שלום לכולם,

אימא שלי סובלת מדיכאון וחרדה. נסיבות חייה לא הקלו על מצבה, בנה הבכור ואח שלה (אחי ודודי) נהרגו בתאונות, בעלה עזב אותה לאישה אחרת, ומבין שני בניה הנותרים אחד אינו רגיש למצבה ושואף לשמור ממנה מרחק.

*קצת רקע, אפשר לדלג לשורה התחתונה בסוף*

היא מתגוררת לבדה בבית בו גדלנו ומעבירה את זמנה בהעברת שיעורים פרטיים ובחיפוש מסגרות ודרכים למלא את חייה במשמעות. לעיתים היא מצליחה, כאשר מצב רוחה מאפשר זאת.

לפני כשבוע ניסתה אימא לשים קץ לחייה, לאחר תקופה ארוכה של התקפי חרדה קשים ותחושה מוצדקת, יש לומר, של חוסר יכולת לקבל מסביבתה תמיכה מלאה למצבה. הניסיון כשל, לשימחתי, אך לא משום שלא היה אמיתי אלא משום שהיה מגושם.

לאחר הניסיון הצלחנו לשכנע אותה להתאשפז במחלקה לבריאות הנפש לשם הערכת ושיפור הטיפול התרופתי אותו היא מקבלת. עושה רושם שהאישפוז עושה לה מאוד טוב. היא פעילה מאוד במסגרת וחווה הרבה פחות התקפי חרדה.

משתתפי הפורום - 

האם לידיעתכם קיימת מסגרת או קהילה כלשהי, מוסדית או לא, אשר יכולה לכלול את אימא בה? מדובר באישה מבריקה ויצירתית, שנונה וטובת לב אשר בסה"כ צריכה להיות מוקפת אנשים ולחיות לצידם. חשבנו על דיור מוגן אבל היא צעירה מדיי (66) ולא נראה שזה מקום בשבילה.

אודה על כל התייחסות.