מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

אשמח לדיעה

24/08/15 19:58
2 תגובות

שלומות!
אני עוד מעט בת 37, לגמרי חדת מחשבה, רופאת המשפחה היקרה שלי רשמה לי אסטו 10 מ"ג היות והוגדרתי אצלה כחווה דכאון אחרי לידה. ביננו, מאוד קל אחרי לידה לבקש ולקבל ציפרלקס ושותפיו.אני מבחינתי מרגישה כבר לפחות ב 10-15 שנים האחרונות כנדה בין מצבי רוח שונים- אין אצלי באמצע, הכול קיצון- או שיאים מטורפים בכל האופנים או דאון מוחלט.הדאון מתבטא בפסיביות מוחלטת- עייפות תמידית, חוסר חשק לצאת מהבית, להתקלח או לתפקד באופן מינימלי, אפילו לא מסוגלת או מגלה רצון לקבל החלטות, רק שיניחו לי- ולישון!
הכול טכני. אני מודעת לכך שהכול אצלי בראש, ברור לי שעם עבודה נכונה על עצמי ישנה אפשרות לשיפור- לא שוללת טיפול תרופתי כמו שכבר הובן- אני רוצה להאמין שלא אהיה תלויה בו לכל חיי.אני עם הילדה שלי מתפקדת כרגיל- מאוהבת בה עד מעל לקיומי! בזה אין בכלל ספק.אני עצמאית- יש לי חברה ויש לי עובדים האחריות היא עלי- התסכול שלי הוא שאני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות כדי להביא אותי לאושר יציב ולא בגלים קיצוניים.ניהלתי בעברי והייתי מנהלת מצטיינת בכל תפקידי- תמיד הם היו אינטנסיביים דינמיים ומהירים, ברגע שנגמרה הבניה או המטרה שהצבתי לעצמי חזרתי לפאסיביות. בכל עבודה לא החזקתי גג יותר משנתיים ( התירוץ שלי שתמיד משכו אותי לתפקיד נחשק אחר וכך היה.. אבל אם אני כנה עם עצמי אני לא בנוייה למסגרות) אני אקבע תור עם פסיכיאטר על מנת לוודא שהמינון שניתן לי אכן תואם לצרכים שלי.
אני בשנה האחרונה חולה המון- דלקות וכל מיני מחלות שחוזרות על עצמן- אני מניחה שקשור.. או לא? אישית אני כבר מותשת מכל החולי הזה. כולל ניתוח שעשיתי לפני שלושה שבועות שבכלל שיב לי את הדעת- הייתי על פרקוסט טמשכחי כאבים והיה לי מאוד נוח להיות במקום הפאסיבי הזה. אני לא ישנה בלילות כבר לדעתי 4 או 5 שנים. ישנה פה ושם כשיוצא לי. אולי 3 או 4 שעות ביממה. כברירת מחדל- נדודי שינה. אני לא יודעת, ובאמת מתייעצת מה הצעד הבא שלי.תקופות הדאון הקיצון הכי ארוך שלי היה כשנה וחצי שנתיים ממש לא עבדתי, לא עשיתי כלום ושום דבר. כלום כלום כלום שזה הכניס אותי עוד יותר לדכאון.לעומת זאת בקיצון של הHIGH שלי הקמתי חברה - יש לי עובדים, ריווחיות , עשייה של 18 שעות מבלי לשים לב! וזה ביום חלש שלי. התעסקתי שנים במה הייעוד שלי. הייתי ואני עדיין מאוד קנאית לעשות רק ובדיוק את מה שאני מצויינת ומעולה בו. אני לא מתפשרת על פחות מזה כי אני יודעת בדיוק מה היכולות והכישורים שלי.יש לי במשפחה הקרובה בני דודים עם מאניה דפרסיה אני לא יודעת אם זה קשור או לא. אשמח לדעתכם ולדעת מומחי הפורום המלומדים.יש לציין היום- אני בתפיסה שלי הרבה פחות קיצונית, אני מגדירה את עצמי (ומיישמת) כברת דעת גם כשזה קשור לילדה שלי ולבן זוגי- אני הרבה יותר מקבלת, תקשורתית.יחד עם זאת כשזה קשור אלי- אישית, אני מרגישה במערבולת נצחית, לא מסוגלת לקבל החלטה הגיונית ומוצקה אחת!


תגובות

טל-מוזס
24/08/15 23:34

בדילמה

שמח שחלקת איתנו את הדילמה. מעניין שבסוף דברייך את כותבת על בני דודים עם מאניה דיפרסיה (מה שנהוג היום לקרוא לו בשפה המקצועית הפרעה בי-פולרית או דו קוטבית). אכן מהתיאור שלך את מרמזת שזו אולי הבעיה ממנה את סובלת וזו אפשרות (למרות שחלק מהתיאור לא לגמרי תואם) קיימת גם אפשרות שמדובר בדיכאון והמצב השני הוא את כשיש לך כוחות. אני חושב שכדאי מאוד להתייעץ עם פסיכיאטר טוב, אבל לא לשאול אותו על המינון אלא לספר לו את סיפור חייך על הירידות, העליות, ההצלחות והכשלונות וגם על בני הדודים, הדודים וההורים. תני לו או לה להחליט מה יש לך. אין לי ספק שיש לך יכולת לשכנע אותו רק לתת לך כדורים אבל את יכולה לקבל הרבה יותר. איך זה נשמע לך?

בדילמה
25/08/15 1:33

רעיון מצויין! תודה רבה :)