שלום לכולם,

אני כותב לכם את ההודעה הזאת כי אני מאמין שהיא עשוייה להציל אתכם מנזקים בלתי הפיכים, אם לא ממוות.

לפני חודשיים עשיתי מעשה שאני הולך להתחרט עליו לנצח. שאפתי אבקת כביסה בנסיון להתאבד. למה עשיתי את זה? כי במהלך החיים שלי הועמדתי במצבים לא נעימים ונחשפתי למראות לא נעימים. האופי שלי היה עדין מכדי להתמודד עם קונפליקטים קשים ולא ידעתי איך אחייה את חיי הבוגרים. בעבר הרחוק, הייתי בן אדם שאוהב את החיים, אוהב לעבוד, אוהב ללמוד, רוצה להכיר חברים חדשים. אבל איך שהוא דברים לא הסתדרו, היה לי קשה ליצור קשרים חברתיים, בתכון לא הייתי תלמיד כל כך טוב, בעבודות, למרות שאהבתי לעבוד, נתקלתי בהרבה מצבי לחץ שהפכו את העבודה לבלתי אפשרית. לא יכולתי לעמוד מול הקשיים שעמדו לפניי. ואז התחלפה נקודת המבט האופטימית שלי בנקודת מבט פסימית. הבנתי שאני לא כל כך טוב עם אנשים, אני לא יכול להכיר חברים, אני לא גאון, ואני לא מספיק חזק כדי להתמודד עם מצבי לחץ. אז שאפתי אבקת כביסה כדי לברוח מהאפשרות שמשהו רע הולך לקרות, אבל במקום זה, הכנסתי את עצמי עמוק לתוך בוץ שכעת לא אוכל לצאת ממנו. אבקת הכביסה מכילה חומרים כימיים רעילים ומסוכנים. מספיקה שאיפה אחת כדי להרוס את כל הגוף. אבקת הכביסה מכילה חומרים כימיים שמשבשים את כל ההרכב הגנטי בגוף וגורם לבעיות במערכת הנשימה, במטבוליזם, במחזור הדם, במוח ובמערכות נוספות בגוף. אבקת כביסה היא האקנומיקה של הכביסות. כששאפתי בהתחלה לא הרגשתי כלום חוץ מתחושה של "ראש קל". האמנתי שמדובר בעניין פסיכולוגי והוא עתיד לעבור בקרוב. טעיתי בגדול. כעבור שבוע חשתי בחילות, החום שלי עלה ל-38 מעלות, סבלתי מעצירות, שלשלתי, לא יכולתי לאכול, איבדתי את יכולת הריכוז שלי והתחלתי לשכוח דברים. כעת, כעבור חודשיים, התחושות הללו ממשיכות ללוות אותי ונוספות אליהן תחושות חדשות: קוצר נשימה וחולשה בשרירים. אני כל כך סובל מכאבים עכשיו. הייתי מוכן להיות בריא שוב ולסבול את כל הימים המלחיצים בעבודות, להתמודד עם המצבים הלא נעימים.



מה שאני רוצה לומר זה שאם אתם מרגישים שקשה לכם, אל תשמרו בבטן! שתפו! שתפו אנשים שקרובים אליכם, שתפו בפורום הזה. רק שתפו. בקשו עזרה, אתם יכולים להתגבר על הקשיים. אל תעשו מעשים שאחר כך תתחרטו עליהם. אל תפגעו בבריאות שלכם. הגוף שלכם הוא הדבר היקר ביותר שקיבלתם, שמרו עליו.