שלום שובל, את עוברת תקופה מעיקה מאד לפי התיאור שלך- את יכולה אולי לשתף במה אירע בחייך בתקופה האחרונה שאולי קשור למה שעובר עלייך?

ממה שאת כותבת אני מבין שלאור מה שקרה לסבתא שלך, העובדה שהיא חולה במחלה חמורה, גורמת לכל השאר, לחיים, להראות חסרי טעם ושטחיים. ובמובן מסוים זה באמת כך. כי מה שווה הכל לעומת זה.
לפעמים אנחנו מרגישים כך בזמנים כאלה. בדרך כלל התחושה הזאת חולפת אחרי זמן מה, והצבעים בחיים מתחילים לחזור- אבל לעתים זה לא קורה, ואז מתאים לשקול עזרה מקצועית.
מה את מרגישה שקורה לך? 

שובל יקרה, מה שקורה לך הוא שאת חווה כאב גדול ובמקביל כנראה מפחדת ממנו מאוד ולכן לא מאפשרת לו להשתחרר, כנראה אמונות מגבילות כמו הצורך להיראות חזקה בפני אנשים או פחד שיראו אותך חלשה או פחד שלך מעצמך באותן הסיטואציות גורם לך לחסום את הרגש ובמקביל לפתח מחשבות סגורות על כמה שהאחרים לא בסדר ושיטחיים, יקירתי, רבים מאיתנו עוברים דברים קשים וחשים כאב ואם תתני לאחרים את ההזדמנות לדעת מה את מרגישה תוכלי לקבל הרבה השתתפות ושותפות בחוויה. הנסיון לעצור את הרגש ובמקביל להסתובב עם המחשבות השליליות גורם לתחושת ריקנות,
מה דעתך?