היי לך,
אני מצטערת שהמכתב הזה נכתב בדיעבד ושלא יכולתי להזהיר אותך ולהגן עלייך מכל כך הרבה דברים..
אני מצטערת שהרגשת כל כך בודדה שהגעת למסקנה שאין טעם לחיים.
אני מצטערת על הילדות שלך בבתי חולים שלא הייתי שם בשבילך.
אני מצטערת על המכות שחטפת, אני יודעת שזה לא הגיע לך ושזה לא בא בגללך או בגלל מעשייך.
אני מצטערת על ההשפלות שעברת מצד הבן אדם שאמור להיות הכי קרוב אלייך.
אני מצטערת שהגעת לעולם בו את לא רצויה ולא אהובה והיא דאגה להזכיר ולהראות לך זאת מהשנייה שיצאת לאוויר העולם.
אני מצטערת שהיית צריכה להתמודד לבד ולהילחם על מה שמגיע לך בעולם הקר והאכזר הזה.
אני מצטערת שמצאת באוכל (או יותר נכון בחוסר אוכל) את הנחמה.
אני מצטערת שסיפרו לך שקרים במהלך כל חייך ולא יכולת להתמודד איתם.
אני מצטערת שרק באוכל הצלחת להרגיש שאת שולטת במשהו בחייך.
אני מצטערת נפגעת מינית פעמיים במהלך חייך, זאת לא אשמתך, אני יודעת את זה, זה הם אשמים..
אני מצטערת שלא הצלחת להתמודד עם זה ולצאת מזה, ונפלת ונשברת עוד יותר.
אני מצטערת שהכרתי לך את הכדורים, אלה שרק מחזירים אותך לבתי חולים והורגים אותך לאט, אבל בטוח.
אני מצטערת שהיית צריכה לבנות כל כך הרבה חומות ומגננות שאני לא בטוחה שאי פעם מישהו יצליח לפצח.
אני מצטערת על כל דמעה ותחושת כאב שיצאו ממך בשתיקה.
אני מצטערת על כל לילה של כרית ספוגה בדמעות ובחרדה.
אני מצטערת על החוסר בטחון שלך, זה שנגרם בגללה..
והכי אני מצטערת, שעברת את כל זה לבד, נפלת, נשברת, נהרסת, נפצעת וזה לא השתנה..
את לא אשמה, ילדה קטנה ויפה.
את לא אשמה, ילדה אכולת רגשות אשמה.
את לא אשמה, מלאך שנחתה על האדמה.
את לא אשמה, כי לא הייתה לך את זכות הבחירה..
הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל בחזרה ולהראות לך כמה את מדהימה.
אני מצטערת וכאובה, ילדה יפה שנעלמה..