנה מה יקרה אם הוא ינצל אותי לסקס או פגישה שאין לה מטרה .

ואולי יש לך טיפים אך לשמר את השקט?צלילות המחשבה?

הפעם אתן המלצה- אני חושב שטיפול בגישת DBT יכול להועיל לכך. הטיפול משלב אלמנטים שדומים למדיטציה, ועוזר ךהתאמן בדיוק בזה, בלפקס את עצמי, ההיפך מלהתפזר.

עדיין לא החלטתי מה  הטיפול הנכון בשבילי ,

חשוב לי כרגע ללמוד לעזור ולטפל בעצמי ,כי העבר מראה שכל דרך שניסיתי ללכת בה (פסיכולוגיה,אימון אישי,סדנה רוחנית ,דת,בודהיזם,אלוהים,כל דבר אחר לא עזר לי ,הייתי מקשיבה וכשהייתי יוצאת עשיתי מה שהדחף שלי ביקש לעשות עשיתי ,הייתי יוצאת מלאת תקווה כן כן הפסיכולוג הזה יעזור לי הספר הזה ,הסרט הסוד ,האמת שהייתי גם בקבוצה בעבר הרחוק שלי וגם אז אני זוכרת שאמרו לי "תיהיה בכאב אל תברחי מימנו לגברים ",וכשהייתי יוצאת האישות החלשה המסכנה שלי זאת שהרסה לי את החיים עדיין נמצאת שם ורק מבקשת שהאכיל אותה (כמו הצמח מחנות קטנה ומטריפה feed me :) )להאכיל אותה בכאב ,בהרס עצמי ,ברחמים עצמאיים במסכנות,בהשפלות .

ובקשר לגבר שפתחתי אליו אובססיה -כשאני חוזרת אחורה ורואה את הסרט ,אני מתביישת בעצמי שהתנהגתי ככה והעצמתי אותו כאילו הוא ישות עולמית ,כשהו א בעצם לא במקום להעצים את עצמי ,הוא לא מתקשר ,ודבר זה בדרכ גורם לי לחרדות שהוא לא מחפש שהוא שכח אותי ואז זה מפעיל את מנגנון האובססיה שלי כלפיו ,כרגע זה שקט מאמינה שזה יתעורר ואז אצטרך לפעול

סקאלי יקרה. נראה לי שכרגע לא כדאי לך לצאת עם גברים באופן גורף (אני מקווה שאינני מפחידה אותך באמירה נחרצת שכזאת), כנראה, שכרגע כל גבר גורם לך להעלות את מפלס החרדה והחרדה גורמת לך להתנהגות אובססיבית. הגברים הם סוג של מילוט מעצמך, מהחיים ואולי הוצאה זמנית שלהם מה"תפריט היומי" תסייע לך להבין מה את באמת רוצה. מה דעתך?

ואגב בכל הטיפולים שעשית אני דווקא רואה את הכוחות שלך ואת הנסיון למצוא פתרון ולצמוח. כל הכבוד לך, שלמרות הכאב והסבל המשכת לחפש. אנא אל תפסיקי ואת הגמילה עשי עם טיפול תומך מלווה...

היי אורית בוקר  טוב 

האמת זה מה שאני עושה,הבחור האחרון שפתחתי כלפיו אובססיה ,הוא ראה שההתנהגות שלי לא בסדר,היו מצבים שהבין אותי וניסה להרגיע אותי,אז מ 100 הודעות וטלפונים ,אני כרגע מנסה להתייחס אליהם אחרת ,להיות יותר רגועה כואב לי שהם גילו את הצד הזה בי לכן מנסה לתקן ,אני לא מתקשרת אליו  כל יום וכל היום, אלא אולי פעם ב יומיים ,אני גם מלמדת את עצמי שזה לא זוגיות כ הוא צעיר ממני ב10 שנים,ויש עוד סיבה שלא אפרט אותה פה שזה לא יכול לקרות,האמת את כל כך צודקת שזה בריחה שלי מהחיים מהשעמום מחוסר עניין ומשמעות בחיים ,מה גם שהמוח שלי שנים עסק בהפרעות אכילה וגברים שהוא לא מכיר דברים אחרים הייתי רוצה לגלות עולם אחר אבל הראש שלי תקוע שם ,רוצה להיות יצרתית להכניס לעצמי עניין ותוכן לחיים ,אולי תעזרי לי למצוא קבוצת תמיכה ,כרגע אין לי מושג מה הטיפול הנלווה כלומר כשאני בלי הגברים כאילו אני אומרת שאני לא צריכה טיפול ,הכל שקט הכל בסדר , תמיד חפשתי פסיכולוג גברי רופא גברי (אני זוכרת שאמרתי חשוב לי שהוא יראה טוב כדי שאולי גם הוא היה חלקבמהאובססיה שלי :)) אבל מישהו אציע אחרת שאחפש אישה,

סקלי יקרה. אין לי ספק שהטיפול שלך צריך להיות עם דמות נשית בכדי שתהיה לך לפחות בהתחלה האפשרות לבחון את הסיבות לבריחה הזאת מהחיים מבלי לפתח אובססיה חדשה כלפי המטפל. נראה שאת מוצאת כל דבר שבולע אותך (אוכל, גבריםוהשד יודע מה עוד) בכדי לא להתמודד עם הכאב האמיתי. ממה את בורחת?, מה באמת מפחיד אותך כל כך שם בחוץ?

היי אורת 

אני באמת לא יודעת מימה אני בורחת ,כי ההתקפות זה לסירוגין עכשיו הכל רגוע.אבל בעקרון אולי הבריחה שלי היא מהחיים ,מהחיים מהמציאות,לדוגמא בגלל שאני די רואה את עצמי עם בעיות נפשיות אז זה בסדר שלא אביא ילד מתרומת זרע לבד,וזה בסדר שאני גרה בבית עם אמא וזה בסדר שמפטרים אותי ואני קופצת מעבודה לעבודה(הפעם זה לא בגללי )וזה בסדר כשאני מדוכאת אני לא חייבת ללכת לאירועים משפחתיים יש לי סיבה לכל דבר שהייתי אולי רוצה לעשות,למשל בבית הספר הייתי חרשנית ובקושי מצליחה להוציא 80 וכן חרשתי,עשיתי בגרות ואחר כך רציתי ללמוד אולי מורה?אולי ואלי ועד היום אני בסימן השאלה וכן יש לי רגעים שאני מצטערת שלא נלחמתי להשאר במסלוול למרות ההפרעה כמו גון נאש המתמטיקאי למרות הסכיזופרניה הוא הצליח כמתמטיקאי אם היה לי משהו שהיה ממלא אותי כך אולי הייתי מאושרת,הבעיה שהכל רייק העבודה אני עכשיו אני כותבת לך שאני סגורה בחדר כי אין לי חברים או חברות לעשות איתם דברים אז הנה אני סגורה בחדר במחשב ,גם הלבד זה חלק מהדיכאון אבל לפעמים אני כבר מחכה לחזור לחדר שלי ,מה הייתי עושה בלעדיו:),חשבתי ללכת לטיפול דרך קופת חולים,אני מחכה שיחזירו לי תשובה אם אני ממשיכה לעבוד עוד חודש ואז אדע מישהו אציע לי אישפוז יום ,לגבי ילד אני כלכך פוחדת כשאני לא מגיע להחלטות וחודש הא אני בת 41 ,תודה אורית 

אבל אני דיי מתקדמת 

מצאתי מקום מרגיע לעשות הליכות ,

אני לא מתקשרת אליו או שולחת הודעות 

והתחלתי לקרוא את הספר מס׳3 בסידרה של ברגינט גונס אני אוהבת לקרוא ספרים,אבל חסר משהו .