מנהלי קהילה
טיפים או משימות לבניית חיים סבילים
אני נמצאת עכשיו בתקופה יחסית סבירה בחיים שלי (שזה אומר שאני מצליחה להוציא את עצמי מהבית לסיבוב בשכונה ואתמול אפילו נסעתי באוטובוס. מבחינתי זה הישג אז ייאי) אז החלטתי לעזור לכולנו:
אני אשמח שכל אחד יתן כמה טיפים או עצות או אפילו סתם מוזיקה כדי לעזור לאנשי שסובלים מדיכאון ו\או חרדה.
רשימת דברים שלי:
-לסמס לחברים (לא הייתי מסוגלת לתקשר. לקחתי על עצמי לדבר עם 3 חברים בשבוע. רק כדי לשמור על חיי חברה)
-להתקלח (היה לי פחד מהתקף חרדה במקלחת ולא התקלחתי הרבה זמן... כן כן, מגעיל אבל לא נורא. היום אני מצליחה להתקלח פעם ביום וזה גם הגייני וכל זה אז שווה לכם)
-לצאת מהבית אפילו בשביל סיבוב של 5 דקות (לא לאט לשנות את הדרך שהולכים בה או להאריך את הזמן. היתה תקופה שלא יכלתי לצאת בכלל מהבית וזה היה עינוי בשבילי אבל עכשיו זה יותר קל)
תרגישו חופשי להוסיף משלכם, להגיב לאחרים, לכתוב מה שבא לכם ולספר מה ניסיתם ואיך היה.
אני מקווה שזה יעזור לפחות למישהו אחד כמו שזה עוזר לי
לין6
לגבי המקלחת ממש מזדהה!! חשבתי שרק אצלי זה ככה. כשאני נכנסת להתקלח אני חוששת לקבל התקף שלא אדע איך לברוח ממנו. מנסה לחשוב למה. אולי כי אני במקלחת בלי עדשות/משקפיים ובעצם ערומה עם סבון על הגוף ולא יכולה לברוח ככה. אני כל הזמן דואגת שיהיה לי פתח מילוט. זו נקודה קשה בחרדה שלי. כשהבת שלי איתי אז אני לא פוחדת.
לא הבנתי איך התגברת על הפחד להתקלח לבד. לפעמים יש לי דפיקות לב במקלחת וזה מבהיל.
לגבי טיפ - להיות כמה שיותר בחברת אנשים. אומרים שגם פעילות גופנית אבל לי זה עשה דפיקות לב.
dina campel
קצת שמחה לשמוע שאני לא היחידה שמתחרפנת במקלחת :) מה עשיתי? משום מה הצלחתי להתקלח רק כשהייתי לבד בבית (כנראה כי אני לא סומכת על אף אחד ולא הראתי חולשה הרבה שנים אז קשה לי להראות חולשה סתם ככה אז אני מעדיפה לעבור התקפים כשאין אף אחד מסביבי בתקוו שאני אמות מההתקף וזהו...) שמתי לי פלייליסט של שירים שאני אוהבת וכל פעם או שהתעמקתי בשיר או ששרתי איתו, לגבי הראייה- אני מתקלחת עם המשקפיים. יש גבול ליכולת ההתמודדות שלי וחוסר ראייה תקין מלחיץ אותי (כי בהתקף חזק יש לי עיוורון זמני)
לא היה משהו שתוך שניה גרם לי להצליח להתקלח, לפעמים הייתי מותשת אחרי כל מקלחת. זה לקח לי בערך חצי שנה-שנה עד עכשיו וגם עכשיו אני לא תמיד מצליחה.
הטיפ שלך של להיות הרבה בחברת אנשים מעולה!
הפעילות הגופנית... כן... ההרגשה של הדפיקות לב באמת מעלות את החרדה. אני הפכתי לבטטה אמיתית אבל אולי צריך למצא כל מיני תרגילים שפחות מעלים את הדופק
גילה פז
דינה יקרה, נהדר לשמוע שאת משתפת כאן לא רק את הסבל אלא גם את הנכונות לעזור לעצמך. ואין לי ספק, זה לא קל משום שזה ללכת בדיוק הפוך ממה שהתחושה או המחשבה, ״מכתיבים״ לך. אני בהחלט ממליצה על פעילות גופנית , לא רק עבור כושר, אלא כתרגיל חשיפה לדפיקות הלב. ככל שתתאמני יותר ותחווי יותר פעמים שיש דפיקות לב, ולא קורה דבר, תביני שזה חלק מסימפטומים רגילים של הגוף ואין בזה דבר מסוכן. בכלל, לגבי חרדה וגם דיכאון, דרך ההתמודדות היא לא להימנע. ככל שעושים יותר חשיפות למצבים מסויימים, החרדה הולכת וקטנה. כי אז נוצרת הבנה ״ שהשד הוא לא נורא כל כך״. אמנם , ישנם פעילויות המצריכות הבנה עמוקה יותר אך בגדול התקפי חרדה אמורים להאריך כמה שניות ואז נרגעים. במידה וההתקף ארוך יותר, אומר הדבר שיש מחשבות מפחידות אודות הסימפטומים והמח מקבל ״הוראה״, להיכנס למצב חרום והסימפטומים ממשיכים. מה דעתך לנסות?
yosi123
בהחלט מצטרף להמלצה על פעילות גופנית!
yosi123
הי, אני מאד מבין אותך, גם לי היתה תקופה כזאת, הפסקתי להתגלח, לא יצאתי מהמיטה ולא דיברתי עם אף אחד כמעט.
זה קשה אבל אפשר לצאת מזה, אני חושב שהכי טוב זה לבנות שגרה כלשהי שכרוכה ביציאה מהבית, כמו למשל תעסוקה,
אולי עבודה נתמכת אפילו בלי תשלום אלא רק כדי לצאת מהבית ולראות אנשים, יש רשתות שמעסיקות אנשים משתקמים, צריך לברר עם השרותים הסוציאליים שלך. גם חשוב, לשמור על קשרי חברות עם אנשים מהעבר ולא להתבייש שהם ידעו ממצבך כי להיות לבד זה יותר גרוע מלשתף ואנשים בדרך כלל מוכנים לעזור במה שאפשר גם אפילו לדבר בטלפון.
dina campel
הלוואי להגיע למצב שתהיה לי עבודה :) וקשרים עם אנשים זה באמת חשוב :)
אמיר חיים
תודה על השיתוף והפרסום. שבת שלום
הכלטוב
1.מוזיקה 2.חברים והרבה שיחות ולבטא מה שמרגישים 3.לא לקחת כדורים 4. לא ללכת לפסיכולוג קר שסתם מכניס אותך ללופים על הבעיות שלך 5.חיבוקים מגע אוהב עם חברים עם המשפחה 6. לדבר עם הבורא על הצרות שלך (חובהההה) 7. לעזור לאחרים ככה תשכח מהצרות שלך ותתמלא שמחה. . בהצלחה חברים
dina campel
נשמע שאתה חוזר בתשובה... מסכימה ש"לדבר עם הבורא" שזה בעצם להגיד את מה שמפריע ועובר עליך מאוד עוזר ובכלל, נראה שלדתיים יותר קל כי יש להם טקסים ואמונה במשהו...
גילה פז
דינה יקרה, קיבלת הרבה רעיונות והצעות . אשמח שתשתפי אותנו במה נראה לך ומה את בוחרת או כבר בחרת, לעשות שונה השבוע. הרעיון הוא, לנסות לעשות כל דבר, מעבר לגבולות המוכרים..