מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהאז איך עבר עליי הטיפול?

אז איך עבר עליי הטיפול?

אנונימי
אנונימי
20/08/16 9:04
5 תגובות

לאחר שלושה חודשים מייסרים במיוחד אני יכול לומר שאני מרגיש יותר טוב. גופנית ונפשית. אני עדיין לא ב-100% אבל אני חש שיפור ניכר בהחלט. קיבלתי טיפול פסיכיאטרי נגד דיכאון וחרדה, טיפול פסיכולוגי, התייעצות באתר ויחס מצד בני המשפחה. לצערי, אני חייב לומר שדרך הטיפול בי הייתה שנוייה במחלוקת. אני אומר את זה כדי למנוע תקריות נוספות בעתיד. במהלך התקופה, נאמר לי מספר פעמים כי אני סובל מדיכאון ומחרדה וכי מצבי הבריאותי תקין לחלוטין. אף על פי כן, המשכתי לסבול מכאבי תופת בראש, בבטן, בידיים, סבלתי מעצירות ומשלשולים לסירוגין, ומבעיות פיזיות נוספות. בעברי חוויתי דיכאון וחרדה בעודי בריא והדבר לא הרגיש כמו המצב שהייתי בו בשלושת החודשים האחרונים. לאחר ששאפתי חומר כימי במטרה להתאבד, הכאבים שהרגשתי היו בעבורי עדות לנזקים שנגרמו בגופי. האנשים סביבי חלקו על הרעיון שחומר כימי בכמויות גדולות יכול לגרום לנזק כלשהו בגוף האדם וטענו שהכאבי התופת שחוויתי הם "פסיכוסומטיים בלבד". לדעתי, ניתן היה לנהוג אחרת. ניתן היה לקבל את הרעיון שנזק פיזי נגרם, אבל גם להבטיח שמצבי ישתפר. ניתן היה לומר "אתה חש בכאבים פיזיים כי גרמת לעצמך נזק. הרי ניסית להתאבד לא? אבל אל דאגה, הגוף יחזור לעצמו. ייקח לו זמן להתנקות מהרעל ולהשתקם, אבל אתה תשתקם בסופו של דבר". בין אם הדבר נכון או לא נכון. לו היו מסכימים איתי שנגרם לי נזק פיזי אך היו מבטיחים לי שארגיש טוב יותר, לא הייתי הולך לרופאת משפחה, מספר לה על החומר הכימי, ומכתים את התיק הרפואי שלי במעשה פסיכוטי. אך זה המצב כאשר "השבע אינו מבין את הרעב". דיכאון וחרדה אינם מצדיקים חום של 38 מעלות, עצירות, שלשולים וכאבים בידיים עבור מי שסובל אותם הם אולי יכולים לבסס הצטברות של רוק ופה וקושי בבליעה (דבר שקרה לי בעבר).


תגובות

גרגוריו יקר. ראשית, אני ממש ממש שמחה על השיפור בהרגשתך, זה הדבר החשוב ביותר - שאתה מטופל ומשתפר מה שאומר שאתה בכיוון הנכון. לגבי הערתך כי היה צורך להגיב אחרת לעניין שאיפת אבקת הכביסה והאמונה שלך כי המצבים הרפואיים מהם סבלת נגרמו ממנה - אתה צודק. היה נכון יותר לאשר את הרגשתך ולהבטיח כי תרפא ממנה. הקשי , שלפחות אני חשתי בעניין הוא שקישרת את הסימפטומים הפיזיים למחלות קשות וחשוכות מרפא ( עד כמה שאני זוכרת מחלקן של ההתכתבויות) וכאן הפכה. ההסכמה לחרב פיפיות. מחד ניתן היה להסכים כי הסימפטומים נגרמו משאיפת האבקה ובכך להניח באופן כלשהו את דעתך מאידך, המחשבה של ל״שלוח״ אותך לערוץ חדש של מחשבות ופחדים בדבר מחלה קשה היה בלתי אפשרי ולחלוטין בלתי נסבל היות שזו לא הייתה אמונתי. כך או כך חשוב לשמוע את מה שאתה כותב - יש לו משמעות רבה בטיפול במצבי מצוקה ומה שאתה אומר זה ״ צריך באופן כלשהו לאשר את מה שהאדם אומר״ ואתה צודק.
אשמח לשמוע על התקדמותם ורגשותך

גרגוריו
20/08/16 11:40

היי אורית. דבר ראשון, אני חב לך תודה על העזרה ועל התמיכה שנתת לי באתר. אני יודע שלפעמים הייתי לא קל, אב זה בא ממקום של מצוקה רגשית ולא מתוך כוונה להרע. הקישור של הסימפטומים למחלות חשוכות מרפא התחיל בשלב מתקדם של "המחלה" שלי, כשהכאבים לא הרפו וניסיתי למצוא את הסיבה לכך. לו היו מסכימים איתי מוקדם יותר,, לא הייתי מחפש מחלות חשוכות מרפא וטעויות גדולות יותר היו נמנעות. זה המחיר, אבל כעת אנחנו חכמים יותר.

גרגוריו
27/08/16 12:42

עכשיו אני פוחד מהעתיד. לא הייתי צריך לספר לרופאת המשפחה ששאפתי אבקת כביסה ושאני מטופל אצל פסיכיאטרית. סיפרתי לה כי באמת הרגשתי אבוד ורק רציתי להרגיש יותר טוב. אני לא יודע להתמודד לבד מול גופים ביורוקרטים ואמא שלי לא רצתה לעזור לי. אמא שלי יודעת מה לומר לרופאים כדי לשמור על חסיון רפואי. היא הייתה מוכנה לקחת אותי לפסיכיאטרית אבל זה לא היה מספיק כדי להרגיע אותי. 

גרגוריו יקר. אני לא חושבת שאתה צריך להיות מוטרד מרופאת המשפחה. אז שתדע.... מה העניין?, למי היא כבר תדווח? הכי חשוב זה שאתה מרגיש יותר טוב. מה התכניות שלך עכשיו בחיים? איך אתה הולך להתקדם?

גרגוריו
28/08/16 10:06

היי אורית, כעת אני מתכנן למצוא עבודה ובסו, אוקטובר אחזור ללימודים. אני שולח קורות חיים להרבה מעסיקים אבל רק מעט חוזרים אליי, וגם אז מדובר במכירות. אני לא חושב שמשרה של מכירות או שירות לקוחות מתאימה לי. אני מחפש עבודה רגועה יותר. פעם עבדתי אצל מעצבי אופנה בסטודיו, הדבקתי אבנים וסידרתי את הסטודיו, אני מחפש עכשיו דברים דומים. אני מקווה שאמצא ומקווה שאחזור ללימודים ללא כל בעיה.